דו"ח שנתי זה הוא האחרון המתפרסם בחתימת ידי. אני אמור לסיים את תקופת כהונתי כמבקר המדינה בטרם יפורסם דו"ח שנתי 37 שעל הכנתו אני שוקד בימים אלה.
עם הגשת הדו"ח זה אני רואה חובה לעצמי להביע את דאגתי העמוקה נוכח הנטייה המסתמנת בהצעת חוק היסוד: מבקר המדינה, שהממשלה הניחה על השולחן הכנסת בינואר 1985. נטייה זו מתבטאת בהצרת תחומי פעולתו של מבקר המדינה וצמצומם וכן בביטול מעמדו הקונסטיטוציוני העצמאי.
הצרת תחומי פעולתו של מבקר המדינה מתבטאת בהשמטת הוראת היסוד הקיימת בחוק מבקר המדינה, מאז חוקק לראשונה בשנת 1949, והמנוסחת כיום בסעיף 1 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח ה- 1958 (נוסח משולב) כדקלמן:
"ימונה מבקר המדינה (בחוק זה - המבקר) לקיום הביקורת על משק הכספים וניהולו על הרכוש ועל המינהל של המדינה ושל הנופים העומדים לביקורתו של המבקר ולמילוי שאר התפקידים המוטלים על המבקר לפי חוק זה".
הצעת החוק מבטלת את הסעיף הזה ומגדירה את ביקורת המדינה אך ורק כביקורת על משרדי ממשלה וגופים מבוקרים נוספים.במקביל, מבטלת הצעת החוק הוראה קונסטיטוציונית הקיימת בחוק יסוד: משק המדינה - 1975 המעמידה גם היא את משק המדינה לביקורתו של מבקר המדינה.
שוב אינה מופיעה בהצעת החוק ההגדרה הרחבה והכוללת של הביקורת כפי שהייתה בעבק והקיימת עוד היום ובלבי מקנן חשש כבד, שתחומים חשובים, שבהם העסקה הביקורת בעבר, יוצאו ממנה בעתיד.
שר האוצר הראשון של מדינת ישראל, המנוח אליעזר קפלן, בהציגו את חוק מבקר המדינה בפני הכנסת הראשונה בשנת תש"ט, אמר שמטרת החוק היא להקים "מוסד לביקורת כמכשיר פרלמנטרי, לפיקוח על נהול משק המדינה" ואכן גישה זו הייתה ביסודה של הביקורת במשך 36 שנות פעולותה.
הצעת החוק אם תתקבל, תגרום לכך שביקורת המדינה תחדל להיות ביקורת על כלל המשק של המדינה ותהיה ביקורת רק על ניהול משרדים ממשלתיים. הצרת תחומו של מבקר המדינה תצר גם את יכולתה של הכנסת לפקח על הרשות המבצעת.
כאמור יש בהצעה גם משום פגיעה במעמדו הקונסטיטוציוני העצמאי של מבקר המדינה, המבוסס כיום על סעיף 5 לחוק מבקר המדינה.סעיף זה מבטיח למבקר מעמד עצמאי תוך כדי אחריות בפני הכנסת. ההצעה מבטלת את הסעיף וקובעת במקומו שמבקר המדינה ייפעל בשליחות הכנסת, וההבדל בין השניים הוא מהותי בישראל.
*
השנה האחרונה עמדה בסימן ביצוע התכנית, מחודש יולי 1985, לשיקום המשק. לתכנית זו הישגים מרשימים ביותר בתחום ריסום האינפלציה ושיפור האווירה הכללית במשק.
ממשלת ישראל השכילה לגייס את נכונות הציבור לשינויים וויתורים. עיקרו של השינוי במדיניות הממשלה הוא בהשתחררות מאילוצים מחשבתיים ובפתיחות לרעיונות ולפתרונות חדשים. אך למרות החשיבות הרבה שייש לייחס לריסון האינפלציה, הרי יש לראות בהישג זה רק שלב ביניים, מילוי תנאי הכרחי להמשך המשימה של שינוי מבני ושיקום המשק. ללא ביצוע השלבים הבאים הבאים הרי גם ההישג הקיים יוותר פגיע ושביר.
תנאי הכרחי לשינוי מבנה המשק הוא הקטנת תקציב המדינה. דו"ח שנתי 36, המוגש בזה מצביע כי טרם הושגה פריצת הדרך בתחום זה. סיבה חשובה לכך היא שהשימוש הנרחב בשוק ההון לביצוע פעולות חוץ-תקציביות. הפניית מקורות מן החסכון המוסדי לכיסוי צרכים, אשר לא מצאו את ביטוים בתקציב, אינה מבטלת את ההוצאה; היא דוחה את רישומה התקציבי לשנים הבאות. לא רק החלטות ופעולות של הממשלה בעבר פוגעות בחופש הפעולה שלה, גם התחייבויות כספיות של גופים ומוסדות ציבוריים מועמסות פעמים רבות בדיעבד על תקציב המדינה. כך נפגם חופש הפעולה של הממשלה והכנסת בבואן להציע ולאשר תקציבים שנתיים.
הוצגה כאן אחת הבעיות אשר יהיה צורך לתת את הדעת עליה בהמשך ביצוע התכנית לשיקום המשק.
יצחק טוניק
מבקר המדינה
ירושלים ה' בניסן התשמ"ו
14 באפריל,1986