זה שלושים ושתיים שנה מלווה הדו"ח השנתי של מבקר המדינה את צמיחתו, גיבושו והתקדמותו של המינהל הציבורי במדינת ישראל, תוך הצבעה, כנדרש בחוק, על נקודות התורפה שבו. אף דו"ח זה כקודמיו, בסוקרו את הליקויים- מהם חמורים יותר ומהם חמורים פחות- בתחום הארגון, הניהול, הכספים של משק המדינה והשירותים לאזרח, משקף הוא- אם במישרין ואם בעקיפין- גם את דרכי התמודדותו של המינהל עם הבעיות הקשות והמיוחדות, שבפתרונן התלבטה מדינתנו בתקופה הנסקרת; הקורבנות שהקריבה למען השלום מתוך ציפיה לביסוסו והרחבתו ולשגשוג חומרי והתחדשות רוחנית שיבואו בעקבותיו, בד בבד עם ההכרח להוסיף לשאת בעול בטחוני שאין לו אח ועם בעולם. הנטל הכלכלי הכרוך בכל אחלה, ולצידו המאמץ לשמור על רמת חייו של האזרח ואף להעלותה, התבטאו באינפלציה דוהרת ובמאמצים למצוא דרכים, לעיתים מתוחכמות, לנטרלה. אלא שדווקא התמודדות קשה זו במצב הנתון מחייבת יתר הקפדה על נהלים תקינים למניעת בזבוז ועל חיסכון במערכת המינהל הציבורי. קצב האינפלציה לא זו בלבד שאינו צריך לערער את עקרונות התיקצוב, כי אם להיפך, יש בו כדי להדגיש את חשיבותו של תקציב המדינה- תכנונו כהלכה ובעוד מועד, וביצועו תוך שימת לב נאותה לכל פרט בעריכת הסדרים פיננסיים, שיחייבו הוצאה תקציבית בעתיד.
עם כניסתי לתפקיד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בינואר 1982, מצאתי סגל עובדים מסור, בעל רמה מקצועית ונסיון עשיר, האמון על מסורת, שאת עיקריה קבעו קודמי- מבקר המדינה הראשון ד"ר מוזס ז"ו וממשיכו ד"ר י. נבנצל יבדלח"א, שהגדירו את הביקורת כהעמדת המציאות מול נורמות של חוקיות, סדירות, חיסכון, יעילות וטוהר מידות, ואת מימצאי הביקורת כסטייה מנורמות אלה. הנורמות המשפטיות נקבעות בחוק, מה שאין כן הנורמות בשאר התחומים; שכן בהתוויית קווי הביקורת לגביהם, נועד תפקיד חשוב לשכל הישר, לנסיון חיים ולעקרונות המוסר האישי והציבורי.
דו"ח זה הוכן בהתאם למסורת המשרד, ומתכונתו נתגבשה עוד בתקופתו של ד"ר נבנצל. הדו"ח כולל המלצות לא מעטות לשיפור המינהל הציבורי, מפורטים בו מקרים רבים שבהם באו על תיקונם ליקויים שדווח עליהם בעבר. ואולם רבים הם גם הליקויים שלא תוקנו, ביניהם מספר ניכר של ליקויים שהמבקר התריע עליהם בעבר. בהכרח הוא לבער את תופעת הליקויים החוזרים ונשנים, כדי שלא יהפכו לתופעת קבע במינהל הציבורי, ומן הראוי שהרשות המבצעת תיתן את מלוא הדעת על כך.
יצחק טוניק
מבקר המדינה