הבטחת קיום המדינה, שירות לאזרחים ופעילות במשק, ויצירת התנאים להתפתחות בעתיד, אלה תפקידי הממשלה המשתקפים בדו"חות הביקורת. ההצלחה בנושאים הראשונים נבדקת במידה רבה במציאות המיידית. לעומת זאת, המשימות לטווח הארוך, אשר בהתמדה נעשות מרובות, מקיפות ומורכבות יותר, ודורשות הכנה יסודית וניהול מפוקח כדי שיצליחו, אינן בבחינת היום לעשותן והיום לקבל שכרן. לכן דווקא לגביהן גדולה הסכנה של הסחת הדעת, וגם של אשליות בדבר השגת המטרות.
פרקים רבים בדו''ח זה מראים את משרדי הממשלה בהתמודדות עם משימות אלה. עידוד המחקר השימושי והכוונתו צריכים לעזור לייצור, ובמיוחד לתעשייה, לכבוש את מקומם בהתחרות על שוקי חוץ ואף שוקי פנים; על הבנייה לפי שיטות חדישות לספק שיכון לגל עלייה ולדור צעיר של בני הארץ; תכנית אב לתנועה יבשתית באיזור המאוכלס ביותר, הפעלה יעילה של הנמלים החדשים ונווטות מודרנית של התעופה צריכים לאפשר תנועה בטוחה ונוחה של אדם ומטען בתקופה של ניידות אוניברסלית. הטכנולוגייה אף אינה בהכרח התחום החשוב ביותר, שבו דרוש המבט לעתיד. החינוך על כל סוגיו, קידומם הסוציאלי של הנחשלים וויסות כוח האדם במשק נזקקים לשיטות מתקדמות, כדי שהגורם האנושי לא יפגר אחרי התפתחותם של המכשירים.
בכמה נושאים לטווח ארוך הושגו הישגים נכבדים, באחרים מרובה החסר על המצוי. לא בשכלולים של מותרות מדובר; כל כשלון עלול להביא לתוצאות קשות בעתיד. לכן מגעת מלוא תשומת הלב לממצאי הביקורת הנוגעים אליהם, לא פחות מאלה שעניינם מינהל יומיומי ומבצעים שוטפים.
בשנה האחרונה חלו התפתחויות, העשויות להוסיף על המשמעות החברתית של ביקורת המדינה, שהפכה להיות מסימני ההיכר של הדמוקרטיה הישראלית. ועדה מיוחדת של הכנסת המליצה להקים מוסד לטיפול בתלונות הציבור, וזאת בדרך הטלת תפקיד של "אומבודסמן על מבקר המדינה. הממשלה אימצה לעצמה את ההמלצה ומכינה הצעת חוק בעניין.
חידוש בפעולות מבקר המדינה יהוו תפקידיו לפי "חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בשנת תש"ל (מימון, הגבלת הוצאות וביקורת)". החוק הינו נסיון ראשון, לפי שעה חד פעמי, לרסן את הוצאות המפלגות במסע הבחירות, ולהיעזר לשם כך גם בהפעלת ביקורת המדינה. ודאי לא באמצעות חשבונות מבוקרים בלבד ניתן להשיג את המטרה. החוק בא ליצור אווירה, שבה ישררו סדירות והתאפקות בהוצאות, והן שייחשבו כקו חיובי בדמותה של מפלגה. אם אמנם תשלוט אווירה זו בציבוריות הישראלית בתקופת הבחירות, חזקה שהיא תהיה לברכה.
י. א. נבנצל
מבקר המדינה
ירושלים, כ"ו בשבט תשכ"ט
14 בפברואר 1969