ביקורת המדינה מלווה את עבודתם האחראית של רבבות עובדי הציבור במשרדי הממשלה ובשאר הגופים המבוקרים. עליה לציין את הלקוי והטעון תיקון, וגם כאשר הישגים גדולים לצדו אין היא המיועדת לתת להם ביטוי. לפיכך מתרכז הדין וחשבון השנתי בממצאי הביקורת ובהמלצות לתיקון הליקויים שנקבעו. תיאורי הרקע החוקי, המשקי והמינהלי כוללים רק את הדרוש להבכוגם של הממצאים וההמלצות.
הליקויים, אשר עליהם נמסר בדין וחשבון זה, נקבעו בתחומי המינהל למיניהם ובנושאים השונים זה מזה. גם בשאיפת ללמוד מתיאורם לקח החורג ממשמעות המקרה הבודד אין צורך לחפש, ואולי אף לא ניתן למצוא, מכנה מהותי או סיבתי משותף לכולם. עניין אחר הוא לעמוד על תופעות אופייניות החוזרות בליקויים רבים. כאשר יסודות משותפים ניתנים לגילוי, יש ערך רב לחשיפתם. דוגמת מאלפת לכך, על פי הממצאים בדין וחשבון זה, ומבחינת ההפסד החומרי הכולל דוגמה בעלת משקל גדול במיוחד, הוא ביצוען של פעולות חשובות על יסוד הכנה בלתי מספיקה. במיוחד מתבססים ההחלטה על הפעולות ותכנונן לעתים קרובות על אומדנים בלתי זהירים: אומדנים בדבר הזמן הדרוש, ההוצאות המתחייבות, ואף בדבר הנתונים הטכניים. יש שהליקוי מוסבר בשאיפה העזה ליצירה מהירה ורבת היקף למען בניין הארץ והמדינה, תוך חוסר בכוח אדם מאומן ובאמצעים הכספיים הדרושים. אולם התעלמות מנתוני המציאות וממגבלותיה עלולה לגרום נזק למפעל הבניין במקום לקדמו, וגם תוצאה זאת משתקפת בממצאים. היסוד המשותף בו מדובר כאן הוא עניין של גישה לא תמיד מודעת. עצם העלאתה לתודעת הכלל עשויה למעט את תדירות הליקויים הרציניים הנובעים ממנה.
פעולת ביקורת רבה, עליה מתבסס דין וחשבון זה, נעשתה לפני כניסתי לתפקיד מבקר המדינה סמוך לסוף שנת הביקורת. אולם תחיקה מיוחדת איפשרה להאריך את תקופת העבודה, ובכך גם ניתן לי להכין את הדין וחשבון השנתי יחד עם חבר עובדי משרדי ולהמציאו על אחריותי. יסודותיו של הדין וחשבון במסורת העשירה ובשאיפה לשמור על הגישה הקונסטרוקטיבית והרמה המקצועית הגבוהה בהן חנן את ביקורת המדינה בישראל קודמי הדגול ד"ר ז.מוזס, מבקר המדינה הראשון.
י. א. נבנצל
מבקר המדינה
ירושלים, כ"ד באדר ב' תשכ''ב,
30 במארס 1962