השנה העשירית למדינת ישראל העניקה לביקורת המדינה מכמה בחינות יסודות חדשים על ידי הסדרים חוקיים חדשים. אתמול קיבלה הכנסת מערכת תיקונים לחוק מבקר המדינה הבנויים על הנסיון, שנרכש במשך שנות קיומו של משרד מבקר המדינה. תיקונים אלה באים כדי לקבוע ביתר שיטתיות ובהירות, אם כי בקווים כלליים גרידא, את סדרי הביקורת ואת דרכי הטיפול בתוצאות הביקורת; הם מרחיבים את תפקידי הביקורת וסמכויותיה - דבר שחשיבות מיוחדת נודעת לו לגבי הביקורת על האיגודים.
בהזדמנויות רבות הדגשתי את חשיבות השתתפותה הפעילה של הכנסת במאמצי הביקורת ואת הערך הרב הנודע למסקנות שהיא מסיקה ממצאי הביקורת. בדיוני ועדת הכספים של הכנסת ושל מליאת הכנסת, שהיו מוקדשים לתיקון החוק, בא לידי ביטוי הרצון להבטיח, שהוועדה, שהמבקר המדינה עומד אתה בקשר מתמיד, ומליאת הכנסת יטפלו להבא בקצב הדרוש ובצורה יעילה בדו"חות ובהמלצות של מבקר המדינה. ניתן לקוות, שההסדרים החדשים יגבירו את כוח ההשפעה של ביקורת המדינה ועל ידי כך יעודדו את התקדמותו של מינהל המדינה.
מאז הונח הדין וחשבון השנתי הקודם - הדו"ח מס' 7 - על שולחן הכנסת יצאו לאור, בצורת חוברות מיוחדות, סקירות מפורטות על "הרשויות המקומיות" ועל "האיגודים"; שתי חוברות אלה כללו חומר עובדתי ומספרי רב, והחוברת על האיגודים כללה נוסף על כך המלצות מפורטות להסדר החוקי של ענייני האיגודים. הופעת שתי החוברות קבעה את המבנה והתוכן של הדו"ח השנתי מס' 8 במידה שהוא דן בשני הנושאים הנזכרים; השנה ניתנה האפשרות להסתפק בדו"ח זה בסקר מצומצם לגבי הרשויות המקומיות ובסקירה קצרה לגבי האיגודים, שענייניהם עד כמה שהם נוגעים לביקורת המדינה הגיעו לכלל הסדר חוקי בהתאם להמלצות החוברת.
ז. מוזס
מבקר המדינה
ירושלים, ל' בשבט שנת תשי"ח, 20 בפברואר 1958