הדין וחשבון של מבקר המדינה נבדל השנה מקודמיו: הסקירות על "הרשויות המקומיות" ואל "האיגודים" , שהיוו בעבר חלקים מהדין וחשבון השנתי, מופיעות השנה כחוברות מיוחדות. שינוי זה מאפשר להעמיד את הסקירות האלה - עם החומר הסטטיסטי הרב הכלול בהן - לרשות אותם החוגים המעוניינים במיוחד בבעיות של הרשויות המקומיות או בבעיות של האיגודים.
הדין וחשבון השנתי מס' 7 כשלעצמו נותן בכללו של דבר תמונה הדומה לזו של קודמיו. גם השנה מביא הדין וחשבון מספר מאמרים על נושאים עקרוניים וכלליים מתחום המינהל, הביקורת ומשק הכספים של המדינה. החלק הראשי של הדו"ח מוקדש גם השנה לממצאי הביקורת, שהועלו תוך ביצוע הביקורת על משרדי הממשלה ומפעליה; חלק זה כולל גם הפעם גופים, שיש להם אמנם מעמד עצמאי, אך הם פועלים בתוך המסגרת הממשלתית: חברת השילומים, המוסד לביטוח לאומי, וכן - בפעם הראשונה - בנק ישראל. אולי עוד יותר מאשר בשנים קודמות מנסה הדו"ח לתת - כרקע לתיאור של ליקויים, פגיעות וממצאי ביקורת אחרים - תמונה על דרך העבודה של יחידות חשובות במינהל המדינה, וכן להבהיר גם את קשרי העבודה הקיימים בין משרדים שונים, מבחינה עניינית מביא הדין וחשבון הזה מקרים לא-מעטים של ליקויים חמורים ופגיעות בחוק, בעקרונות החיסכון והיעילות1 מצד אחר הוא מביא יותר מקודמיו גם ממצאי ביקורת המעידים על תיקון ליקויים רציניים, שנקבעו בעבר.
ז. מוזס
מבקר המדינה
ירושלים, כ"ז בטבת, תשי"ז - 31 בדצמבר 1956