פעילות שירותי הכבאות מוסדרת בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (להלן - חוק הכבאות), ששר הפנים ממונה על ביצועו ורשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. בחוק הכבאות נקבע, בין היתר, כי שירותי הכבאות מופקדים על כיבוי דלקות, על מניעתן ועל מניעת התפשטותן, ועל הצלת נפש ורכוש. עוד נקבע בחוק כי שר הפנים ימנה מפקח כבאות ראשי ויקבע את תפקידיו וסמכויותיו. סמכויות מפקח הכבאות הראשי שנקבעו על פי החוק הוקנו לנציב כבאות והצלה העומד בראש נציבות כבאות והצלה (להלן - נציב הכבאות). שירותי הכבאות הם שירותים מוניציפליים במסגרת איגודי ערים ויחידות כבאות עירוניות. נציבות כבאות והצלה (להלן - נציבות הכבאות) היא יחידת מטה מקצועית במשרד הפנים אשר תפקידיה, בין היתר, להנחות את שירותי הכבאות ולפקח עליהם, לנהל את פעולותיהם המשותפות ולקבוע להם הוראות לעזרה הדדית.
שירותי הכבאות הוכרזו ביוני 1965 "ארגון עזר" כאמור בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן - חוק הג"א). חוק הג"א קובע, בין היתר, כי מפקד הג"א מחוזי מוסמך להדריך ארגוני עזר במילוי תפקידים בתחום הג"א ולהפעילם ב"תקופת קרבות" או ב"שעת תמרוני הג"א". עם הקמת פיקוד העורף בשנת 1992 הוא קיבל את האחריות והסמכות בענייני הג"א, כמשמעותן בחוק הג"א.
פעולות הביקורת
הביקורת נעשתה החל מחודש אוגוסט 2009 בנציבות הכבאות ובאיגודי ערים לשירותי כבאות, במשרד הפנים, בפיקוד העורף וברשות חירום לאומית שבמשרד הביטחון. סיכום הביקורת ועדכון הממצאים נעשו עד יוני 2010, ותשובות הגופים המבוקרים עודכנו באוגוסט-ספטמבר 2010. ביקורת קודמת בנושא פורסמה בדוח מבקר המדינה משנת 2007 (להלן - הביקורת על מלחמת לבנון השנייה).
משרד מבקר המדינה בדק בביקורת שממצאיה מוצגים בדוח זה את ההיערכות המערכתית ואת תהליכי בניין הכוח של שירותי הכבאות לעת חירום נוכח איום הייחוס על העורף. משרד מבקר המדינה לא בדק בדוח זה את תפקוד הכבאים מתוך הנחת היסוד, כי הטיפול המערכתי נתון בידי מוסדות המדינה והם המשפיעים בראש ובראשונה על היכולת הכוללת של מערך הכבאות לתמוך במאמץ המקצועי והאישי ובסיכון הנדרש מהכבאים עצמם.
עיקרי הממצאים
בביקורת על מלחמת לבנון השנייה נמצאו ליקויים בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, הן מבחינת המבנה הארגוני והן מבחינת ציוד וכוח אדם. בין היתר נמצאו באותה ביקורת ליקויים אלה: שירותי הכבאות מאורגנים במבנה מבוזר, בלי שיש לנציבות הכבאות מערכת ארצית של פיקוד ושליטה של נציבות הכבאות; אין לנציב הכבאות כלים ואמצעים המאפשרים לו להשתמש בסמכויות שהקנה לו החוק; בנציבות הכבאות לא פועלת יחידת מבצעים שיכולה לשמש מפקדה עורפית לטיפול בהקצאת כוחות; הכבאים האזרחיים החייבים בשירות ביטחון לא שובצו ביחידת מילואים שאינה נכללת בסדר הכוחות של צה"ל כדי להבטיח שלא יגויסו בעת חירום לצה"ל לתפקידים אחרים; לא פורסם נוהל לשיתוף פעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות; פיקוד העורף לא דאג לאמן את הכבאים ביחידות התגבור שלו.
בביקורת שממצאיה מוצגים בדוח זה הועלה כי לא זו בלבד שמרבית הליקויים שעלו בביקורת על מלחמת לבנון השנייה בנוגע לשירותי הכבאות לא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר לנוכח האיום הגובר על העורף. במועד סיכום הביקורת, נמצאו ליקויים מהותיים לעניין היערכותם הארגונית של שירותי הכבאות, וכן נמצאו חוסרים בכל הנוגע לכוח האדם בהם, לפריסת התחנות ולכלי רכב וציוד, שבגינם עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בעת חירום . זאת ועוד, איום הייחוס הנוכחי שקבע צה"ל בהתייחס לעורף חמור יותר מאיום הייחוס שהיה תקף ערב מלחמת לבנון השנייה. על פי איום הייחוס העדכני, בעת לחימה צפוי ירי של מאות מטחי רקטות מדי יום ביומו לרחבי הארץ ותיתכן פגיעה רב-מוקדית נרחבת ומתמשכת בעורף - בנפש וברכוש. אשר על כן, בעת חירום לא יוכלו שירותי הכבאות במצבם הנוכחי להתמודד עם מספר גדול של אירועים, שחלקם יתרחשו בד בבד ובמשך פרק זמן ממושך. מערך הכבאות עלול לקרוס עקב העומס הצפוי עליו ולא לספק לתושבים את השירותים הנדרשים, ועקב כך תושבים רבים יימצאו בסכנת חיים ממשית.
לנוכח העובדה ששירותי הכבאות הם חוליה חיונית וייחודית בשרשרת הגופים המופקדים על הטיפול בעורף בעת אירועים בחירום המחייבים חילוץ והצלה, ובהתחשב בליקויים החמורים בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, הרי שמדובר בחוליה חלשה במערך החילוץ וההצלה בעורף בעת חירום. היות שאלה פני הדברים, עלולים להיפגע במידה ניכרת חוסנו ויכולתו המבצעית של כל מערך החילוץ וההצלה בעת חירום וכן המענה המשולב של ארגוני הסיוע וההצלה האחרים, כמו פיקוד העורף, המשטרה ומגן דוד אדום.
בביקורת התברר כי נציב הכבאות התריע פעמים אחדות בשנים 2007-2009 לפני שר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית , שהיה מופקד על שירותי הכבאות, ולפני סגן ראש הממשלה ושר הפנים, מר אלי ישי, המופקד על שירותי הכבאות, ולפני משרד האוצר על המצב החמור ועל כל מה שחסר בשירותי הכבאות, אך בפועל לא חל שינוי ממשי במצב. עוד הועלה כי במאי 2008, בעקבות הגשת הצעתו של שר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית, לשינוי המבנה הארגוני של שירותי הכבאות, החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. בהחלטה זו נקבעו, בין היתר, לוחות זמנים לגיבוש חקיקה והמבנה הארגוני החדש של שירותי הכבאות. אולם עד מועד סיכום הביקורת, יוני 2010, לא יושמה החלטת הממשלה ומצבם של שירותי הכבאות לא השתנה ונותר חמור כשהיה. מר אלי ישי, המכהן כשר הפנים מאפריל 2009 , אמנם התריע גם הוא לפני ראש הממשלה על מצבם של שירותי הכבאות, אך רק ביולי 2010, לאחר סיום הביקורת, התקבלה החלטת ממשלה נוספת בנושא "שיפור מערך הכבאות" (ראו להלן) ועד אז, כאמור, לא חלה התקדמות של ממש בנושא.
אמנם בארבע השנים שעברו בין תום מלחמת לבנון השנייה למועד סיום הביקורת התריעו הגורמים המטפלים על מצבם של שירותי הכבאות, בין היתר לפני ראש הממשלה, וכן התקיימו דיונים בעניין זה ואף התקבלה החלטת ממשלה בנושא המבנה הארגוני. אולם אף שבפרק הזמן האמור גדל האיום על העורף במידה ניכרת על פי איום הייחוס, הטיפול בנושא התגלגל בין הגורמים המטפלים, הסחבת נמשכה, לא מוצה הטיפול המעשי בעניין הפערים הקריטיים בשירותי הכבאות לעת חירום ולא הבשיל לכדי פתרון מערכתי הלכה למעשה.
המבנה הארגוני הקיים של שירותי הכבאות הוא בגדר בעיית יסוד חריפה בעת חירום: לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח בעת שנדרשים יכולת מובהקת של ראייה כוללת, ריכוז מאמץ, גמישות וניידות; בשירותי הכבאות אין גורם מרכזי המוסמך לקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום, ועלולה להיות לכך השפעה קריטית בעת חירום.
כשל מתמשך זה מונח בראש ובראשונה לפתחו של משרד הפנים והשר העומד בראשו, כמי שהאחריות המיניסטריאלית לשירותי הכבאות מוטלת עליו, לרבות בתחום היערכותם לעת חירום לנוכח הסכנות הצפויות לפי איום הייחוס.
עוד עלה בביקורת כי היכולת לשיפור היערכותם של שירותי הכבאות לעת חירום תלויה בעיקר בהקצאת התקציבים הנדרשים להם ובביצוע שינוי ארגוני. המענה התקציבי הותנה על ידי משרד האוצר בביצוע הרפורמה הארגונית. מאחר שמשרד האוצר התנה את הקצאת התקציבים הנדרשים בביצוע הרפורמה הארגונית ובמועד הביקורת טרם בוצעה הרפורמה האמורה, הפערים החמורים בנושא היערכות שירותי הכבאות לעת חירום נותרו בעינם, והטיפול בנושא זה נקלע למצב בלתי נסבל של היעדר פתרון.
גם משרד הביטחון, שעל השר העומד בראשו, מר אהוד ברק, הטילה הממשלה באפריל 2007 את "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום", לא היה מעורב באופן פעיל בשיתוף עם שר הפנים - ובהתאם לצורך עם ראש הממשלה או הממשלה - בקידום הטיפול בעניין היערכות שירותי הכבאות לעת חירום לכלל גיבוש פתרון מעשי.
המסד הארגוני של שירותי הכבאות
1. המבנה הארגוני - אף על פי שהממשלה החליטה ב-11.5.08 על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה, ובהחלטה זו נקבעו לוחות זמנים לגיבוש חקיקה ואישור המבנה הארגוני, במועד סיום הביקורת טרם חל כל שינוי במבנה שירותי הכבאות. כמו כן במועד סיום הביקורת טרם גיבש משרד הפנים את הצעת החוק הנדרשת ליישום החלטת הממשלה ולהקמת רשות ארצית לכבאות והצלה, כאמור באותה החלטה, והמחלוקות המעכבות את ביצוע הרפורמה המתוכננת בשירותי הכבאות טרם יושבו. בספטמבר 2009 פנה שר הפנים, מר אלי ישי, לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, כדי להתריע לפניו על המצב וכדי לבקשו לסייע בענייני שירותי הכבאות, אולם הנושא נדון אצל ראש הממשלה רק בסוף דצמבר 2009. גם לאחר הדיון האמור לא חלה כל התקדמות של ממש בנושא זה עד להחלטת הממשלה מיולי 2010 בנושא שיפור מערך הכבאות.
2. הפעלת שירותי הכבאות כארגון עזר - במועד סיום הביקורת, מרס 2010, הבעיות הנוגעות לתיאום סמכויות ואחריות בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, שהם "ארגון עזר", נותרו כפי שהיו ערב מלחמת לבנון השנייה.
כיוון שלשירותי הכבאות אין מטה פיקודי מרכזי ואין מערכת פיקוד ושליטה מרכזית, הרי שבעת חירום יהיה על פיקוד העורף לעמוד בקשר עם רשויות כבאות רבות, והדבר הוא בבחינת מכשלה בסיסית בתחום אחדות הסמכות והאחריות ובתחום הפיקוד והשליטה וריכוז המאמצים.
הכשירות המבצעית של מערך הכבאות
1. נמצא כי נציבות הכבאות לא בחנה בשנים האחרונות את התאמת תקן כוח האדם של שירותי הכבאות לעת שגרה לגידול שחל באוכלוסייה ולפיזור האוכלוסין בישראל. אילו הייתה עושה כן, היה באפשרותה ללמוד על המחסור בכוח האדם בשירותי הכבאות הן בעתות שגרה והן בעתות חירום, שבהן, מטבע הדברים, נדרש כוח אדם רב יותר. עוד נמצא בביקורת כי נציב הכבאות, רב-טפסר שמעון רומח, לא קבע תקן כבאות עדכני לעת שגרה ולעת חירום, אף ששר הפנים הסמיכו לעשות כן ואף שהיה ראוי לעשות כן נוכח ההחמרה שחלה באיום הייחוס.
תקן כוח האדם בכל שירותי הכבאות לעת שגרה כלל 1,948 משרות, מהן 1,381 משרות של כבאי משמרת, אך בפועל כללה מצבת כוח האדם 1,685 משרות, מהן 1,195 משרות במצבת כבאי משמרת; היינו היה פער של 263 משרות, מהן 186 משרות של כבאי משמרת. בביקורת נמצא כי הכבאים ה"כתומים" (חיילי מילואים של פיקוד העורף) אינם יכולים להחליף כבאים אזרחיים בשל הכשרתם החסרה.
2. ממסמכים בנציבות הכבאות עולה כי מספר תחנות הכיבוי ופריסתן, במועד סיום הביקורת, מרס 2010, אין בהם כדי למלא את הדרישות בעת חירום.
3. במועד סיום הביקורת סבלו שירותי הכבאות ממחסור חמור ברכבי כיבוי. תקן רכבי כיבוי והצלה בכל שירותי הכבאות לעת שגרה היה 519, אך מספר כלי הרכב התקניים (שהיו בשימוש פחות מ-20 שנים) היה 349, ומצבת כלי הרכב
הלא-תקניים כללה 93 כלי רכב היינו פער של 170 כלי רכב תקניים. מטבע הדברים, מחסור חמור זה יורגש ביתר שאת בעת חירום.
4. תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת, ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי ובינם לתחנות הכיבוי מבוססת על מכשירי קשר ישנים הפועלים בתדרים מעטים, דבר הגורם למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים.
5. במערך הכבאות לא הוקם מרכז ניהול ושליטה של שירותי הכבאות כדי לאפשר הפעלה מרכזית, מאוחדת ומתואמת של כל איגודי הכבאות.
6. בית הספר לכבאות ולהצלה, המכשיר את הכבאים לעבודתם בעת שגרה ובעת חירום, פועל במתקן שאינו מאפשר להכשיר את הכבאים בהתאם לתקנים בין-לאומיים, והשימוש בו לאימונים כרוך בסיכון חייהם של הכבאים. בביקורת עלה כי למרות התרעות חוזרות ונשנות של נציבות הכבאות בעניין זה משרד הפנים עדיין לא פעל לפתרון הבעיה.
תקציב
1. אמנם, בשנים 2007-2010 הציג משרד הפנים למשרד האוצר פעמים אחדות את הצרכים התקציביים הכוללים של שירותי הכבאות לעת שגרה ולעת חירום, אך רק במאי 2010 הציג גם דרישה תקציבית מצומצמת לצמצום מחסור מידי. משרד הפנים לא השכיל לפעול, בשילוב משרד האוצר, לגיבוש תכנית מוסכמת שתאפשר, בין היתר, לטפל בדחיפות בפערים חמורים בשירותי כבאות שהשלמתם חיונית לעת חירום ולהקצות לכך תקציב כנדרש. זאת ועוד, משרד האוצר התנה מתן סיוע תקציבי לשירותי הכבאות בכך שקודם לכן תבוצע הרפורמה הארגונית בהתאם להחלטת הממשלה, אולם מאחר שהרפורמה לא בוצעה נמנעה הקצאת תקציב לשיפורים הכרחיים בנושא היערכות שירותי הכבאות לעת חירום, והטיפול בנושא נקלע למלכוד, כאמור לעיל.
כל התכתובות והדיונים בנושא זה שהתקיימו בין נציבות הכבאות, משרד הפנים ומשרד האוצר לא הבשילו לכדי פתרון מעשי ובר-יישום, ורק באוקטובר 2009 נדונו אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר אייל גבאי, הסוגיות בנושא התקציב וההצטיידות של שירותי הכבאות, ובסוף דצמבר 2009 נדונו סוגיות אלה אצל ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. ברם, גם לאחר דיונים אלו לא חלה התקדמות ממשית בנושא, והבעיות החמורות בשירותי הכבאות נותרו בעינן. כאמור, רק ביולי 2010 קיבלה הממשלה החלטה בנושא "שיפור מערך הכבאות" שבה, בין היתר, הורתה לנציבות הכבאות "להשלים את החוסרים המהותיים במערך הכבאות בציוד ובכוח אדם בעלות של 100 מיליון ש"ח" מתקציבים שמשרד הפנים ומשרד האוצר אמורים להקצות לה, וכן הורתה, כי על שר הפנים, בתיאום עם שר המשפטים ושר האוצר, להשלים את הכנת תזכיר החוק בדבר הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה ולהפיצו עד אוגוסט 2010.
2. לשירותי הכבאות אין תקציב ייעודי לאימונים, ועקב כך נבצר מהם להשתתף כנדרש באימוני פיקוד העורף בתחום ההתגוננות האזרחית.
שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף ומעורבות רשות חירום לאומית
שיתוף הפעולה בין ארגוני החירום וההצלה, ובראשם פיקוד העורף, המשטרה, מגן דוד אדום ושירותי הכבאות, הוא אבן יסוד לפעילות מיטבית בעת חירום. בביקורת עלה כי לא זו בלבד שהליקויים בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין נציבות הכבאות, שהועלו בביקורת על מלחמת לבנון השנייה, נותרו בעינם, אלא ששיתוף הפעולה והקשר ביניהם אף נחלשו במידה ניכרת מאז מלחמת לבנון השנייה. בביקורת נמצא שלא התקיימה עבודת מטה בין פיקוד העורף ובין נציבות הכבאות לצורך שיפור שיתוף הפעולה ביניהם.
נוסף על כך, בביקורת לא נמצא, כי רשות חירום לאומית קידמה את הטיפול במוכנות שירותי הכבאות לעת חירום, לרבות בעניין שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, אף על פי שהיא הגוף המסייע לשר הביטחון לממש את אחריות-העל שהוטלה עליו לטיפול בעורף בכל מצבי החירום, ולמרות ראייתה הכוללת הנדרשת לעניין זה.
עוד נמצא בביקורת כי פיקוד העורף אינו משפיע על בניין הכוח של שירותי הכבאות ועל קביעת צורכיהם לעת חירום, אף שהדבר הכרחי באשר פיקוד העורף מופקד על התגוננות האוכלוסייה בעת חירום ועל הפעלת שירותי הכבאות כ"ארגון עזר" בעת חירום.
סיכום והמלצות
מצבם של שירותי הכבאות לא זו בלבד שלא שופר אלא אף החמיר מאז מלחמת לבנון השנייה. משום כך פחתו במידה ניכרת יכולותיהם להתמודד עם אירועים רבים שצפויים להתרחש בעורף בעתות חירום אף על פי שאיום הייחוס הנוכחי שקבע צה"ל מחמיר יותר מאיום הייחוס שהיה תקף בעת מלחמת לבנון השנייה. לנוכח האמור לעיל עלול מערך הכבאות לקרוס עקב העומס הצפוי עליו, ולפיכך צפוי גם כי ייפגע מהותית כל מערך החילוץ וההצלה לעת חירום, ותושבים רבים עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית.
אף שהממשלה בראשות מר אהוד אולמרט החליטה ב-11.5.08 על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה, טרם חל שינוי במבנה שירותי הכבאות, ומשרד הפנים טרם גיבש את הצעת החוק הנדרשת ליישום החלטת הממשלה. עקב המבנה הארגוני הנוכחי, אין לנציב הכבאות יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, ובשירותי הכבאות אין גורם מרכזי שבסמכותו ובאחריותו לבחון את הצרכים של כל מערך שירותי הכבאות ולקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר במחדל מתמשך ובמצב חמור, שחיי רבים עלולים להיות תלויים בו ואשר עלול לגרום לנזק רב מאוד לרכוש, והוא מחייב בראש ובראשונה את שר הפנים - במשולב עם שר האוצר ושר הביטחון - להידרש בדחיפות לתקנו, ויפה שעה אחת קודם.
נוכח העובדה שפיקוד העורף אחראי להתגוננות האזרחית ולהפעלה בעת חירום של ארגוני העזר, לרבות שירותי הכבאות, ונוכח הליקויים שהעלתה הביקורת בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, על שירותי הכבאות ועל פיקוד העורף להבטיח שיתוף פעולה ותיאום הדוקים ביניהם.
ב-5.5.10 נפגש צוות הביקורת עם שר הפנים, מר אלי ישי, בעניין הליקויים החמורים ואי-כשירותם של שירותי הכבאות בחירום. ב-20.5.10 הודיע שר הפנים למשרד מבקר המדינה, כי "בימים האחרונים הגשתי למזכירות הממשלה הצעת מחליטים במטרה לספק פתרון למערך הכבאות". ביולי 2010 התקבלה החלטת הממשלה בנושא "שיפור מערך הכבאות", ובה נקבע, בין היתר, כי על משרד הפנים ונציבות הכבאות וההצלה להשלים את החסר במערך הכבאות בציוד ובכוח אדם בסך 100 מיליון ש"ח, וכי "עד סוף שנת 2012 יושלם תהליך הקמת הרשות הארצית לכבאות. עם ההתקדמות בהקמת הרשות, יושלמו החוסרים של מערך הכבאות, כפי שיסוכמו במהלך הקמת הרשות".
החלטת הממשלה מיולי 2010 בעניין "שיפור מערך הכבאות" היא אמנם צעד משמעותי לשיפור החיוני הנדרש בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה - בעת שגרה בכלל, ובעת חירום בפרט - ואולם מבחנה היחיד של ההחלטה נעוץ אך ורק ביישומה. בשים לב לליקויים החמורים שמפורטים בדוח זה ובהתחשב באיום הייחוס לעורף, שהוא אקטואלי, הכרחי ששירותי הכבאות ייערכו לעת חירום הלכה למעשה, בהקדם האפשרי, באשר הם חוליה חיונית במערך הכולל של שירותי הסיוע וההצלה לעורף בעת חירום ובמצבם הנוכחי יש חשש שמא דווקא בעת חירום הם יהיו בגדר צוואר בקבוק שעלול לפגוע ביעילות התפקוד המערכתי כולו.
אשר על כן, על כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד הביטחון - ובהובלת שר הפנים, לפעול בשיתוף פעולה הדוק ולהבטיח כי החלטת הממשלה תיושם ולפעול בדחיפות בטווח הקצר ביותר להשלמת פערים קריטיים במערך שירותי הכבאות בד בבד עם ההתקדמות בהקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. נדרש על כן, לגבש, לתקצב ולהוציא לפועל תכנית ברורה ומפורטת, שתכלול לוח זמנים ברור לבקרה ופיקוח, ותיתן מענה דחוף להשלמת פערים קריטיים הקיימים במערך שירותי הכבאות ולהשלמת פערים מהותיים בהמשך. על שר הפנים ושר האוצר לסיים בדחיפות את הכנת ההצעה לחקיקה הנדרשת ליישום החלטת הממשלה כדי לשנות את המבנה הארגוני של שירותי הכבאות. מאחר שעל שר הביטחון, מר אהוד ברק, הוטלה "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום" ורשות חירום לאומית אמורה לסייע בידיו לממש את אחריותו ולהציג לממשלה דוח על מוכנות העורף לחירום, עליהם להיות מעורבים באופן פעיל בקידום המוכנות של שירותי הכבאות לעת חירום בתיאום עם שר הפנים ועם משרד הפנים. בשל חשיבותו של נושא זה, בגלל הסחבת הקשה והבלתי-מובנת לחלוטין בטיפול ובשל ניסיון העבר ממליץ משרד מבקר המדינה, כי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, יעקוב אחר מימוש החלטת הממשלה.
עוד מציין משרד מבקר המדינה, כי ראוי לבחון את הצעתם של שר הפנים לשעבר, ח"כ מאיר שטרית, ושר הפנים, מר אלי ישי, באשר למקומו של מערך הכבאות, האם להותירו במשרד הפנים או להעבירו למשרד אחר, כמו המשרד לביטחון הפנים או משרד הביטחון. עם זאת, יש חשיבות עליונה לשנות תחילה את המבנה הארגוני הבסיסי של שירותי הכבאות וזאת ללא התניות או עיכובים היכולים לנבוע מהצורך לבחון את מקומו של מערך הכבאות, כאמור לעיל, וזאת כדי לספק מהר ככל האפשר מענה מיטבי מול האיום, ומוטב שעה אחת קודם. כל השהיה נוספת בעניין זה תהיה חלילה לרועץ למדינה.