המאמר בקצרה
השיח הקיים בנושא שימוש בכלי AI בגופי ממשל מציע עקרונות חשובים של שקיפות, אחריותיות ופיקוח אנושי, אך אינו מספיק כדי להסביר כיצד אפשר לשלב תוצרי AI בשרשרת הביקורת של נורמה - ראיה - ממצא - מסקנה - המלצה.
שימוש ב-AI בביקורת המדינה אינו רק שאלה של יעילות, אלא שאלת תוקף ראייתי והצדקה של ממצאים.
לצורך שימוש תקף ב-AI בביקורת המדינה נדרשת הגדרת "שכבת תרגום" מושגית-נורמטיבית בין עקרונות של ממשל AI לבין דרישות ההוכחה וההצדקה של ביקורת המדינה.
המאמר מציע שכבת תרגום שממירה עקרונות כלליים לשימוש ב-AI לקריטריוני ביקורת וכן מפתח מסגרת מושגית-נורמטיבית לשילוב כלי AI בעבודת ביקורת המדינה בלי לעקוף את שיקול הדעת המקצועי-אנושי.
***
מבוא | הגדרת הפער | ייחודיות מתודולוגית של ביקורת המדינה | ממשל AI | אחריותיות
אלגוריתמית בהקשר של עבודת הביקורת | נורמות, ראיות ושימוש ב- AI | תחום התחולה של
השימוש ב- AI בביקורת המדינה | הבחנות מושגיות | סיכונים, מגבלות אפיסטמיות ושרשרת
הראיות הביקורתית | מקומם של הפיקוח האנושי ושיקול הדעת המקצועי | סינתזה: מסגרת
מושגית-נורמטיבית לשימוש תקף ב- AI בתוך המערכת הפורמלית של ביקורת המדינה | סיכום
***
עו"ד מיקו רותם
עו"ד מיקו רותם הוא מנהל ביקורת בכיר באגף לביקורת תחומי האכיפה והמשפט בחטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון שבמשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.