המאמר בקצרה
שילוב בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות על ידי גופים ציבוריים טומן בחובו סיכונים לפגיעה בזכויות אזרח.
בישראל לא קיים חוק רוחבי בעניין השימוש בבינה המלאכותית, והרגולציה היא מבוזרת וסקטוריאלית.
הדין האירופאי והאמריקאי עשויים להוות השראה לאימוץ עקרונות לפיקוח על השימוש בבינה מלאכותית.
בהיעדר מסגרת חקיקתית אופקית, ביקורת המדינה עשויה לתרום לא רק לחשיפת ליקויים, אלא גם לעיצוב סטנדרט ציבורי של שימוש אחראי בבינה מלאכותית.
לשם כך נדרשת הקמת תשתית ביקורתית חדשה, הכוללת שפה מקצועית עדכנית, מומחיות טכנולוגית, שיתוף פעולה בין-מוסדי, כלי הנחיה מוקדמים ויכולת ללמוד מן הנעשה בעולם בנושא.
***
מבוא | מהות הסיכון: מערכות בינה מלאכותית ציבוריות אינן כלי ניטרלי | מסגרת נורמטיבית:
הדין הקיים ופערי הרגולציה | שישה עקרונות לבחינה מוסדית | תפקיד מבקר המדינה: לקראת
ביקורת מותאמת AI | סיכום
***
ד״ר יובל ריינפלד ועו"ד ענבל בן ארצי
ד״ר יובל ריינפלד הוא מרצה באוניברסיטת רייכמן, יו״ר (משותף) ועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין וחבר בפורום המומחים הלאומי לבינה מלאכותית.
עו"ד ענבל בן ארצי היא מנכ"לית HighLaw ועוסקת בפיתוח, בהדרכה ובהטמעה של כלי AI.