תשתיות תיירות ציבוריות כוללות פרויקטים ממגוון תחומים: אתרים היסטוריים ודתיים, אתרי עתיקות, אתרי טבע, ספורט ונופש, טיילות, פארקים, מסלולי תיירות בערים ועוד. לפרויקטים מסוגים אלה עשויה להיות תרומה רבה לפיתוחה של המדינה, גם מהבחינה הכלכלית והחברתית. כדי לממש תועלות אלה קיימת חשיבות לבחינה של יעילות ניהול הקמת פרויקטים אלה על ידי החברות הממשלתיות בתחום התיירות: חמ"ת, חל"י וחל"פ עכו, ולפיקוח ולבקרה של הגוף המאסדר בענף התיירות - משרד התיירות, והגוף המאסדר של החברות הממשלתיות - רשות החברות הממשלתיות, על פעילותן.
בדוח ביקורת זה עלו ממצאים רבים המעידים על פערים ביעילות של ניהול פרויקטים על ידי החברות הממשלתיות חמ"ת, חל"י וחל"פ עכו ועל חריגות לגביהן מכללי ממשל תאגידי שחלקן באחריות השרים הממונים על החברות - השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות (השר לשיתוף פעולה אזורי), שר התיירות וחלקן באחריות רשות החברות הממשלתיות. כמו כן נמצאו ליקויים בפיקוח ובמעקב של הגורמים המאסדרים - משרד התיירות ורשות החברות הממשלתיות, על פעילות החברות: למשרד התיירות, לרשות החברות הממשלתיות ולחברות הממשלתיות בתחום התיירות אין תמונה כוללת (תמונת מקרו) על יעילות פעילותן של החברות בניהול הקמת פרויקטים, מאחר שמאגרי המידע של החברות ושל משרד התיירות אינם מאפשרים ניתוחי ביצוע. עוד הועלה בביקורת כי החלטת הממשלה מינואר 2026 על מיזוג חל"פ עכו ופעילות פיתוח תיירות בחל"י לתוך חמ"ת התקבלה על בסיס עבודת מטה חלקית שביצע צוות בין-משרדי בראשות רשות החברות הממשלתיות ובשיתוף משרד התיירות. מאסדרים אלה לא בחנו חלופות נוספות לניהול פרויקטים בתחום התיירות במקום מיזוג החברות הממשלתיות, כמו שכירת שירותי חברות מהמגזר הפרטי לניהול פרויקטים או ניהול הפרויקטים על ידי גורמים אחרים.
מומלץ למשרד התיירות ולרשות החברות הממשלתיות לשפר את הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות בתחום התיירות, לרבות שדרוג מערכות המידע כך שיאפשרו ניתוח כוללני (ברמת מקרו) של ביצועי החברות בניהול פרויקטים, ולוודא את עמידת החברות בכל הכללים של ממשל תאגידי. על חמ"ת, חל"י וחל"פ עכו (כל עוד היא לא מוזגה עם חמ"ת) לפעול בין היתר להסרת חסמים המקשים על השלמת הפרויקטים, אם בעצמן ואם בהעלאת הצורך בפני משרד התיירות לשם טיפולו בנושא, וזאת בלוח זמנים קצר ככל האפשר. עוד מומלץ לחמ"ת, חל"י וחל"פ עכו לבחון דרכים לשיפור היעילות שלהן בניהול הקמת פרויקטים ולפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת המעקב על תחזוקה וניקיון של אתרי תיירות. על השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות ועל שר התיירות לפעול לסגירת הפערים שעלו בדוח הביקורת בתחום הממשל התאגידי, ובפרט להשלים מינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות בתחום התיירות כנדרש בחוק ובתקנוני החברות.
מומלץ לרשות החברות הממשלתיות ולמשרד התיירות להשלים את עבודת המטה שביצעו לבחינת חלופות של מיזוג החברות הממשלתיות בתחום התיירות, לבחון את ביצועי החברות, בין היתר מבחינת היעילות והמועילות של ניהול הפרויקטים על ידן ובהתאם לכך לבחון את המענה שנותנת החלטת הממשלה לפערים השורשיים שהועלו בביקורת. מומלץ כי הבדיקה תכלול ניתוח עלות-תועלת של החלופות השונות, ובצד התועלות יש לבחון את יעילות פעילות החברות בהקמת הפרויקטים, לרבות עמידה בלוחות זמנים, בתקציב ובאיכות העבודה, האחת לעומת האחרת ולעומת גופים שאינם חברות ממשלתיות. לצד העלויות יש לבחון את העלויות המשולמות לחברות הממשלתיות לעומת העלויות הצפויות בחלופות האחרות.
תיקון הליקויים שעלו בדוח זה צפוי להביא לשיפור בפיתוח אתרי תיירות לרווחת תושבי ישראל, והוא הכרחי להבטחת עקרונות היעילות והחיסכון המצופים מניהול כספי ציבור ומשאבי המדינה.