1. יהודים וקהילות יהודיות התקיימו בארצות ערב ובאיראן יותר מ-2,000 שנים. עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 והכרזת המלחמה של מדינות ערב עליה, החלו רבות ממדינות אלו להתנכל ליהודים שחיו בהן, ועקב כך עזבו אותן יהודים רבים. גלי העזיבה נמשכו גם בשנים 1956 ו-1967, בעקבות המלחמות שבהן הייתה ישראל מעורבת. לאחר המהפכה באיראן בשנת 1979, עזבו גם אותה יהודים רבים שחיו בה. הגירת יהודים מארצות ערב ומאיראן נמשכה גם בשנים שלאחר מכן, אם כי במספרים נמוכים יותר. בשנת 1948 חיו בארצות ערב ובאיראן קרוב למיליון יהודים, וערכו של הרכוש שהיה בבעלותם נאמד במיליארדי דולרים . כשני שלישים מן היהודים הללו עלו לישראל, והיתר היגרו למקומות אחרים. בשנת 2011 חיו בישראל כ-373,000 יהודים ילידי ארצות ערב ואיראן .
2. בשנת 1969 החליטה ממשלת ישראל כי משרד המשפטים יפתח בפעולות מחקר ורישום לאיסוף חומר משפטי על הפגיעות ברכוש ועל הרדיפות נגד יהודים יוצאי עיראק, סוריה, מצרים ותימן . במרץ 2002 החליטה הממשלה לחדש החלטה זו ולהחילה על היהודים שיצאו משנות הארבעים של המאה העשרים מכל ארצות ערב וכן מאיראן.
בשנים 2007-2003 קיבלו ממשלות ישראל עוד כמה החלטות בנושא, שעיקרן איסוף מידע ונתונים בדבר רכוש פרטי וקהילתי של יהודי ארצות ערב ואיראן. כמו כן נקבע בהחלטות אלה כי יוקמו ועדות שרים, ועדות היגוי ומועצה מייעצת שיעסקו בהשבת זכויות ורכוש של יהודים, ובכלל זה זכויותיהם של היהודים שעזבו את ארצות ערב ואיראן כפליטים.
3. באוקטובר 2009 החליטה הממשלה להעביר את האחריות לטיפול בנושא ממשרד המשפטים למשרד לאזרחים ותיקים (להלן - המשרד).
פעולות הביקורת
ב-18.7.12 החליטה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, על פי סמכותה לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], לפנות למבקר המדינה בבקשה להכין חוות דעת בעניין "אי-יישום החלטות הממשלה בנושא: 'מאגר מידע על פליטים יהודים מארצות ערב'".
בחודשים אוגוסט 2012 עד מאי 2013, בהמשך לבקשה האמורה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בדק משרד מבקר המדינה את יישומן של החלטות הממשלה בנושא הקמת מאגר מידע על פליטים יהודים מארצות ערב ומאיראן. עיקר הבדיקה נעשתה במשרד לאזרחים ותיקים. בדיקות השלמה נעשו במשרד המשפטים, במשרד החינוך, במשרד ראש הממשלה, במשרד החוץ, ביד יצחק בן-צבי וכן בארבע רשויות מקומיות (עיריות חולון, קריית גת ומגדל העמק והמועצה האזורית מעלה יוסף) המשתתפות במיזם של המשרד לאזרחים ותיקים בנושא.
עיקרי הממצאים
היעדר מדיניות כוללת
איסוף ותיעוד של נתונים בדבר זכויות יהודי התפוצות, ובכלל זה הזכויות הנוגעות לרכושם, הוא עניין מורכב בשל ריבוי מקורות המידע, ההבדל הגדול בין הארצות שבהן מדובר והרגישות הנוגעת לאופן איסוף החומר ופרסומו. לפיכך מצריך הטיפול בעניין זה ראייה רחבה ופעולה על פי מדיניות כוללת, ברורה ואחידה, שעל הממשלה לקבוע ולהקצות ליישומה את המשאבים הנדרשים.
נמצא כי אף שממשלות ישראל קבעו בכמה החלטות - הראשונה כבר לפני כעשור - כי יש לגבש מדיניות כוללת רב-שנתית בנושא השבת זכויות ורכוש יהודי, ואף מינו ועדות שרים לגיבוש מדיניות כזאת - הדבר לא נעשה, דהיינו הוועדות הללו לא מילאו בסופו של דבר את תפקידן בנושא. כמו כן לא נמצא שהממשלה פעלה לאכיפת החלטותיה.
התקציב ליישום החלטות הממשלה
בחלק מהחלטות הממשלה נקבע בין היתר כי הן יגובו בתקציב מתאים ונפרד. בשנים 2011-2010 פנה המשרד למשרד האוצר ולמזכיר הממשלה בבקשה לקבל תקציב ליישום התכנית "להעצמת המורשת של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, ותיעוד ורישום זכויותיהם" (להלן - הפרויקט). בשנים 2013-2011, בכמה מועדים, החליטה המועצה הלאומית המייעצת להשבת זכויות ורכוש יהודי להמליץ לממשלה לאשר בקשה זו.
הועלה כי ממשלת ישראל טרם הקצתה תקציב מתאים ונפרד ליישום תכניתו של המשרד. עמדת משרד האוצר הייתה כי על הסוגיה לקבל מענה במסגרת סדרי העדיפויות של המשרד לאזרחים ותיקים; ומשרד ראש הממשלה סבר כי טרם הושלם גיבושה של תכנית עבודה סדורה ועל גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים לסיים את העבודה המתחייבת בנושא, כדי לאפשר קבלת החלטות בדבר האמצעים הנדרשים לקידום הנושא.
משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח חשיבות הרישום של זכויות יהודי ארצות ערב ואיראן, כפי שעלה מהחלטות הממשלה, ובייחוד נוכח הזדקנותה של אוכלוסייה זו, ראוי שהממשלה תפעל להסדרת האמצעים המתאימים למימוש החלטותיה בעניין זה בהקדם. על כן, ככל שנדרשות פעולות נוספות לצורך כך על הממשלה לוודא שיושלמו בהקדם, שכן מאז הגיש המשרד לאזרחים ותיקים לראשונה את תכניתו האמורה ועד מועד סיום הביקורת עברו כשנתיים וחצי, והיה ניתן לצפות שבפרק זמן זה יושגו הסכמות בעניינה.
ליקויים בפעולות המשרד לאזרחים ותיקים לריכוז הנתונים ולרישומם
1. עיכוב בפרסום באמצעי התקשורת: בהחלטות הממשלה מדצמבר 2003 ומפברואר 2007 נקבע בין היתר כי על משרד המשפטים ועל ועדת השרים לפרסם קול קורא בנושא האמור. הבדיקה העלתה כי קול קורא לא פורסם במשך כעשור, וכי רק במאי 2013 יצא המשרד לאזרחים ותיקים לראשונה במסע פרסום בישראל לקידום הנושא, אף שהנושא היה בטיפולו משנת 2009. וכל זאת, אף שכל השתהות בפרסום הנושא וקידומו, משמעותה מספר הולך ופוחת של אנשים שאת זכויותיהם ומורשתם ניתן לתעד.
2. איסוף מועט של טופסי תביעה: טופס תביעה שממלאים יוצאי ארצות ערב ואיראן או מי מבני משפחותיהם (להלן - טופס תביעה), הוא אחת הדרכים העיקריות לרישום תביעות אישיות וקהילתיות של יהודים מארצות ערב ומאיראן ולריכוזן. בידי המשרד יש טופס רשמי המיועד למטרה זו.
אחד היעדים שקבע המשרד בתכניות העבודה שלו היה הגדלה ניכרת של מספר טופסי התביעה שיאסוף: לשנת 2011 נקבע יעד של 5,000 טפסים ולשנת 2012 - 8,000 טפסים. ואולם נמצא כי עד אפריל 2013, כשלוש שנים וחצי לאחר שנמסר הטיפול בנושא לאחריות המשרד, התקבלו בו כ-130 טופסי תביעה בלבד - דהיינו 1% בלבד מהיעד שנקבע לשנים 2012-2011. מדובר בכמות זעומה, גם בהתחשב במשאבים הכספיים המצומצמים שהיו למשרד. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר באוכלוסיית יעד, המונה לכל הפחות עשרות אלפים, ומרביתה מזדקנת, ולפיכך נדרשת פעילות רחבת היקף ובטווח זמן קצר. המשך איסוף של כמה מאות טפסים בלבד בשנה, מפחית מאוד את הסיכויים להשלים את רישום הזכויות ותיעוד המורשת של יהודי ארצות ערב ואיראן בעתיד הנראה לעין.
3. ליקויים בהפעלת תכנית חלוץ (פיילוט) לתיעוד ולרישום: ביוני 2012 החליט המשרד כי יקדם את הפרויקט באמצעות תכנית חלוץ (להלן - פיילוט) בארבע רשויות מקומיות (עיריות חולון, קריית גת ומגדל העמק והמועצה האזורית מעלה יוסף).
נמצא כי ניהולו של הפיילוט לקה בחסר: לא הוכנה במועד תכנית עבודה מפורטת הכוללת יעדים ומדדים לבחינת מידת השגתם; המידע שהיה קיים בידי הרשויות המקומיות בעניין קהל היעד של התכנית היה חלקי בלבד; והמשרד לא פעל בעוד מועד לאתר את קהל היעד. במועד סיום הביקורת, מאי 2013, טרם הוחל בפעולות לרישום ולתיעוד סיפוריהם של יוצאי ארצות ערב ואיראן, דבר שהוא תכליתו של הפיילוט, ומאז ועד אמצע דצמבר 2013 (לאחר מועד סיום הביקורת) נאספו והוקלדו במסגרתו כ-280 טופסי תביעה.
4. הפעלת אתר האינטרנט: (א) החלטת הממשלה ממרץ 2002 קבעה כי לצורך פרסום הנושא ולקידומו, יש להקים אתרי אינטרנט בכמה שפות. ואכן, משרד המשפטים הקים אתר אינטרנט ייעודי, ואולם הפעלתו של האתר הופסקה עם העברת הטיפול בנושא ממשרד המשפטים למשרד בשנת 2009, בלא שנבחנה האפשרות להמשיך להפעילו עד להקמת אתר חלופי. הבדיקה העלתה כי רק בשלהי שנת 2011, כשנתיים לאחר שנמסר הטיפול בנושא לאחריות המשרד, הועלו כמה דפי אינטרנט לאתר שלו, שבהם מפורטים קורותיהם של היהודים בארצות ערב ובאיראן. דפים אלו לא תורגמו לכמה שפות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ממרץ 2002.
(ב) עוד העלתה הבדיקה כי טופסי תביעה המיועדים להדפסה ולמילוי ידני הועלו לאתר האינטרנט של המשרד רק בשלהי שנת 2011, דהיינו שנתיים לאחר שעברה האחריות לטיפול בנושא ממשרד המשפטים למשרד; וכי טופס מקוון עלה לאתר האינטרנט של המשרד רק בינואר 2013 - כשלוש שנים לאחר שקיבל המשרד את האחריות כאמור. יצוין כי בין טופסי התביעה שהעלה המשרד (הידני והמקוון) ובין הטפסים שהיו בידי משרד המשפטים בעבר, קיימים הבדלים קלים בלבד.
ליקויים במחשוב הנתונים
בהחלטות הממשלה מהשנים 2003-2002 נקבע כי יש למחשב את הנתונים שנאספים, וכן ליצור "מאגר נתונים אחיד ומרכזי, מאוחד ואמין". בתכנית העבודה של המשרד לשנת 2011, הוא הציג את הקמתו של מסד נתונים ממוחשב כיעד, ואף קבע בה כי יש להזין למסד הנתונים עד תום שנה זו 20,000 תיקים.
הועלה כי אף שמשנת 2010 היה ברשות המשרד מסד נתונים ייעודי בנושא רכוש יהודי שהיה ערוך לקליטת נתונים, טרם החל המשרד לקלוט בו את הנתונים הנוגעים ליהודים מארצות ערב ואיראן אשר נאספו בעבר, ואשר מצויים ביותר מ-14,000 טופסי תביעה ומסמכים היסטוריים אחרים. כמו כן טרם החל המשרד לבצע מפתוח של נתונים אלה.
סיכום והמלצות
הממצאים שתוארו בדוח זה מלמדים הן על מחויבות בלתי מספקת של הממשלה לביצוע החלטותיה והן על פעילות מצומצמת של המשרד לאזרחים ותיקים, שהופקד מטעמה על הנושא בשנים האחרונות. על הנוגעים בדבר לפעול ביתר שאת לקידום התיעוד של מורשת יהודי ארצות ערב ואיראן, נוכח חשיבות הנושא, ובפרט מאחר שמדובר באוכלוסייה מבוגרת ההולכת ומתמעטת. על ממשלת ישראל לוודא את ביצוע החלטותיה בעניין זה ואת הסדרת האמצעים המתאימים לכך בהקדם.