כללי
1. ביום 5.5.09 התקיימו בחירות לרשות המקומית מעלה אפרים.
2. הבחירות התקיימו בהתאם לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981, שבו אומצו, בין היתר, הוראות חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, בשינויים המחויבים.
3. לפי סעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר משמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות.
4. הדוח עוסק בביקורת החשבונות של סיעת האם הליכוד תנועה לאומית ליברלית שסיעת בת מטעמה עתיד למעלה אפרים השתתפה בבחירות, רשימה עצמאית הרשימה בראשות אלי גולדבך וסיעה עצמאית, יחד פועלים לשינוי.
5. במקביל להסדרת המימון הממלכתי מוטלות על הסיעות הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן, וחשבונותיהן עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדוח שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, עליו לקבוע אם הסיעות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיותיו והאם הוצאות הבחירות שלהן והכנסותיהן בתקופת הבחירות היו בגבולות שהחוק קובע.
6. בחוק נקבע, כי על הסיעות למסור למבקר המדינה את חשבונותיהן ואת הדוחות הכספיים שלהן לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשס"ח-2008 (להלן - ההנחיות).
7. לפי סעיף 7(ב) לחוק, סיעה הזכאית למימון ממלכתי, תקבל תוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, 85% מסכום המימון המגיע לה בניכוי המקדמה שניתנה לה, אם ניתנה. אם הדוח של מבקר המדינה חיובי, זכאית הסיעה לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) מיד לאחר מסירת הדוח. עוד נקבע בחוק, כי כאשר מבקר המדינה קובע, כי הדוח אינו חיובי (מחמת אי-עמידה באחד משלושת התנאים האמורים), יורה שר הפנים כי לא תשולם לה יתרת המימון הממלכתי. אולם מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר להקטין את השיעור הקבוע בחוק לסנקציה ולקבוע שחלק מיתרת המימון ישולם, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה ובנסיבות המקרה והשר יורה לשלם את הסכום לפי המלצת מבקר המדינה.
8. החוק קובע כי ההוראות בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, הגבלת ההוצאות וההכנסות וביקורת מבקר המדינה חלות גם על סיעות שלא קיבלו מימון, בין שלא ביקשוהו ובין שלא היו זכאיות לו מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסוימים הקבועים בחוק. כך גם חלה על כל הסיעות חובת הגשת דוח כספי למבקר המדינה.
9. לפי סעיף 18 לחוק על מבקר המדינה למנות רואה חשבון לבקר את חשבונותיהן של סיעות שאינן סיעות בת או רשימות בת בישובים שמספר בעלי זכות הבחירה בהן אינו עולה על 5,000. שכרו של רואה החשבון ישולם מאוצר המדינה. מספר בעלי זכות הבחירה במעלה אפרים נמוך מ-5,000 לפיכך מיניתי רואה חשבון לביקורת החשבונות של שתי הסיעות העצמאיות.
10. כל הסיעות מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות דעת של רואה החשבון.
11. הדוח עוסק, כאמור, בשלוש סיעות שהשתתפו בבחירות. המימון הממלכתי שהסיעות זכאיות לו מסתכם בכ-58,832 ש"ח. על פי הדוחות הכספיים של הסיעות שהוגשו למשרדי הסתכמו הוצאות הסיעות בכ-81,335 ש"ח.
עיקרי הממצאים
12. תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות נקבעו על פי אלה: הדוחות הכספיים שמסרו; חוות הדעת של רואי החשבון שבדקו את החשבונות שצורפו לדוחות הכספיים; בדיקת חשבונות הסיעות; בדיקות ובירורים משלימים שעשו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים, הסברים של הסיעות ותצהירים של נציגי הסיעות לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שקיבלתי בהתאם לסמכותי הקבועה בסעיף 21(ה) לחוק.
הנחיות מבקר המדינה
13. (א) לפי החוק, על הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) כל הסיעות ניהלו את מערכת חשבונותיהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
הוצאות
14. (א) החוק קובע תקרה להוצאותיהן של הסיעות לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאות הבחירות של שתי הסיעות העצמאיות היו בגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
(ג) הוצאות הבחירות של סיעת האם חרגו מגבולות תקרת ההוצאות המותרת.
הכנסות
15. (א) החוק אוסר קבלת תרומות מתאגידים הן בארץ הן בחוץ לארץ וממי שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965. כמו כן, מגביל החוק את סכום התרומה המותרת מיחיד. בין בחירות לבחירות סכום התרומה המרבי שמותר לסיעה מקומית לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו הוא 5,000 ש"ח. סכום התרומה המרבי שמותר לסיעת אם לקבל מיחיד ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו, בשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת או לכלל הרשויות המקומיות הוא 2,000 ש"ח.
(ב) ההכנסות של כל הסיעות היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.