המערך המבצעי של מד"א בשגרה ובעיתות חירום והסדרת תחום הרפואה הדחופה טרום-בית חולים

רקע כללי

מגן דוד אדום (להלן - מד"א, הארגון או האגודה) הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל שמספק רפואה דחופה טרום-בית חולים. הקמתו הוסדרה בחוק מיוחד - חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950 (להלן - חוק מד"א או החוק). מטרותיו של מד"א על פי החוק הן אלה: למלא את התפקידים של אגודה ארצית, ובכללם תפקידים שנועדו על פי אמנות ז'נבה לאגודות הצלב האדום - לפעול כשירות עזר לשירות הרפואי של צה"ל בזמן מלחמה ולהתכונן לכך בזמן שלום; להיערך לקראת אירוע חירום אזרחי ולהשתתף בתרגילים לצורך זה; לספק לכלל התושבים שירותי עזרה ראשונה; לקיים לכלל התושבים שירות של אגירת דם, פלסמה ומוצרי לוואי שלהם; ולמלא כל תפקיד נוסף שייקבע בתקנון האגודה. שר הבריאות הוא השר הממונה על ביצוע חוק מד"א. החל בשנת 2006 מד"א הוא חבר בארגון הצלב האדום הבין-לאומי. במועד הביקורת כיהן מר אלי בין כמנכ"ל מד"א. משרד מבקר המדינה מציין לשבח את צוותי מד"א העוסקים במסירות מדי יום בטיפול באנשים ובהצלת חיים.

להלן בתרשים 1 סיכום מחזור הפעילות השנתי של מד"א בשנת 2017 שעמד על כ-750 מיליון ש"ח, תוך פירוט מקורות התקציב של מד"א בשנה זו. 

[התרשים בקובץ המצורף] 

להלן בתרשים 2 פירוט רכבי ההצלה העיקריים במד"א.

[התרשים בקובץ המצורף] 

באמבולנסים הרגילים (להלן - אמבולנס לבן) הטיפול הרפואי מבוצע על ידי חובש רפואת חירום (חובש-נהג); באמבולנסים לטיפול נמרץ (להלן - אט"ן) יש פרמדיק המגיש סעד חיים מתקדם באמצעות ציוד מתקדם. נוסף על רכבי ההצלה מד"א מפעיל אמצעי תחבורה נוספים: שני מסוקים, כ-50 בימבולנסים (רכבים קטנים), כ-500 אופנועים וכ-200 אופניים חשמליים.

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר-אוקטובר 2018 בדק משרד מבקר המדינה סוגיות בהפעלת המערך המבצעי של מד"א בשגרה ובעיתות חירום. בנוגע למצב שגרה נבדקו בין השאר הנושאים האלה: זמני ההגעה של אט"נים ואמבולנסים לבנים למקרים דחופים למטופלים; הסדרת תחום העזרה הראשונה והרפואה הדחופה טרום-בית חולים בידי משרד הבריאות; והתיאום בין מד"א ובין משרד הבריאות בנוגע לתוכנית הלאומית למדדי איכות טרום-בית חולים. צוות משרד מבקר המדינה הצטרף בזמן אמת לשתי משמרות פעילות באט"ן. בנוגע לעיתות חירום נבדקו בין השאר הנושאים האלה: כוח אדם לאיוש אמבולנסים במד"א בעיתות חירום וגיוס כוח אדם של פיקוד העורף (להלן - פקע"ר) לתגבורו; מספר האמבולנסים הנדרשים בעיתות חירום; יחסי הגומלין שבין מד"א ובין חברות האמבולנסים הפרטיות; עדכון תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות; מוכנות מד"א לעיתות חירום מבחינת הצטיידות ומלאי מנות דם; מערכת הקשר בין מד"א ובין גופי החירום האחרים ופקע"ר. הבדיקה נעשתה במד"א, במשרד הבריאות, בבתי חולים כלליים שונים ובמחלקת הרפואה של פקע"ר בצה"ל. בדיקות השלמה נעשו במרכז השלטון המקומי, ברשות העליונה לאשפוז ובריאות לשעת חירום (להלן - הרשות העליונה לאשפוז), בארגוני הצלה נוספים; במדור סגל מילואים במפקדת קצין רפואה ראשי (להלן - מקרפ"ר), וכן בענף תכנון כוח אדם באגף כוח אדם בצה"ל.

הליקויים העיקריים

זמני ההגעה של אט"נים ואמבולנסים לבנים למקרים דחופים

יעדי זמני ההגעה: זמני המענה המיטביים של מערך הרפואה הדחופה טרום-בית חולים נקבעו בוועדת רווח, שהקים משרד הבריאות בשנת 1990, ובמועד ביצוע הביקורת זהו התקן הרשמי. ועדת רווח קבעה המלצות בנוגע לשירותי רפואת החירום ההכרחיים למדינת ישראל למשך עשור, דהיינו עד לשנת 2000. ברבות השנים חלו שינויים בגודל האוכלוסייה בארץ, בפיזורה, בתשתיות התחבורה, בידע הרפואי ובהתפתחות הטכנולוגיה ובעקבותיהם נדרשה חשיבה מחודשת בנוגע להגדרת זמני ההגעה למטופלים, אולם משרד הבריאות לא עדכן את היעדים והמדדים לזמני הגעה למטופלים. לא כל שכן, כשנקרו בדרכו הזדמנויות לעשות כן - הן בעקבות טיוטת המלצות שהעביר לו מד"א בנושא בשנת 2015, והן בעקבות עיסוקו בנושא "הגברת המענה הראשוני להצלת חיים" במסגרת תוכנית לאומית שלו. 

זמני ההגעה בפועל: מבדיקה אקראית שביצע משרד מבקר המדינה בנוגע ל-11 ערים, עלה שברובן של ערים אלה עמד מד"א בזמני ההגעה התקניים שנקבעו בשנת 1990. עם זאת, בשתיים מהערים מד"א חרג מהיעד התקני, ולכן במקרים אלו הוא לא סיפק לציבור את רמת השירות המחייבת. בבדיקת זמני ההגעה לאירועים מסכני חיים באותן ערים עלה כי מספר האירועים שבהם לא הגיע אט"ן תוך עשר דקות בממוצע ליום היה אפסי. 

חסמים המונעים שיפור בזמני ההגעה של צוותי מד"א למטופלים: על אף סיכום מ-1981 הנוגע להשתתפות רשויות מקומיות במימון הפעלת אט"ן, זה למעלה מעשר שנים יש רשויות שמעכבות תשלומים עד כדי הפסקת חלקן במימון האט"נים. עבודת מטה לבדיקת הנושא, אותה התחייב משרד הבריאות לבצע בשנת 2015, טרם הושלמה. 

ברוב בתי החולים קיימים עיכובים שמקורם בהמתנה להקצאת מיטה במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד), בעקבות כך זמן השהייה הממוצע של אט"ן בבית החולים חרג מהזמן שמד"א מתייחס אליו כמיטבי - כחצי שעה. המשרד לא ניתח את התמונה המלאה של זמני השהייה של אט"נים במלר"דים, ולכן לא הציע פתרון מתאים לבעיה זו; העומס הרב במלר"דים ידוע לכול, והצורך של צוותי המלר"ד לעמוד בהנחיות המשרד ובמדד איכות הנוגעים לקליטת מטופלים במלר"ד, עלולים לתמרץ את צוותי המלר"ד לעכב את קליטת המטופל עד ל"חלון זמן" שנוח להם יותר, כשבינתיים צוות מד"א ימשיך לשהות במלר"ד ולטפל במטופל. עיכוב זה פוגע בזמינות האמבולנסים והאט"נים. 

מודל "מד"א בקהילה" שאמור לאפשר אבחנה וטיפול בבית המטופל או בתחנת מד"א ועשוי להפחית להערכת מד"א, כרבע מהפינויים של מד"א למלר"דים וכך להגביר את זמינות צוותי מד"א, טרם הופעל כפיילוט עקב חילוקי דעות בין מד"א לקופות החולים בעניין תמחור השירות. 

ליקויים בהסדרת תחום העזרה הראשונה והרפואה הדחופה טרום-בית חולים בידי משרד הבריאות 

עמימות בנוגע לאחריות משרד הבריאות למד"א: למרות הערות מבקר המדינה בדוחות קודמים שפרסם, ולמרות המלצות ועדת תדמור משנת 2014, משרד הבריאות עדיין לא קידם את ההסדרה הנחוצה כדי להגדיר את מארג היחסים בינו ובין מד"א. בפועל אין תוכן ממשי לקביעה בחוק מד"א ששר הבריאות הוא האחראי לביצועו. על פי הודעת המשרד, הנושא לא היה בסדר העדיפות שלו בשנים האחרונות, והוא גם לא קבע לוח זמנים לטיפול בנושא. 

הסדרת הפעילות של חברות אמבולנסים פרטיות: המשרד לא קידם את הצעת החוק הממשלתית לשירותי אמבולנס, התשס"ה-2005, האמורה להסדיר את הנושא. בהיעדר חקיקה אין את ההסדרה הנדרשת של פעילות חברות האמבולנסים הפרטיות, ואין בידיו כלי אכיפה אפקטיביים שיבטיחו הפעלת החברות בהתאם לאמות המידה שהוא קבע.

ליקוי בהסדרת שיתוף הפעולה בין מד"א ובין ארגון איחוד הצלה: משרד הבריאות טרם השלים את הטמעת יישומון מד"א אצל כונני איחוד הצלה, ולכן מוקד מד"א אינו יכול לגבש תמונה מדויקת ושלמה על מיקומם של כלל הכוננים (של מד"א ושל איחוד הצלה), כדי שיוכל לנהל את האירוע בצורה יעילה; למרות ההסכם בין מד"א לאיחוד הצלה ולמרות הנחיות המשרד בנוגע לשיתוף הפעולה בין מד"א לאיחוד הצלה, לא הצליח המשרד לאכוף את הנחיותיו בדבר אי פרסום מספר הטלפון של מוקד החירום של איחוד הצלה במרשתת ובמקומות אחרים. הדבר עלול לגרום להטעיה של הציבור, כיוון שהפונים עלולים להניח בטעות שהמענה הרפואי שיקבלו באמצעות המוקד של איחוד הצלה זהה לזה שיקבלו באמצעות מוקד 101 של מד"א. יש חשש שקריאות המגיעות למוקד של איחוד הצלה לא יועברו באופן שיטתי ומסודר למוקד 101, ולכן לא תמיד יוזנק למקום האירוע בזמן צוות מד"א, שיכול לתת את המענה הרפואי הנדרש, הכולל גם פינוי של המטופל באמבולנס לבית החולים. 

פערים בהעברת מידע ממד"א למשרד הבריאות: מד"א טרם השלים את הדיווח שלו למשרד על אודות 6 מבין 11 מדדי האיכות שדרש המשרד; בשל היבטים של אבטחת מידע, קיים שוני בין מפתחות ההצפנה של מספרי הזהות שבהם משתמש מד"א ובין אלה של המשרד ובתי החולים, ולכן לא ניתן להצליב בין קובצי הנתונים של הגופים על אודות מטופלים, והדבר פוגע בניתוח ומחקר של יעילות הטיפול בהם; משנת 2014 משרד הבריאות ומד"א דנים במתן האפשרות למד"א לצפות בנתוני מטופלים, אך נושא זה טרם הוכרע.

הסדרת מקצוע הפרמדיק: המשרד לא קידם חוק שיסדיר את מקצוע הפרמדיק ויבטיח רמה מקצועית הולמת בתחום. מאגר הפרמדיקים הקיים במשרד הבריאות לא כולל פרטים על העוסקים במקצוע בפועל ועל כשירות הפרמדיקים הרשומים בו, ולכן אין למשרד תמונת מצב מעודכנת על אודות הפרמדיקים שתוכל לאפשר למשרד לנהל דיון משותף עם צה"ל בנוגע להצבה מיטבית של פרמדיקים בעיתות חירום בצבא, במד"א או בתפקיד אזרחי.

מגישי עזרה ראשונה: בהיעדר הסדרה חוקית לרישוי מקצוע מגישי עזרה ראשונה, המשרד אינו מפקח על הגופים שמבצעים הכשרות למקצוע זה.

מוכנות מד"א לעיתות חירום

תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות אינו תואם את הנדרש ממנה בעיתות חירום: הרשות העליונה לאשפוז לא עדכנה את תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות, ולכן מערכת הבריאות נערכת לחירום על פי תרחיש ייחוס ענפי חסר שאינו תואם את הנדרש ממנה בעיתות חירום. 

אי-כשירות מבצעית בשל מחסור בכוח אדם ובאמבולנסים: ועדת האמבולנסים קבעה ב-2016 כי בעיתות חירום יש צורך ב-1,351 רכבי הצלה שיפעלו במד"א ברציפות בכל המשמרות. במאי 2018 היו למד"א רק 1,091 רכבי הצלה (כ-81% מהנדרש); בנוסף, בעיתות חירום צפוי מחסור ממשי חמור של יותר ממחצית הפרמדיקים (כ-53%) ושל כמחצית (51%) מחובשי רפואת החירום (חובש-נהג) הנחוצים לאיוש מצבת האמבולנסים הקיימת במד"א (1,091); כמו כן קיים מחסור גם במטפלים הבכירים (פרמדיק או רופא) בפלוגות הרפואה של פקע"ר שאמורות לתגבר את מד"א בעיתות חירום - רק כשני שלישים מתפקידים אלו מאוישים. יוצא שבשל המחסור המשמעותי בכוח אדם יאוישו בעיתות חירום רק 697 (כ-64%) מ-1,091 רכבי ההצלה הקיימים במד"א, ורק כ-52% ממספר רכבי ההצלה שקבעה ועדת האמבולנסים כיעד לאומי מלא בעיתות חירום (1,351). 

לדעת מד"א, היח"ר (יחידה המתגברת את מד"א בחירום) המונה מאות חובשים, אינה יכולה לשמש כוח תגבור ראוי לפעילות מד"א בעיתות חירום. מד"א ציין שכשירותה אינה מספקת למתן שירותי הרפואה הטרום-אשפוזית בחירום. 

ליקויים בהעלאת מוכנות מד"א לעיתות חירום

שיתוף הפעולה עם חברות אמבולנסים פרטיות אינו מוסדר: משרד הבריאות, הרשות העליונה לאשפוז וצה"ל לא הסדירו את שיתוף הפעולה בין מד"א ובין חברות האמבולנסים הפרטיות, אף שהאמבולנסים הרבים שברשותן (כ-480 אמבולנסים) יכולים לסייע מאוד בעיתות חירום.

ליקויים בהתנהלות האגף לשעת חירום במשרד הבריאות בנוגע למוכנות מד"א לעיתות חירום: מאז ינואר 2014 (במשך כחמש שנים) לא ביצע האגף לשעת חירום ולו בקרה אחת על מד"א, כפי שנהג לעשות לפני כן; הנתונים שהאגף מציג למקבלי ההחלטות בדוח "תמונת מצב כוננות וכשירות לחירום" אינם מלאים, ותמצית המנהלים של הדוח אף אינה מפרטת כלל פערים קיימים במרכיבים קריטיים במוכנות מד"א לעיתות חירום; אף שסוכם שמשרד הבריאות יפעל כלפי משרד האוצר בנוגע לתקציב הנדרש כדי לגשר על הפערים בתקצוב הצרכים של מד"א בחירום - הוא לא עשה זאת. 

היעדר תקציב להכשרת צוותים לטיפול באירוע רדיולוגי: באין הגדרה ברורה בנוגע לאחריות של המשרד למד"א, לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי אם המשרד חייב לממן את תוכנית ההכשרה של צוותי מד"א לטיפול בנפגעים באירוע רדיולוגי בשגרה, ואם כן באיזה שיעור. כתוצאה מכך צוותי מד"א אינם כשירים לטפל בנפגעים באירועים רדיולוגיים. 

מחסור במערכות קשר במד"א בעיתות חירום: מד"א אינו מחובר למערכת התקשורת הייעודית של גופי החירום השונים (פקע"ר, המשטרה ורשות הכיבוי וההצלה). בכך עלולים להיפגע התפקוד המבצעי של מד"א ויכולת הפיקוד והשליטה של פקע"ר על ניהול האירועים בעיתות חירום.

ההמלצות העיקריות

על משרד הבריאות ליזום בדיקה, בשיתוף מד"א והמועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה, שבהסתמך על ממצאיה יוגשו המלצות מעודכנות בדבר יעדים של זמני ההגעה על פי המאפיינים השונים (חומרת הבעיה הרפואית ודחיפותה, המרחב שבו מתקיים האירוע [עירוני, כפרי או דליל אוכלוסייה] וסוג רכב ההצלה שצריך להגיע לטיפול באירוע), וכן ייקבעו מדדים כמותיים ברורים שעמידה בהם תאפשר למד"א להגיע למוכנות המבצעית. אם מד"א ומשרד הבריאות לא יגיעו להסכמות בעניין זה - עליהם לפנות אל שר הבריאות, הממונה על ביצוע חוק מד"א. 

על משרד הבריאות להוביל עבודת מטה בשיתוף מד"א, בתי החולים והמועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה, שבה יוגדרו יעדים ומדדים לזמני שהייה מיטביים של צוותי אמבולנסים לבנים ואט"נים במלר"דים. נוסף על כך עליהם לנתח את זמני השהייה בבתי החולים לעומת היעדים שייקבעו. ככל שיימצאו עיכובים גדולים על משרד הבריאות, בהשתתפות מד"א ובתי החולים לקיים בירורים כדי לעמוד על הסיבות לכך. בהמשך עליהם לקבוע תהליך יעיל לקליטה ראשונית של המטופל מרגע הגעת צוות מד"א למלר"ד עד שחרור האמבולנס וצוותו, ולעדכן בהתאם את מדד האיכות ואת הנחיות המשרד.

על משרד הבריאות ומד"א לסיים בהקדם את עבודת המטה בנוגע להסדרת מימון הפעלת האט"נים, ולחובות רשויות שנוצרו בעבר. לשם כך עליהם לקצוב פרק זמן מוגדר, ואם לא יצליחו להגיע להסדר מוסכם עליהם להביא את הסוגיה לפני הממונים על המחוזות של הרשויות המקומיות. 

על משרד הבריאות לבחון בשיתוף עם מד"א את ההיתכנות של הפעלת מודל מד"א בקהילה לעומת חלופות אחרות שעשויות לצמצם את העומס במלר"דים, ולהסדירו אם יימצא שהוא בר ביצוע. כיוון שמימוש המודל כרוך בהסכמות של קופות החולים, שהמשרד אחראי לאסדרה של פעילותן ראוי לשתף גם את קופות החולים בתהליך זה.

על משרד הבריאות בשיתוף מד"א ומשרד המשפטים לקיים עבודת מטה מסודרת ומשותפת שתביא בחשבון את המלצות ועדת תדמור ואת הערות הביקורת כדי לקדם הסדרה יעילה וברורה של מארג היחסים שבין משרד הבריאות ומד"א. על משרד הבריאות לבחון את התוצאות של היעדר הסדרת הפיקוח של משרד הבריאות על מד"א, ובהתאם לכך לקבוע את לוח הזמנים הנדרש להסדרתו ואת הדרך היעילה והמהירה ליישום הפיקוח על מד"א.

על מנכ"ל משרד הבריאות להסדיר את פעילות חברות האמבולנסים הפרטיות, כדי להביא לכך שיפעלו בהתאם לאמות המידה שקבע משרד הבריאות למען בריאות הציבור. על המנכ"ל לקבוע לשם כך לוח זמנים לאסדרת הנושא, ולהנחות לפיו את הייעוץ המשפטי של המשרד בנוגע להשלמת גיבושה של הצעת החוק וקידומה; נוסף על כך, על המשרד לדון בצורך באסדרת מקצוע הפרמדיק בחקיקה ראשית. על משרד הבריאות לבחון את הדרך שבה יוכל לגבש מאגר פרמדיקים מעודכן ומלא, ולתאם עם מד"א וצה"ל את דרכי עדכונו.

על משרד הבריאות לבחון את נוסח פרסום מספר הטלפון של איחוד הצלה באתר המרשתת שלו ובערוצים האחרים, ולהבהיר לאיחוד הצלה בצורה חד-משמעית באילו מקרים ובאילו ערוצים יוכל לפרסם את מספר הטלפון שלו. עליו להבטיח, שמספר המוקד של איחוד הצלה לא יפורסם כמספר לקריאות חירום, ולאכוף בנחישות ובעקביות את הנחיותיו. על משרד הבריאות להסדיר לאלתר את יחסי הגומלין בין מד"א לאיחוד הצלה ולארגונים אחרים, כדי להבטיח שעזרה ראשונה טרום-אשפוזית מצילת חיים תינתן בצורה יעילה ומקצועית.

על הרשות העליונה לאשפוז לעדכן לאלתר את תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות; על האגף לשעת חירום שבמשרד להציג כהלכה, באופן ברור ומלא את תמונת המצב לאשורה של מוכנות מערכת הבריאות לעיתות חירום בכלל ובנוגע למד"א בפרט. יש להציג בתמצית המנהלים גם את הפערים של מד"א בכוח אדם, באמבולנסים ובאמצעי תקשורת ייעודיים. על משרד הבריאות לעמוד בלוח הזמנים שקבע כדי שנושא יחסי הגומלין בין מד"א ובין חברות האמבולנסים הפרטיות בעיתות חירום יוסדר סופית.

על צה"ל לקבוע, בשיתוף מד"א, עקרונות מנחים להצבת הפרמדיקים וחובשי רפואת החירום בעיתות חירום במד"א ובצה"ל, בדרך שתביא למיצוי נכון של פוטנציאל התרומה של הפרמדיקים וחובשי רפואת החירום בכלל המסגרות בעיתות חירום. 

בנוגע לתקצוב מד"א לעיתות חירום, על מנכ"ל משרד הבריאות להוביל עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר ומד"א בשיתוף המטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה (המל"ל) ורשות החירום הלאומית (רח"ל), לגיבוש תוכנית הצטיידות שתגובה בתוכנית תקציבית רב-שנתית. כמו כן, חשוב ששרי הביטחון, הבריאות והאוצר יעקבו אחר קידום ההצטיידות של מד"א במערכת תקשורת ייעודית הפועלת בין גופי החירום. אם לא יכריעו בעניין המקור התקציבי להצטיידות במערכת זו, עליהם להביא את הנושא להכרעת ראש הממשלה. 

סיכום

מד"א הוא הארגון האחראי מתוקף החוק להעניק רפואה דחופה טרום-בית החולים, לקיים לטובת כלל התושבים שירותי עזרה ראשונה, להיערך לקראת אירוע אסון המוני ולהיות שירות עזר לשירות הרפואי של צה"ל בזמן מלחמה. שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק מד"א ומתוקף כך נגזרת אחריותו לאסדר את פעילותו. נוסף על מד"א פועלות חברות אמבולנסים פרטיות, המעניקות גם הן שירותי עזרה ראשונה, ומשרד הבריאות צריך לפקח עליהן. 

המענה הראשוני המהיר והאיכותי למטופל הוא רכיב מרכזי בפעילות מד"א, אולם מד"א מסתמך על תקן משנת 1990 שהיה נכון לזמנו. למרות פרק הזמן הארוך שחלף והתמורות הרבות שחלו מאז, המשרד לא עדכן את התקן. על אף המלצות ועדה פנימית של מד"א שסברה שיש לעדכן את התקן, מד"א לא פעל בנחישות ובהתמדה מול משרד הבריאות כדי לקדם נושא זה. מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות כבר בעבר, כי עליו להסדיר את נושא האחריות והסמכויות של המשרד למד"א, אך המשרד לא עשה זאת. הסחבת בהסדרה של רפואת החירום הטרום-אשפוזית עלולה לגרום לכך שהיבטים בתחום זה ובפרט בכאלה הנוגעים להצלת חיים לא יקבלו מענה; היא עלולה גם לגרום לבזבוז משאבים בשל חוסר בראייה כוללת ולאומית. הדבר מדגיש את החוסר ביד מכוונת בתחום. יש לראות בדאגה את העובדה שהמשרד לא קבע לוח זמנים לטיפול בנושא, אף שמדובר במרכיב חיוני בהבטחת הבריאות של תושבי המדינה - שהיא בתחום אחריותו.

אשר לעיתות חירום - עלה כי הרשות העליונה לאשפוז לא עדכנה את תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות, ולפיכך משרד הבריאות ומד"א נערכים לעיתות חירום על פי תרחיש ישן וחסר שאינו תואם את הנדרש מהם בעיתות חירום. מד"א עדיין אינו מחובר למערכת התקשורת הייעודית של גופי החירום השונים, ויש בכך פוטנציאל לסיכון ממשי. כמו כן, במצבת כוח האדם הצפויה בעיתות חירום יחסרו יותר ממחצית הפרמדיקים וכמחצית מחובשי רפואת החירום. בלעדיהם לא יהיה אפשר להפעיל את כל רכבי ההצלה הקיימים, ואת אלה שנקבעו כנדרשים לעיתות חירום. 

על משרד הבריאות בשיתוף מד"א ומשרד המשפטים לקיים עבודת מטה מסודרת ומשותפת, כדי לקדם הסדרה יעילה וברורה של מד"א בידי משרד הבריאות. על צה"ל לקבוע, בשיתוף מד"א, עקרונות מנחים להצבת הפרמדיקים וחובשי רפואת החירום בעיתות חירום במד"א ובצה"ל, בדרך שתביא למיצוי נכון של פוטנציאל התרומה של הפרמדיקים וחובשי רפואת החירום בכלל המסגרות בעיתות חירום. 

מד"א נמצא בחזית הטיפול בתחום הרפואה הדחופה הטרום-אשפוזית ותרומתו בשגרה ובעיתות חירום לא תסולא בפז, ומכאן החשיבות לכך ששירותיו יהיו איכותיים והולמים. להסדרה של פעילותו המבצעית בשגרה ובעיתות חירום נודעת חשיבות רבה, לשם שיפור השירות שניתן לתושבי המדינה בתחום חיוני זה.