דוח על תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים לכהונת יושב ראש המפלגה בבחירות המקדימות במרצ-יחד

1. פרק ב' של חוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המפלגות), מסדיר את מימון מערכת הבחירות של מועמדים בבחירות מקדימות.

ב-1.12.05 נכנס לתוקף חוק המפלגות (בחירות מקדימות לכנסת השבע עשרה) (הוראת שעה), התשס"ו-2005 (להלן - הוראת השעה), שתיקן את חוק המפלגות והסמיך את מבקר המדינה, לראשונה, לערוך ביקורת על החשבונות של המועמדים בבחירות המקדימות שמקיימות המפלגות. על פי הוראת השעה, השינויים המפורטים בה חלו על הבחירות המקדימות לכנסת השבע עשרה בלבד.

ב-8.2.07 נכנס לתוקף חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007 (להלן - הוראת שעה 2007), שתיקן את חוק המפלגות בנושא הבחירות המקדימות וקבע הוראות שחלקן היו בהוראת השעה, ובהן ההוראה בדבר  ביקורת החשבונות של  המועמדים בבחירות המקדימות על ידי מבקר המדינה והוראות נוספות (חוק המפלגות לאחר תיקוני הוראת שעה 2007 ייקרא להלן "החוק" ).

 לפי הוראת שעה 2007, "בחירות מקדימות" הן "בחירות לבחירת כל מועמדי המפלגה או חלקם לתפקיד מסויים, בין במסגרת ארצית, בין במסגרת אזורית ובין במסגרת רשות מקומית, הכל לפי הענין".

2. על פי סעיף 28ג(א) לחוק, על מפלגה להודיע למבקר המדינה על מועד הבחירות המקדימות ועל מספר בעלי זכות הבחירה בה במסגרת ארצית או אזורית, לפי העניין.

מרצ-יחד  הודיעה למשרדי כי ב-18.3.08 תקיים בחירות מקדימות לבחירת יושב ראש  המפלגה וכי מספר בעלי זכות הבחירה במסגרת ארצית הוא 14,349.

3. תקופת הבחירות המוקדמות במרצ-יחד החלה, על פי החוק, מיום תחילתה של הוראת שעה 2007 דהיינו מ-8.2.07.

4. בסעיף 28א לחוק הוגדר "מועמד"- "מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים על כוונתו, בעל פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, להתמודד, בבחירות מקדימות, לתפקיד של יושב ראש המפלגה או להיות מועמד מטעמה לאחד מאלה: ראש הממשלה, שר, חבר הכנסת; ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית; לענין זה, "התנהגות" – לרבות הוצאה או גיוס תרומות למטרת קידום מועמדותו בבחירות מקדימות."

5. במערכת הבחירות המקדימות במרצ-יחד  התמודדו בתחילה ארבעה  מועמדים: חיים אורון, יוסף ביילין, זהבה גלאון ורן כהן. באמצע דצמבר 2007 הודיע יוסף ביילין בפומבי כי הפסיק את התמודדותו לתפקיד ונותרו בהתמודדות שלושת המועמדים האחרים.

6. סעיף 28כא(א) לחוק קובע, כי "מועמד ימסור למבקר המדינה לא יאוחר מארבעה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות דוח על התרומות שקיבל וההוצאות שהוציא למימון מערכת הבחירות; מועמד שהתמודד על ראשות הממשלה או ראשות המפלגה, רשאי למסור דוח כאמור לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות." על פי סעיף 28ב לחוק, יש לצרף לדוח תצהיר ולפיו האמור בדוח הוא שלם ונכון.

הבחירות התקיימו כאמור ב-18.3.08, ולכן המועד האחרון להגשת דוחות המועמדים היה 30.4.08. ארבעת המועמדים הגישו את הדוחות במועד וצירפו תצהיר כנדרש.

לדוחות גם צורפו הודעות של רואי החשבון שבדקו אותם, ולפיהן הדוחות משקפים באופן נאות, לפי כללי חשבונאות מקובלים ולפי הנחיות מבקר המדינה, את ההכנסות וההוצאות של המועמדים בתקופת הבחירות.

7. סעיף 28כד לחוק קובע כי "בתוך 12 שבועות מיום שקיבל דוח לפי סעיף 28כא ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת ולמוסד לביקורת של המפלגה, דוח על ביקורת החשבונות של המועמד בבחירות המקדימות; מבקר המדינה רשאי מטעמים מיוחדים שירשום בדוח לדחות את מסירת הדוח בארבעה שבועות מתום התקופה כאמור."

מועמדים ביקשו לאפשר להם להגיב על ממצאי הבקורת במועד מאוחר מזה שנקבע להם מלכתחילה והיה צריך לערוך בירורים נוספים לאחר קבלת תגובותיהם. החלטתי כי אלו טעמים מיוחדים שבגינם יש לדחות את מסירת הדוח בארבעה שבועות כפי שמאפשר החוק; לכן מועד מסירתו הוא 21.8.08.

8. דוח זה כולל את תוצאות הביקורת על חשבונות המועמדים לכהונת יושב ראש  המפלגה בבחירות המקדימות במרצ-יחד.

9.  הוצאותיהם של ארבעת המועמדים שהתמודדו במערכת הבחירות המקדימות הסתכמו בכ-1.9 מיליון ש"ח, והכנסותיהם הסתכמו בכ-1.7 מיליון ש"ח, כמעט כולן מתרומות. כ-567,400 ש"ח מהתרומות שקיבלו המועמדים היו מחוץ לארץ לפי הפרוט הבא: חיים אורון –  כ- 3,500 ש"ח, יוסף ביילין – כ- 451,000  ש"ח,  זהבה גלאון – כ- 4,900 ש"ח  ורן כהן – כ- 108,000 ש"ח.

10. כאמור, על פי סעיף 28 כד לחוק, על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת ולמוסד לביקורת של המפלגה דוח על ביקורת החשבונות של מועמד בבחירות המקדימות.

בסעיף 28כה3 לחוק נקבעו הוראות בדבר סמכויות מבקר המדינה לקבוע  סכומים שיועברו על ידי מועמד לאוצר המדינה בגין אלה: קבלת תרומות בניגוד לאמור בחוק, הוצאות בחירות בסכום העולה על הקבוע בחוק, אי-מסירת דוח של מועמד או מסירתו באיחור ואי-מילוי אחר ההוראות שנקבעו בחוק או בהנחיות מבקר המדינה בעניין ניהול מערכת חשבונות של מועמד, הכול  בהתחשב בנסיבות של כל מקרה.

לאחר שקיבלתי מהמועמדים את תגובותיהם לתוצאות ביקורת חשבונותיהם, לאחר בירורים נוספים ואחרי שזימנתי את המועמדים יוסף ביילין וזהבה גלאון  לפי בקשתם לשם שמיעת טיעוניהם, החלטתי שלא להטיל על אף אחד מהמועמדים להעביר לאוצר המדינה סכום כלשהו. את ההתייחסות לגבי כל מועמד ראו להלן.

11. (א) סעיף 28כ(א) לחוק קובע כי שבעה ימים לפני יום הבחירות המקדימות על מועמד להגיש למבקר המדינה רשימה של התורמים שתרמו למימון מועמדותו למן השנה שקדמה ליום תחילתה של הוראת השעה 2007 שבה יצוינו התרומות שקיבל מהם. בסעיף 28כ(ב) לחוק נקבע כי מועמד ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שהתקבלה לאחר מסירת הרשימה לפי סעיף 28כ(א) דלעיל לא יאוחר מ-24 שעות ממועד קבלתה.

(ב) המועמדים חיים אורון, זהבה גלאון ורן כהן דיווחו למשרדי על תרומות כנדרש על פי סעיף 28כ.

(ג) המועמד יוסף ביילין לא דיווח על תרומות כאמור. לדבריו, לא דיווח  משום שבמועד שבו היה עליו לדווח עליהן כבר לא היה מועמד. אין לקבל טענה זו. עצם המועמדות היא המקימה את חובת הדיווח. החוק מחייב הגשת דיווח על תרומות שקיבל המועמד ואינו כורך זאת בהשתתפות המועמד בבחירות עצמן (הגם שברגיל מי שמועמד גם משתתף בבחירות).

12. (א) על פי סעיף 28 כה1 לחוק "מועמד יגיש למבקר המדינה, לא יאוחר מחמישה ימים מהיום שבו נרשם, על פי תקנון מפלגתו או החלטת המוסד המוסמך לכך במפלגתו, כמועמד בבחירות מקדימות, תצהיר שניתן בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, שבו יאשר כי הוא קרא ומודע לכל ההוראות הנוגעות לתרומות, הוצאות וניהול חשבונות בבחירות מקדימות, כפי שנקבעו בחוק זה כנוסחו בהוראת שעה זו, בתקנות לפיו ובהנחיות מבקר המדינה."

 (ב) המועמדים חיים אורון, זהבה גלאון ורן כהן הגישו תצהיר כאמור.

 (ג) המועמד יוסף ביילין לא אמור היה להגיש את התצהיר האמור, משום שבשונה מהמועמדים האחרים הוא לא  נרשם במפלגה כמועמד בבחירות המקדימות במועד הרישום (שהיה לאחר המועד שבו הודיע על פרישתו מההתמודדות במערכת הבחירות המקדימות).

13. (א) על פי סעיף 28כ(ג) לחוק, מבקר המדינה יפרסם לאחר יום הבחירות המקדימות, בדרך שיקבע, את שמות התורמים שתרמו למועמדים 1,000 ש"ח או יותר ואת הסכומים שתרמו, והוא רשאי, על פי שיקול דעתו, לפרסם גם את שמותיהם של מי שתרמו סכומים קטנים יותר.

 (ב) באתר מבקר המדינה באינטרנט פורסמו, על פי דיווחי המועמדים, תרומות בשווי 1,000 ש"ח ויותר שהם  קיבלו.

 (ג) בנספחים לדוח זה מובאים נתונים מעודכנים על התרומות בשווי 1,000 ש"ח ויותר שקיבל כל אחד מהמועמדים על פי הדיווחים שלהם למבקר המדינה. לא כלולים בנספחים תרומות שהוחזרו על ידי המועמדים לתורמים.

14. (א) בהתאם לסמכותי על פי סעיפים 28יט(א)(2) ו-28כג לחוק, קבעתי למועמדים בבחירות המקדימות הנחיות בעניין ניהול חשבונותיהם ובעניין דיווחיהם למשרדי (להלן - ההנחיות או הנחיות מבקר המדינה).

 (ב) המועמדים חיים אורון, רן כהן ויוסף ביילין ניהלו בדרך כלל את מערכת החשבונות לפי ההנחיות. אצל המועמדת זהבה גלאון הועלו חריגות שתוקנו.

15. לפי סעיף 28ח(א) לחוק, "מועמד לא יקבל תרומות בשווי כולל העולה על הסכום שנקבע בסעיף זה, ולא יוציא למימון מערכת הבחירות המקדימות שלו ועד תום 14 ימים לאחר סיום הבחירות המקדימות, סכום העולה על אותו הסכום, לפי מספר בעלי זכות הבחירה לענין אותו מועמד, כאמור בהודעה שנמסרה לפי סעיף 28ג(א) כדלקמן:

  מספר בעלי זכות הבחירה                 הסכום הכולל

 (1)          עד 500                              50,000 שקלים חדשים

 (2)          501  עד 5,000                   275,000 שקלים חדשים

 (3)          5,001 ומעלה                     400,000 שקלים חדשים".

סעיף 28ח(ב) לחוק קובע בין השאר כי "בבחירות שבהן עומד לבחירה מועמד לתפקיד של ראש הממשלה או ראש המפלגה, יהיה הסכום לענין סעיף זה פי חמישה מן הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א), לפי הענין".

 בסעיף 28ט (א) נקבע שמפלגה רשאית בתוך שבעה ימים מיום פרסומה של הוראת השעה או בתוך שבעה ימים מיום החלטה על קיום בחירות מקדימות, לפי העניין, לקבוע בתקנון או בהחלטת המוסד המוסמך לכך ובגבולות האמורים בסעיף 28ח סכומים מרביים נמוכים יותר מהסכומים הקבועים בסעיף האמור למערכות בחירות שונות ואמות מידה לקביעתם בשים לב לאופי התפקיד ולמספר בעלי הזכות לבחור.

 ב-28.2.07 החליטה ועדת הבחירות המרכזית של מרצ-יחד – שלפי הסברי המפלגה, היא המוסד המוסמך לכך – כי תקרת ההוצאות המותרת לכל מועמד ליושב ראש המפלגה היא 700,000 ש"ח; הוועדה לא החליטה דבר לגבי תקרת התרומות המותרת.

16. הואיל והבחירות המקדימות במרצ-יחד היו לכהונת יו"ר המפלגה ומאחר שמספר בעלי זכות הבחירה היה כאמור 14,349, היה סכום התרומות המרבי שכל אחד מהמועמדים בבחירות היה רשאי לקבל על פי החוק–שני מיליון ש"ח. נוכח ההחלטה של ועדת הבחירות המרכזית של המפלגה, היה הסכום המרבי שכל אחד מהמועמדים היה רשאי להוציא במערכת הבחירות – 700,000 ש"ח.

17. להלן מספר הוראות חוק שעניינן תרומות אסורות.

בסעיף 28ד לחוק נקבע, כי "מועמד לא יקבל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ. לענין זה "תאגיד" – לרבות שותפות רשומה...".

בסעיף 28ה לחוק נקבע:

"(א) מועמד לא יקבל תרומה מקטין או תרומה שניתנה בעילום שם; תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי המועמד או מטעמו – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם."

(ב) מועמד לא יקבל מתורם ותורם לא ייתן למועמד תרומה בשטרי כסף או במעות העולה על 183 שקלים חדשים."

בסעיף 28ו לחוק נקבע:

"(א) מועמד לא יקבל מתורם במערכת בחירות מסויימת, ותורם לא יתן למועמד באותה מערכת בחירות, תרומה ששוויה עולה על עשרת אלפים שקלים חדשים ש"ח, או תרומות שצירופן עולה על סכום זה; לענין זה יראו תרומות של התורם ושל בני משפחתו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית – כתרומה אחת; לענין זה, "בן משפחה" – בן זוג, וכן ילד, אח, הורה, ובן זוגם של כל אחד מאלה.

 (ב) בבחירות שבהן עומד לבחירה מועמד לתפקיד של ראש הממשלה או של יושב ראש המפלגה, יהיה הסכום לענין סעיף זה פי ארבעה מהסכום הנקוב בסעיף קטן (א)".

בסעיף 28 יז לחוק נקבע:

"(א) נתקבלה תרומה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על-פיו, יחזיר המועמד לתורם, מיד משנודע לו על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר.

(ב) נתקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה המועמד, מיד משנודע לו על כך, לאוצר המדינה.

(ג) נתקבלה תרומה המעלה את הסך הכולל של התרומות מעל לסכום המרבי המותר לפי פרק זה, יחזיר המועמד את הסכום העודף, מיד משנודע לו על כך ולא יאוחר מתום עשרה שבועות לאחר יום הבחירות, למי שנתנו, ואם לא ניתן לקבוע ממי ניתנה התרומה - יעביר את הסכום האמור לאוצר המדינה."

18. כל המועמדים קיבלו תרומות, אם כי בהיקף קטן, בניגוד להוראות החוק. התברר בבדיקת משרדי כי הם לא היו מודעים לעובדה זו, ומשהודיע להם משרדי על כך, הם החזירו מיד לתורמים את התרומה או את חלקה שהיה מעל למותר. על כן ראיתי לנכון להתייחס לכך כאילו קיבל כל מועמד תרומה אסורה והחזירה מיד לתורם, כנדרש על פי החוק, כשאין סנקציה במקרה כזה.

19. סכום ההוצאות הכולל של כל אחד מהמועמדים לא חרג מסכום ההוצאות הכולל שכל אחד מהם היה רשאי להוציא בבחירות אלה.

על פי דיווחי המועמד, הסתכמו הכנסותיו בבחירות המקדימות ב-359,110 ש"ח, בכלל זה 313,205 ש"ח תרומות מהארץ, 3,505 ש"ח תרומות מחו"ל, 1,400 ש"ח תרומה מבן משפחה ו-41,000 ש"ח ממקורות עצמיים. הוצאות המועמד הסתכמו, על פי דיווחו, ב-356,383  ש"ח. מכאן שנותר לו, על פי דיווחו, עודף של 2,727 ש"ח. המועמד החזיר לאחר הגשת הדוח המסכם תרומות בסכום כולל של 4,918 ש"ח;  ולכן נוצר בחשבונותיו גירעון של 2,191 ש"ח. המועמד כיסה את הגירעון ממקורותיו העצמיים.

המועמד ניהל את מערכת חשבונותיו לפי הנחיות מבקר המדינה.

הכנסות המועמד לא חרגו מהגבולות האמורים בפרק ב' לחוק.

הוצאות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 28ח לחוק.

על פי דיווחי המועמד, הסתכמו הכנסותיו בבחירות המקדימות ב-773,211 ש"ח, מזה 286,100 ש"ח – תרומות מהארץ, 481,846 ש"ח – תרומות מחו"ל, 4,750  ש"ח – הכנסות מימון ו- 515 ש"ח – יתרת תרומות ממערכת בחירות קודמת. הוצאות המועמד הסתכמו, על פי דיווחו, ב-772,706 ש"ח. מכאן שלמתמודד נוצר עודף של 505 ש"ח. המועמד החזיר תרומות בסכום של 30,216 ש"ח, ולכן נוצר בחשבונותיו גירעון של 29,711 ש"ח. המועמד כיסה חלק מהגירעון ממקורותיו העצמיים והודיע כי גם את יתרת הגירעון יכסה כך.

המועמד ניהל את מערכת חשבונותיו לפי הנחיות מבקר המדינה.

הכנסות המועמד לא חרגו מהגבולות האמורים בפרק ב' לחוק.

הוצאות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 28ח לחוק לאחר שקבעתי שאין לראות הוצאות בסכום של 90,000 ש"ח כהוצאות בחירות של המועמד במערכת בחירות מקדימות זו כמפורט להלן.

בבדיקת חשבונות המועמד והדוח המסכם שהגיש נמצא, כי הוא כלל בהוצאותיו סכום של 90,000 ש"ח בגין הכנת ספר עליו. מאחר שתאריכי ההצעה להכנת הספר, שעליה חתם מי שניהל את מערכת הבחירות שלו, החשבונית והתשלומים בגינו חלו לאחר הודעת פרישתו מהבחירות המקדימות, ביקשתי ממנו להסביר מדוע כלל הוצאות אלו בהוצאות הבחירות ומדוע לא יחזיר את הכסף לחשבון הבחירות המקדימות שלו או לתורמים.

המועמד הסביר כי רשמית נחתם ההסכם להוצאת הספר לאחר שפרש ממערכת הבחירות המקדימות, אך למעשה החלה ההתנהלות בעניין זה עוד לפני שפרש מהבחירות המקדימות; בגלל פרישתו הורה על אי-הוצאתו של הספר לאור בעת מערכת הבחירות המקדימות. המועמד גם  ציין כי הספר עומד להתפרסם "בקרוב". עוד טען המועמד כי הספר ישרת אותו במערכת בחירות אחרת במסגרת המפלגה אם יחליט להשתתף בה.

מאחר שהמועמד לא השתמש בספר במערכת הבחירות שלו, קבעתי כי אין לראות את ההוצאות בסכום של 90,000 ש"ח כהוצאות בחירות של המועמד במערכת בחירות מקדימות זו.

נותרה אפוא השאלה אם על המועמד להחזיר לחשבון הבחירות שלו או לתורמים את הכסף (90,000 ש"ח) או אם ניתן חלף זאת לאפשר לו לשמור עותקים של הספר  שיוציא לאור לשימוש במערכת בחירות אחרת.

סעיף 28יח לחוק קובע:

"(א) לא הוציא מועמד את מלוא הסכום המותר על פי פרק זה עד תום תקופת הבחירות, ונשארה בידו יתרה, רשאי הוא להמשיך ולהחזיק בה ולהשתמש בה למימון מערכת הבחירות הבאה לאותו תפקיד או משרה, או למערכת בחירות אחרת המתקיימת תוך שנתיים, לפי המאוחר, והכל בכפוף להגבלות החלות על מערכת הבחירות המאוחרת; לענין זה, "יתרה" – סכומים שמקורם בתרומות.

(ב) לא נעשה ביתרה שימוש כאמור, יחזיר המועמד את היתרה לתורמים או יעבירנה לאוצר המדינה מיד עם תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)."

חוק המפלגות (תיקון מס' 14), התשס"ח – 2008 (להלן – תיקון מס' 14) תיקן סעיף זה והבהיר שהמדובר במערכת בחירות מקדימות והוא היטיב עם המתמודדים בבחירות מקדימות בכך שהאריך את התקופה שבמסגרתה ניתן להחזיק ביתרת הכסף ולהשתמש בה למימון מערכת בחירות מקדימות לשלוש שנים. עוד נקבע בתיקון מס' 14 שיתרה שנותרה לאחר שלוש שנים כאמור יש להחזירה לתורמים או להעבירה למפלגה ואם לא היה ניתן להעבירה לתורמים או למפלגה יש להעבירה לאוצר המדינה.

לכאורה, בסעיף 28יח החוק מתייחס ליתרה של כסף ולא לנכס או לשווה כסף. השאלה היא אם ניתן לפרש סעיף זה כסעיף שחל גם על נכס שאפשר להעבירו לשימוש במערכות מקדימות אחרות. 

מטרת הסעיף היא לאפשר למועמד שגייס כספים מתורמים להשתמש ביתרה ממערכת בחירות מקדימות אחת למימון מערכת בחירות מקדימות אחרת שהשתתף בה. בהתחשב בכך שזהו מקרה ראשון שבו נדרש פרוש הסעיף, נוכח נסיבותיו ובשל התוצאה הקשה למועמד אם נפרשו כחל על יתרת כסף בלבד, אני סבור כי ניתן לפרש את הסעיף כחל גם על נכס. כיוון שהחוק מכיר באפשרות של שמירת יתרות ושימוש בהן למערכות בחירות מקדימות אחרות, לכאורה אין פסול בהכנת הספר למערכת הבחירות המקדימות הנוכחית ולשימוש בו במערכת הבחירות המקדימות הבאה. פרשנות אחרת תכביד הכבדה יתרה על המועמד הכבדה שספק אם  המחוקק התכוון לה. בנסיבות הענין שינוי מצב היתרה מסכומי כסף ל"נכס" שהוא ספר אין בו כדי להיות סטיה מתכלית החקיקה  אם הנכס - הספר - ישמש את המועמד במערכת בחירות מקדימות הבאה או למערכת אחרת שתתקיים בגבולות הזמן ושאר התנאים שנקבעו בחוק. אני פונה למחוקק כדי שייתן דעתו למצב שבו לאחר מערכת בחירות מקדימות נשאר בידי המועמד נכס או שווה כסף שניתן לעשות בו שימוש במערכת בחירות עתידית ויאמר את דברו.

הפועל היוצא של החלטתי זו:  אם הספר שבגינו הוציא המועמד 90,000 ש"ח לא יצא לאור ואף אם יצא לאור אך המועמד לא יעשה בו שימוש בתוך שלוש השנים שקבע תיקון מס' 14 במערכת בחירות מקדימות אחרת יהיה על המועמד לפעול על פי הוראות סעיף28יח לחוק  ולהחזיר את העלות של 90,000 ש"ח לתורמים או להעבירם למפלגה; אם לא יהיה ניתן להעבירם לתורמים או למפלגה יהיה עליו להעבירם לאוצר המדינה.

על פי דיווחי המועמדת הסתכמו הכנסותיה בבחירות המקדימות ב-69,891 ש"ח, מזה 64,930 ש"ח תרומות מהארץ ו-4,961 תרומות מחו"ל. הוצאות המועמדת הסתכמו ב-149,519 ש"ח מכאן שלמתמודדת נוצר גירעון בסך79,628 ש"ח. המועמדת החזירה תרומות בסכום כולל של 10,800 ש"ח ועל כן הגירעון גדל ל-90,428 ש"ח. המועמדת הסבירה כי כסתה את הגירעון ממקורות עצמיים.

בבדיקת חשבונותיה והדוח המסכם של המועמדת נמצא כי היא לא מילאה אחר הוראות שונות של ההנחיות. המועמדת טענה והסבירה שנעשו טעויות בשוגג בגלל חוסר הבנתה וחוסר ניסיונה בניהול חשבונות. המועמדת הגישה לי בקשה לאפשר לה להגיש דוח מסכם חדש ערוך על ידי בעל מקצוע בצירוף כל האסמכתות הנוגעות בדבר. לאחר ששמעתי את בקשותיה ואת הסבריה של המועמדת, נוכח נסיבות הענין, ולאחר שהשתכנעתי מתום לבה  החלטתי  לקבל את הדוח המסכם החדש שהגישה.

יודגש כי מועמד בבחירות מקדימות חייב לנהל את חשבונותיו על פי ההנחיות. אם אין המועמד יודע לנהל את חשבונותיו כראוי עליו להיעזר בבעל מקצוע. להבא לא אקבל טענה של אי-ידיעה מקצועית בחשבונאות של המועמד כנימוק לאי-קיום ההנחיות.

הדוח המסכם החדש ומסמכי הנהלת החשבונות שהגישה המועמדת למשרדי עומדים בדרישות הנחיות מבקר המדינה; הכנסותיה לא חרגו מהגבולות האמורים בפרק ב' לחוק והוצאותיה היו בגבולות האמורים בסעיף 28ח לחוק.

על פי דיווחי המועמד הסתכמו הכנסותיו בבחירות המקדימות ב-570,165  ש"ח, מזה 459,179  ש"ח תרומות מהארץ (כולל 38,000 ש"ח תרומות מבן משפחה של המועמד ו- 500 ש"ח הכנסות עצמיות) 107,993 ש"ח תרומות מחו"ל, ו-2,993 ש"ח הכנסות בשווי כסף.  הוצאות המועמד הסתכמו ב-696,137  ש"ח. למועמד נוצר גירעון של 125,972 ש"ח. המועמד החזיר תרומות בסכום כולל של 1,468 ש"ח מכאן שגרעונו של המועמד הגיע ל- 127,440 ש"ח. המועמד הודיע כי כיסה את הגרעון ממקורותיו העצמיים.

המועמד ניהל את מערכת חשבונותיו לפי הנחיות מבקר המדינה.

הכנסות המועמד לא חרגו מהגבולות האמורים בפרק ב' לחוק.

הוצאות המועמד היו בגבולות האמורים בסעיף 28ח לחוק.

מבקר המדינה

ונציב תלונות הציבור

ירושלים,  אב התשס"ח

 אוגוסט 2008