מבוא
סוגיית מעמד האישה על היבטיה השונים מצויה על סדר היום הציבורי מזה שנים רבות, והיא בעלת הקשרים רבים ומגוונים. כמעט מדי יום ביומו רווחים דיווחים שעניינם אלימות כלפי נשים, יחס לא הוגן כלפי נשים במקומות עבודה, הבדלי שכר משמעותיים בין נשים וגברים שאינם מוצאים צידוק כלשהו, סוגיית שילובן / אי שילובן של נשים בתפקידים שהיו חסומים בפניהן עד כה ביחידות מובחרות בצבא ועוד. חשיבותה של סוגיה זו השלובה באורח ברור בחברות דמוקרטיות ומתקדמות תוך שהיא מדגישה לעיתים חשיבה מודרנית ונאורה, מתחדדת עוד יותר על רקע העיסוק המתמיד בה הן מבחינה תקשורתית והן מבחינה אקדמית. יתרה מכך, דומה כי אנשי שלטון ופוליטיקה אינם יכולים עוד לדחוק סוגיה זו לצד וזאת הן בשל היותה מרכזית ובעלת כוח משפיע והן בשל העובדה כי העיסוק בה ובניגזרותיה עשוי לעיתים להניב רווחים אלקטוראליים ותקשורתיים נאים.
הנושאים הקשורים לקידום ושיפור מעמד האישה והפעולות המתבצעות בגופים ובמסגרות השונות בהקשר זה, שזורים במסכת נורמות והתנהגויות המושרשות בחברה הישראלית לגווניה עוד מראשית שנותיה של המדינה. בחינה של ציוני דרך בתחום זה עשויה ללמד על מאזן העשייה ואי העשייה ועל תרומתם של גופים שונים במערכת הממשלתית-ציבורית לקידום ושיפור מעמד האישה. מערכת זו, ברובה הגדול, ובעיקר בתחום המנהל הציבורי, נתונה כידוע לביקורתו של מבקר המדינה. בין תפקידיו של מבקר המדינה לבחון נורמות, פעולות ותהליכים המתבצעים בגופים המבוקרים על-ידו, הן ברמה הספציפית והן ברמה המערכתית ולהמליץ על תיקון ליקויים.
דומה שהחל מראשית שנות השמונים העצים כוחו של המבקר וגדל משקלו הן בעיני הגופים המבוקרים, הן בעיני התקשורת והן בעיני הציבור. אשר על כן ישנו עניין לבחון את מאפייני עיסוקה של ביקורת המדינה בישראל בסוגיות הקשורות למעמד האישה למן שנת 1980 ועד היום. זאת על רקע היותו של מוסד מבקר המדינה מוסד ביקורת מן המתקדמים בעולם.
ביסוד המאמר עומדת השאלה האם רואה מוסד ביקורת המדינה, הנחשב למוסד ביקורת מתקדם, בסוגיית מעמד האישה על גווניה השונים, סוגיה שראוי להתמודד עמה הן ברמה הספציפית שעניינה נושאים הקשורים לגוף כלשהו או לנושא ספציפי כלשהו, והן ברמה המערכתית שעניינה נושאי רוחב המשפיעים על קידום ושיפור כלליים של מעמד האישה בישראל? זאת ועוד זאת, מה תרומתה של ביקורת המדינה לקידום מעמד האישה בישראל?
ההשערה הנבחנת במאמר הנה: כי ביקורת המדינה בישראל, בהיותה ביקורת מתקדמת תרמה, לאורך זמן, לשינוי ושיפור מעמד האישה בישראל בשורה של תחומים כגון: חוקיים, חברתיים, ציבוריים, מנהליים ועוד. במסגרת בחינת ההשערה יעסוק המאמר גם בשאלת קיומו של הבדל בהתייחסותם של מבקרי מדינה, גברים, בתקופה הנדונה לסוגיה זו, לעומת התייחסותה של מבקרת המדינה שכיהנה בין השנים 1988-1998.
לבחינת ההשערה נסרקו הדו"חות השנתיים של מבקר המדינה, דו"חות ספציפיים ודו"חות נציבות תלונות הציבור למן שנת 1980. כמו-כן נסרקו דו"חות האגף לביקורת המדינה והביקורת הפנימית במשרד ראש הממשלה האחראי לתגובות הממשלה לדו"חות השנתיים של מבקר המדינה (ראוי לציין כי מתוך החומר שנסרק נבחרו הנושאים שעוסקים במישרין בנשים ובעיקר במעמדן של נשים ובסוגיות הקשורות בנשים).
במסגרת זו זוהו נושאים בדו"חות העוסקים במישרין או בעקיפין בסוגיית מעמד האישה ונבחנו ונותחו תכנים, ממצאים, והמלצות הביקורת בתחום זה. נסקרו והוערכו פעולות שהתבצעו בעקבות ממצאי הביקורת והמלצותיה כגון: חקיקה, תקינה, נהלים, ושינויים בפעולות ובתהליכים שאמורים היו לקדם ולשפר את מעמד האישה בתחומים השונים. כמו-כן נבחנו באורח השוואתי התייחסותם של מבקרי המדינה במספר ארצות לסוגיה זו.
[המשך בקובץ המצורף]