מוסדות ביקורת ממלכתיים פועלים כמעט בכל מדינה, ומטרתם היא קיום ביקורת עצמאית על המינהל הציבורי מהבחינה הפיננסית, על ניהול הרכוש ובעיקר על ביצוע תקציב המדינה. הביקורת בתחומים אלה מאפשרת לדרוש מגופי המדינה לשאת באחריות לפעילותם ומאפשרת לפרלמנטים לפקח על הממשלות. במדינות מעטות בלבד אין גוף מבקר, והדבר מלמד על מצבן הפוליטי המיוחד או על שינויים החלים במערכת הפוליטית שלהן (לדוגמה, בשנות התשעים של המאה הקודמת לא היה באוקראינה מוסד ביקורת ממלכתי במשך כמה שנים). הנורמה היא שבמדינות דמוקרטיות יש גוף מבקר. בהיסטוריה של פולין יש אישוש לדבר: בשנים 1957-1952 (שבהן דוכאה הדמוקרטיה בפולין דיכוי חמור) בוטל משרד מבקר המדינה בפולין (ה-(NIK, ולאחר שנת 1989, שבה החל השינוי הדמוקרטי בפולין, תפס ה-NIK שוב את מקומו כפי שנקבע בהוראות החוקה.
מאחר שמוסדות לביקורת מדינה קיימים במדינות רבות ניתן לנסות להשוות ביניהם. מטרתו של מאמר זה היא להציג כמה מהמאפיינים של ה-NIK בהשוואה למוסדות ביקורת במדינות אחרות. אין זו מטלה קלה, כיוון שבספרות הפולנית יש מעט מאוד חומר בעניין זה. לכן אגע רק בבעיות נבחרות: מקומו של מוסד הביקורת בין הגופים האחרים במדינה, הארגון הפנימי שלו, תחומי פעילותו וסמכותו, סוגי הביקורת שהוא עושה ותהליכי הביקורת הכלליים. לא עסקתי כאן בסוגיות הנוגעות למעמדו החוקי של מוסד הביקורת, באשר דנתי בהן במאמר אחר; ההערכות וההכללות-3 במאמר זה מבוססות לא רק על מסמכים ופרסומים אלא גם על קשר ישיר עם חברי מוסדות ביקורת במדינות רבות ברחבי העולם.
[המשך בקובץ המצורף]