ידיעת אנגלית היא כלי חשוב להשתלבות בחיים המודרניים בישראל ובעולם, בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה. המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך (להלן - המזה"פ; המשרד) מטפלת בהוראת האנגלית במערכת החינוך. היא עושה כן, בין השאר, באמצעות מפקחת מרכזת המופקדת על הוראת האנגלית (להלן - מפמ"רית) ובאמצעות מפקחים המופקדים על הוראת האנגלית במחוזות המשרד (להלן - מפקחים מחוזיים).
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר-יולי 2007 בדק משרד מבקר המדינה במשרד, בשישה ממחוזותיו ובמינהלת חינוך ירושלים (להלן - מנח"י) היבטים אחדים של הוראת אנגלית בבתי הספר. נבדקו בעיקר נושאים הנוגעים להישגי התלמידים באנגלית ולמורים לאנגלית.
עיקרי הממצאים
1. (א) בכל שנה מקיים המשרד בבתי הספר בחינות לבדיקת מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית (להלן - בחינות מיצ"ב). ממצאי בחינות המיצ"ב נועדו לשמש את מנהלי בתי הספר ואת גורמי הפיקוח השונים להערכת תפקודם של בתי הספר, לניתוח מצב המערכת החינוכית בכלל ולהערכה של המדיניות החינוכית של המשרד על יחידותיו. בחינות המיצ"ב כוללות, בין השאר, מבחני הישגים באנגלית לתלמידי כיתות ה' ו-ח'. הציונים הממוצעים בבחינות המיצ"ב של כיתות ח' באנגלית בכל אחת משנות הלימודים התשס"ב-התשס"ו (2001-2006) במגזר היהודי היו גבוהים מאלה שבמגזר הלא-יהודי; הציונים הממוצעים בבתי ספר בפיקוח הממלכתי (להלן - בתי ספר ממלכתיים) היו גבוהים מאלה שבפיקוח הממלכתי-דתי (להלן - בתי ספר ממ"ד); והציונים הממוצעים במגזר הבדואי היו נמוכים במיוחד.
(ב) הציון הממוצע של כמחצית התלמידים שנבחנו בבחינות המיצ"ב באנגלית בכיתות ח' במגזר הלא-יהודי בשנת הלימודים התשס"ו (2005-2006) ושל רוב התלמידים במגזר הבדואי היה 55 או פחות; שיעור התלמידים שקיבלו ציון 86 או יותר בקרב בתי הספר הממלכתיים היה גבוה במידה ניכרת משיעורם בקרב בתי הספר הממ"ד, ושיעור התלמידים שציונם היה 55 או פחות בקרב בתי הספר הממ"ד היה גבוה במידה ניכרת משיעורם בקרב בתי הספר הממלכתיים.
(ג) מבדיקות שעשה המשרד עולה, בין השאר, כי הירידה בציונים של תלמידי כיתות ח' במגזר הלא-יהודי בשנת הלימודים התשס"ד (2003-2004) לעומת שנת הלימודים התשס"ב (2001-2002) הייתה גדולה מזו שחלה במגזר היהודי; כי הציון הממוצע של התלמידים בבתי הספר הממ"ד היה נמוך מזה של התלמידים בבתי הספר הממלכתיים; וכי בין השנים התשס"ג (2002-2003) והתשס"ה (2004-2005) גדל הפער בין בתי הספר שהישגי תלמידיהם גבוהים ובין בתי הספר שהישגי תלמידיהם נמוכים.
2. באוקטובר 2004 דיווחה הסמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי , גב' לאה רוזנברג, למנכ"לית המשרד לשעבר, גב' רונית תירוש, על ישיבה שהתקיימה במשרד בנושא תוצאותיהם של תלמידי כיתות ח' בבחינות המיצ"ב באנגלית בשנת הלימודים התשס"ד. בעקבות זאת גיבשה המפמ"רית, ד"ר ג'ודי שטיינר, מסמך ובו סקירה מפורטת של הגורמים האפשריים לירידה בהישגי כיתות ח' בבחינות המיצ"ב באנגלית, וכן תכניות עבודה לשיפור ההישגים באנגלית שהכינו המחוזות של המשרד ומנח"י ואמות מידה להצלחתן. נמצא שחלק מהתכניות של המחוזות שהגישה המפמ"רית לא היו ממוקדות דיין ולא נקבעו בהן מדדים כמותיים לבחינת מידת הצלחתן של התכניות אלא רק מדדים כלליים. עוד נמצא כי אין במשרד מסמכים המלמדים על כך שהתכניות האלה נדונו במזה"פ או בהנהלת המשרד ושיישומן אושר.
3. נמצא שיש במשרד גישות שונות באשר לשימוש בממצאי המיצ"ב ובעניין השימוש שהמפקחים רשאים לעשות בהם לשם הערכת התפקוד של בתי הספר. חלק מהמפקחים המחוזיים יכלו לעשות שימוש בכלי ניהולי זה ברמה בית-ספרית, אך ממקצתם נמנעה אפשרות זו, כי המשרד לא העביר להם את ממצאי בחינות המיצ"ב.
4. בדיונים בנושא הישגי התלמידים באנגלית בבחינות המיצ"ב שבהם השתתפו חברי הנהלת המשרד וכן בעלי תפקידים רבים במשרד, לא השתתף נציג המינהל לחינוך דתי (להלן - המינהל). המינהל התעלם מתוצאות בחינות המיצ"ב באנגלית, ועקב כך לא היה באפשרותו לעמוד בעוד מועד על ליקויים בתהליך הלמידה ועל הדרכים לתיקונם.
5. המשרד לא בדק ביסודיות מה הם הגורמים להישגים הנמוכים של כיתות ח' בבתי ספר הממ"ד לעומת הישגי בתי הספר הממלכתיים. המפקחים המחוזיים במנח"י ובמחוזות חיפה, תל אביב והדרום ציינו שאף שבתי הספר הממ"ד מייחסים חשיבות רבה ללימודי אנגלית, הם נותנים עדיפות ללימודי קודש. לכן בחלק מבתי הספר העל-יסודיים שעות הלימוד שלפני הצהריים שהן שעות איכותיות יותר מיועדות בעיקר ללימודי קודש ואילו לימודי אנגלית מתקיימים בשעות מאוחרות יותר שבהן התלמידים כבר עייפים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס) עולה שבבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים הממ"ד היה שיעור מורי האנגלית שהוכשרו ללמד אנגלית במכללות נמוך במידה ניכרת לעומת שיעורם בבית הספר הממלכתיים.
6. המשרד העסיק מדריכות בתפקידי פיקוח, אף שתפקיד המדריך שונה במהותו מתפקיד המפקח, ואף שהדבר אינו מתיישב עם חוזר המנכ"ל ועם עמדותיהם של היועצת המשפטית של המשרד ושל סמנכ"ל בכיר במשרד.
7. נמצא שבשנת הלימודים התשס"ז (2006-2007) היו הבדלים ניכרים במספר בתי הספר שבתחום אחריותם של המפקחים המחוזיים המופקדים על הוראת אנגלית. אחד התפקידים המוטלים על מפקח הוא לבקר בבית הספר. נמצא שאחדים מהמפקחים המחוזיים ביקרו רק בחלק מבתי הספר שבאחריותם בשנת הלימודים התשס"ז.
8. ממרס 2006 ואילך הציגה המפמ"רית ארבע פעמים לפני גורמים שונים במטה המשרד נתונים על המחסור במורים לאנגלית באותה שנה, בהתבסס על דיווחי מחוזות המשרד ומנח"י. ההבדלים בין הנתונים שמסרה בכל אחת מהפעמים היו ניכרים, והם מעוררים ספק באשר לנכונות הנתונים. בשל המחסור במורים לאנגלית, החליט המשרד להשקיע מאמצים בגיוס מוגבר של מורים, אולם בפועל לא גייס די מורים.
9. הציון המזערי בבחינת הבגרות באנגלית שדרש המשרד מהמועמדים ללימודי הוראת אנגלית במכללות היה נמוך מהציון הממוצע של כלל הנבחנים בבחינת הבגרות באנגלית ברמה של ארבע יחידות לימוד.
10. המפקחים המחוזיים בכל המחוזות למעט מחוז המרכז ומנח"י מסרו למשרד מבקר המדינה, שהם נאלצו לשבץ בכיתות מורים שלדעתם אינם מתאימים להוראת אנגלית.
11. משרד מבקר המדינה העלה שהיה עודף היצע של מורים לאנגלית במגזר הערבי בשנת הלימודים התשס"ז, בעיקר במחוז הצפון, וכי בבתי ספר במגזר היהודי במחוז זה היו חסרים מורים לאנגלית באותה שנה. אף על פי כן לא עודד המשרד מורים ערבים לעבוד במגזר היהודי.
12. ככלל היקף המשרה של מורים לאנגלית קטן מזה של שאר המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. לא נמצא שהמשרד, לרבות אגף כוח אדם בהוראה, בחן מה הסיבות לכך וכיצד ניתן לפעול להגדלת היקף משרתם.
13. תלמידים שהם דוברי אנגלית על פי הגדרת המשרד זקוקים לתכנית לימודים מיוחדת המותאמת לרמתם, שכן הם, להבדיל מתלמידים אחרים, לומדים אנגלית כשפת אם ולא כשפה זרה. המשרד סבור כי יש ללמד תלמידים דוברי אנגלית בנפרד משאר הכיתה, וכי צירוף שתי הקבוצות עלול ליצור קשיים דידקטיים ובעיות משמעת.
אולם, המשרד לא הסדיר את הנושא על כל היבטיו: חלק מהתלמידים דוברי האנגלית למדו אנגלית עם תלמידים שאינם דוברים אנגלית; למשרד לא היה מידע מרוכז ומהימן על מספר הכיתות לדוברי אנגלית, על הרכבן, ועל אופן הפעלתן; מימון הכיתות מכספי ההורים נעשה ללא בסיס משפטי הולם; הכיתות לדוברי אנגלית שימשו גם הקבצה לתלמידים שאינם דוברי אנגלית; במשרד שוררת אי-בהירות באשר לאפשרות להפעיל הקבצות באנגלית בבתי ספר יסודיים.
סיכום והמלצות
תוצאות בחינות המיצ"ב מלמדות שיש פערים ניכרים בין ההישגים באנגלית של קבוצות שונות באוכלוסייה, למשל בין ההישגים של בתי ספר ממלכתיים לבתי ספר ממ"ד ובין ההישגים במגזר היהודי לאלה שבמגזר הלא-יהודי. הבדיקה העלתה, בין היתר, ליקויים בעבודת המטה של המשרד, בטיפול בכוח אדם בהוראת אנגלית ובפיקוח על הוראת האנגלית.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך שעליו לפעול לשיפור ההישגים באנגלית. בין היתר עליו למצוא את האיזון בין לימודי קודש לבין לימודי אנגלית ברמה נאותה בבתי ספר ממ"ד. עוד עליו לוודא שתוצאות בחינות המיצ"ב יופצו באופן מבוקר בקרב כל העובדים שאמורים להשתמש בהן, כפי שמתחייב מהמטרות המוצהרות של בחינות המיצ"ב, כדי שייעשה בהן שימוש, בין היתר לשם פיקוח על בתי הספר.
על המשרד לאסוף מידע מבוסס על מספר המורים לאנגלית הנחוצים לבתי הספר ועל מספרם בפועל, כדי לבדוק מה הוא היקף המחסור. עוד על המשרד לבחון דרכים להכשיר מורים לאנגלית לפי צורכי בתי הספר, ובד בבד לשמור על תנאי קבלה הולמים לחוגים להוראת אנגלית, כדי להכשיר מורים בעלי רמה נאותה. עליו לבחון את האפשרות לשלב מורים ערבים לאנגלית בבתי ספר במגזר היהודי, כאשר המורים ובתי הספר מעוניינים בכך, וכן לבחון את מערך הפיקוח המחוזי בתחום הוראת האנגלית.
על המשרד לשקול מה היא הדרך הראויה לקיים שיעורי אנגלית לתלמידים דוברי אנגלית במסגרת שעות הלימודים הרגילות ומהו מקור המימון לכך. אם ימצא המשרד לנכון לגבות תשלום מהורי התלמידים לצורך כך, עליו לעשות כן לפי בסיס משפטי הולם, אחיד ושוויוני ולוודא שגביית התשלום לא תהיה משום חסם בפני תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת.