מכון התקנים הישראלי (להלן - המכון) מופקד על בדיקת ההתאמה של מוצרי יבוא לתקנים רשמיים על פי חוק התקנים, התשי"ג-1953. בינואר 2002 החליטה הממשלה למנות ועדה בלתי תלויה, שבראשה עמד פרופ' סיני דויטש (להלן - ועדת דויטש), שתבחן את נושא בדיקות התקינה של טובין מיובאים ואת הבלעדיות שיש למכון התקנים בבדיקות אלה. באפריל 2004 אימצה הממשלה את מסקנות והמלצות הוועדה (להלן - דוח דויטש) והחליטה להטיל על שר התמ"ת לפעול להקל בבדיקות התקינה של מוצרי יבוא, בכפוף להגברת הפיקוח והאכיפה.
כמו כן החליטה הממשלה שלא לפתוח את שוק בדיקות היבוא לתחרות. בדוח דויטש נקבע שיש להבחין בין מוצרי היבוא לפי קטגוריות של רמת הסיכון הבריאותי והבטיחותי שבשימוש בהם ובהשפעתם על איכות הסביבה. החלוקה לקבוצות מוצרים נועדה להקל על היבואנים, ולאפשר זרימה חופשית יותר של סחורות לשוק המקומי, תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של ציבור הצרכנים בישראל. בדיקת מעבדה של המוצרים תיעשה על ידי המכון רק עבור מוצרים בקבוצה שרמת הסיכון בהם גבוהה ביותר במקום בדיקה של כל המוצרים כפי שנעשה עד כה. בעקבות החלטת הממשלה מאפריל 2004 לחלק את הטובין המיובאים לארבע קבוצות, הכין המכון נוהל של משטר הבדיקות (להלן - נוהל הבדיקות).
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר-אוגוסט 2007 קיים משרד מבקר המדינה, לסירוגין, ביקורת במכון. נבדקו, בין היתר, יישומו של נוהל הבדיקות למוצרי יבוא ופעולות האגף למשאבי אנוש. בדיקות משלימות נעשו ביחידת הממונה על התקינה במשרד התמ"ת (להלן - הממונה על התקינה) , ואצל המפקח על המחירים במשרד התמ"ת; במטה של אגף המכס ברשות המיסים (להלן - המכס) בירושלים ובבתי המכס בנתב"ג ובנמל אשדוד.
עיקרי הממצאים
לפני מתן אישור לייבא לישראל טובין החייבים בתקן, חייב היבואן להביא למכון אב-טיפוס לבדיקה. המכון לא קבע לוח זמנים מפורט לביצוע בדיקת דגם לפי סוג המוצר, אך הודיע שעל הבדיקה להסתיים בתוך חודש עד שישה חודשים, דבר המקשה על היבואנים והספקים שלהם לקבוע את לוח הזמנים של עבודתם.
במערכת הממוחשבת של המכון יש מידע על אלפי משלוחים של טובין מיובאים החייבים לעמוד בתקן, אך היבואנים לא ביקשו מהמכון לבדוק אותם.
במערכת הממוחשבת גם רשומים פרטים על מאות משלוחים ששוחררו מרשות המכס בשנים 2004-2006, ולאחר שבדיקת המכון העלתה שהטובין אינם מתאימים לתקן ניתנה ליבואנים הזדמנות לתקן את הליקויים. הללו לא הזמינו את נציגי המכון לבדיקה חוזרת כדי לוודא שהליקויים אכן תוקנו. הממונה על התקינה אינו פועל בהיקף רחב די הצורך כדי למנוע את האפשרות שטובין אלו יזלגו לשווקים המקומיים בניגוד לחוק התקנים.
בדוח דויטש נקבע כי על משרד התמ"ת להגביר את הפיקוח והאכיפה של הממונה על התקינה של טובין מיובאים, כחלק מתכנית הרפורמה בבדיקות ההתאמה לתקן. אולם, הממונה על התקינה לא הגדיל את מספר הבדיקות של מוצרים מיובאים שדורגו בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, כפי שנדרש על פי הרפורמה. בפועל מגיעים ארצה מדי שנה יותר מ-200,000 משלוחים, ובהם מיליוני פריטים החייבים בעמידה בתקן. הממונה על התקינה נוטל דגימות מהשווקים ובודק את העמידה בתקן של כ-100 פריטים בשנה בלבד. עקב מיעוט הבדיקות יש סיכוי קטן ביותר שיבואן יעמוד לדין על מכירת מוצרים שאינם תקניים, דבר המקטין את כוח הרתעה של הממונה. נראה כי הממונה טרם השיג את המטרה שהציבה לפניו ועדת דויטש.
המפקח על המחירים במשרד התמ"ת מפקח על מחירי הבדיקות במכון לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996. הנוסחה שבה משתמש המפקח כדי לאשר שינויים במחירי הבדיקות נקבעה לפני כ-15 שנה, ואין היא מתאימה לפעילות הנוכחית של המכון. למרות פניות חוזרות ונשנות של המכון למפקח, במשך כעשר שנים, טרם עודכנה הנוסחה.
מנכ"ל המכון דאז, אינג' זיוה פתיר, מינתה שני עובדים לממלאי מקום בתפקידים בכירים, אף שלא עמדו בדרישות המשרה שמונו לה. העובדים שירתו כשנתיים בתפקיד ממלאי מקום עד שהוצאו מכרזים שבהם תנאי סף מקלים מאלו שנקבעו בעבר, וכך נבחרו ממלאי המקום לתפקידים אלה. במכרז לתפקיד ניהולי בכיר בחר המכון עובד וסיכם עמו תנאים שלא נקבעו במכרז כגון: העסקה באמצעות חברה שבבעלותו ותקופת העסקה שלא תפחת מ-15 חודשים. ההסדרים הנ"ל פגעו בעקרון שוויון ההזדמנויות.
בשנים 2003-2005 השתמש עובד המכון ברכב המכון שהיה שברשותו בניגוד למה שהוסכם עמו. בשנת 2003 נעדר העובד מחמת מחלה כחצי שנה, אך הוא לא נדרש ע"י המכון להחזיר את הרכב, ועשה בו שימוש חריג שלא לצורכי עבודתו. בשנת 2006 פוטר העובד לאחר שנמצא שעבד בעבודה אחרת בשעות העבודה במכון. למרות נסיבות הפיטורין שולמו לעובד פיצויים בשיעור 121%, ולא נדרש ממנו לשלם את יתרת חובו למכון, בסכום של כ-28,000 ש"ח, בגין השימוש החריג ברכב.
סיכום והמלצות
בעקבות החלטת הממשלה מינואר 2002 הוחל בתהליך של רפורמה במשטר בדיקות ההתאמה לתקן של מוצרים מיובאים. מטרת הרפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2005 מכוח החלטת הממשלה הייתה, מחד - לצמצם את סוגי הטובין המיובאים החייבים בבדיקת התאמה לתקן על ידי המכון, ומאידך - להגביר את הפיקוח ואת אכיפת החוק על יבואנים המשווקים מוצרים שאינם עומדים בתקן. הוחלט על צעדים שיינקטו כדי ליעל את ביצוע הבדיקות, ולהעמיק את הפיקוח של הממונה על התקינה על המוצרים המוצעים למכירה בשווקים. כמו כן הוחלט להגביר את הפיקוח של משרד התמ"ת על מחירי הבדיקות של מוצרים מיובאים, בבדיקות שלמכון יש בלעדיות בביצוען. יעדי הרפורמה הושגו רק בחלקם. מהביקורת עולה כי טובין שיובאו זלגו לשוק בלא שעברו את בדיקות התקן.
הביקורת על סדרי הניהול והביצוע של בדיקות מוצרי היבוא העלתה שלמעשה אין פיקוח ראוי ויעיל מצד משרד התמ"ת. כמו כן טרם יושמו המלצות ועדת דויטש בדבר פיקוח מוגבר של משרד התמ"ת על מוצרים בעלי רגישות בטיחותית גבוהה. מדובר בענף בעל חשיבות רבה לכלכלת ישראל, ועל משרד התמ"ת והמכון לעשות את כל הנדרש כדי להשיג את מטרות הרפורמה ולתקן את הליקויים שעליהם הצביעה הביקורת בדוח זה. על הגופים הנוגעים בדבר לבנות מנגנוני תיאום ושיתוף פעולה, ובכלל זה באמצעות מערכות ממוחשבות, כדי לאפשר לרשויות השלטון לבצע פיקוח יעיל ומועיל על עמידת יבואני טובין ושירותים בתקנים הנדרשים. בהיעדר פיקוח נאות על מחירי הבדיקות של המכון, על משרד התמ"ת לשקול הנהגת שינוי יסודי בשיטת הפיקוח על מחירי הבדיקות של מוצרי יבוא החייבים בתקן, כדי להתאים אותה לפעילות המגוונת של המכון.
נוכח הליקויים בסדרי ביצוע מינויים של מנהלים בכירים במכון, עליו להקפיד על קיום הליכי מינוי תקינים לעובדים עם התפנות המשרה ולוודא שעקרונות שוויון ההזדמנויות, התחרות, ההגינות והשקיפות לא נפגעים.