אזור יהודה והשומרון - פעילות יחידת הפיקוח והאכיפה והיבטים בהסדרת מקרקעין

​רקע כללי

בשנת 1981 הוציא מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון (להלן - איו"ש או האזור) צו בדבר הקמת מינהל אזרחי  (להלן - המנהא"ז) באיו"ש. בצו נקבע, כי המנהא"ז "ינהל את העניינים האזרחיים באזור בהתאם להוראות צו זה, לרווחתה ולטובתה של האוכלוסייה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, ובהתחשב בצורך לקיים מינהל תקין וסדר ציבורי באזור".

המנהא"ז פועל בכפיפות מקצועית למפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (להלן - מתפ"ש) . במנהא"ז משרתים קציני צה"ל וחיילים העוסקים בהיבטים ביטחוניים ואזרחיים של פעילות ישראל באיו"ש וכן אזרחים בתפקידי קציני מטה (להלן - קמ"טים) ובתפקידים אחרים, המהווים את הנציגות המקצועית של משרדי הממשלה באיו"ש.

בשנת 1983 הוקמה במנהא"ז היחידה המרכזית לפיקוח (להלן - יחידת הפיקוח או היחידה). משרדי היחידה שוכנים במנהא"ז בבית אל, והיא פועלת בשלושה אזורים בשטחי C באיו"ש: אזור יהודה, אזור שומרון ואזור בנימין. האחריות של היחידה כוללת פיקוח ואכיפה בשטחי C בתחומי התכנון והבנייה, המקרקעין, הגנת הסביבה, המים, התקשורת, החשמל ועוד, והיא אחראית גם לביצוע פיקוח ואכיפה של החוקים שעניינם מחצבות, חופי רחצה ושטחי אש.

בנוסף לכך, היחידה מפעילה את "הצוות לבדיקת איתורים באדמות סקר" (להלן - צוות "אדמות סקר"), שמטרתו לאתר ולסמן מקרקעין באיו"ש שעליהם ניתן להכריז כרכוש ממשלתי, ואת "הצוות לתיחום אדמות מדינה באיו"ש" המכונה צוות "קו כחול" (להלן - צוות "קו כחול"), שתפקידו העיקרי הוא לבדוק בהכרזות ישנות על אדמות מדינה (להלן - הכרזות היסטוריות) את התאמת גבולות אדמות המדינה על פי מפת ההכרזה ההיסטורית, למצב בשטח, ולתקנם בהתאם לכוונה המקורית של ההכרזה ההיסטורית.

פעולות הביקורת

מינואר 2014 עד דצמבר 2014 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בפעילות יחידת הפיקוח והיבטים בהסדרת מקרקעין. נבדקו, בין היתר, עניינים הנוגעים לניהול הליכי פיקוח ואכיפה נגד בינוי בלתי חוקי (להלן - בב"ח) ולפעילות של צוות "אדמות סקר" וצוות "קו כחול". כמו כן נבדקו סדרי העבודה ביחידת הפיקוח ותחומי כוח אדם ומינהל. הביקורת נערכה במנהא"ז וביקורות השלמה נערכו במתפ"ש, באוגדת איו"ש וביחידת היועץ המשפטי לאיו"ש (להלן - יועמ"ש איו"ש או היועמ"ש). בדיקות השלמה לצורך סיכום הביקורת נערכו עד דצמבר 2015.

הליקויים העיקריים

פעילות היחידה נגד בינוי בלתי חוקי

תכניות העבודה לפיקוח ולאכיפה

1. תכניות העבודה של המנהא"ז לשנים 2015-2012 אינן כוללות יעדים מדידים בנוגע לחלק מתחומי הפיקוח והאכיפה, ועקב כך עולה חשש שהמנהא"ז ויחידת הפיקוח אינם יכולים לבחון את אכיפת החוק בעניינם באופן ראוי.

2. היחידה לא הכינה בשנים שנבדקו, 2014-2012, תכניות עבודה שנתיות לפעילותה, ומדוחות סיכום השנה של היחידה לא ניתן לקבל תמונה שלמה על ביצועי היחידה והם אינם כוללים התייחסות למשאבים שהועמדו לרשותה ולאופן ניצולם. ללא דיווח על ניצול משאבים ובלי שהם נבחנו אל מול תכנית העבודה של המנהא"ז נפגעת יכולת  המנהא"ז לבחון באופן מיטבי את ביצועי היחידה ואת אופן ניצול המשאבים שהועמדו לרשותה; וזאת, בין היתר, כדי לפעול לשיפורים הנדרשים ממנה.

תהליכי העבודה לאיתור בב"ח ולהריסתו

המנהא"ז לא קבע ליחידת הפיקוח נוהלי עבודה בנוגע לרישום ומעקב אחר מקרי הבב"ח, ולא קבע תקני זמן (יעדים) לטיפול בהם על ידי היחידה או על ידי גורמים אחרים השותפים לתהליך מורכב זה. משכך, אין למנהא"ז יכולת לקיים בקרה ולהעריך את יעילות הטיפול בבב"ח על ידי כל אחד מהגורמים המעורבים בתהליך, ואת השפעתם על יכולתה של יחידת הפיקוח לממש את את ייעודה ביעילות.

מערכות ניהול המידע, הבקרה והמעקב על הבב"ח

1. הזנת נתונים - לצוות מימוש ואכיפה הפועל ביחידת הפיקוח אין נוהלי העבודה המסדירים את שיטת הזנת הנתונים ואת בקרת האיכות על הזנתם למערכת הממוחשבת שביחידה, המשמשת לניהול מעקב ובקרה אחר טיפול בבב"חים. משכך, המידע הקיים במערכת הממוחשבת הוא חלקי ולעתים אינו מהימן ומעודכן דיו.

2. פערי מידע - קיימים פערי מידע בין הנתונים הקיימים במערכת הממוחשבת ובין הנתונים הידועים לעובדי הפיקוח על מקרי בב"ח מפעילותם בשטח. משכך המערכת הממוחשבת אינה מאפשרת ליחידה ולמנהא"ז להפיק ממנה נתונים חשובים בתהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לפעילות הפיקוח והאכיפה בעניין אותם מקרים של בב"ח.

3. מעקב אחר משכי הטיפול בבב"ח - המערכת הממוחשבת אינה כוללת מידע בנוגע למשך הזמן שבו מטופל הבב"ח על ידי הגורמים המעורבים בהליכי התכנון ובהליכים המשפטיים. לכן, לא ניתן לקיים מעקב אחר משך הטיפול הכולל בכל בב"ח, ומשכך אין המערכת הממוחשבת יכולה להתריע בפני מנהל היחידה ובפני גורמים בכירים במנהא"ז על מקרים חריגים, כמו למשל, על בב"ח הנמצא בסדר עדיפות גבוה להריסה ואשר הטיפול בו מתעכב.

אכיפת החוק נגד בב"ח בשנים 2013-2008

1. מנתוני המערכת הממוחשבת וגם מנתוני דוחות סיכום השנה של היחידה עולה, כי מרבית מקרי הבב"ח שאיתרה יחידת הפיקוח בשנים 2013-2008, לא נהרסו. שיעור האכיפה הנמוך נגד מקרי הבב"ח באיו"ש מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק ובשוויוניות כלפי החוק. הדבר גם מעלה חשש כבד של פגיעה משמעותית בהרתעת מפרי חוק בתחום זה בפרט ובאכיפת החוק באיו"ש בכלל.

2. הטיפול בלשכת התכנון במנהא"ז בבקשות להיתר בנייה למקרי בב"ח שהוצאו להם צווי הריסה נמשך זמן רב, דבר המכביד על מערכת אכיפת החוק באיו"ש ומעכב את פעילותה.

3. לבג"ץ הוגשו עתירות רבות נגד ביצוע צווי הריסה, אשר חלקן נוגעות גם לבב"ח שאינו בסדר עדיפויות גבוה להריסה, והדבר מטיל עומס ניכר על המערכת המשפטית. כתוצאה מכך, בספטמבר 2013 העלה יועמ"ש איו"ש בפני ראש המנהא"ז את הצורך בתעדוף מחודש של טיפול בעתירות בענייני הבב"ח, והיערכות מתאימה של המנהא"ז ליצירת סדרי עדיפויות לטיפול בעתירות מול המערכת המשפטית, וזאת כדי לזרז את הטיפול בעברות הבנייה הנמצאות בחשיבות גבוהה לאכיפה. נכון למועד סיום הביקורת, טרם קבע המנהא"ז סדרי עדיפויות חדשים לטיפולו בעתירות כנגד צווי הריסות בב"ח, הנדרשים לשם אכיפה יעילה יותר נגד עברות של בב"ח באיו"ש.

4. המנהא"ז אינו הורס חלק ממקרי הבב"ח הנמצאים בסדר עדיפויות גבוה להריסה. זאת בניגוד למדיניות האכיפה המוצהרת, שאותה אישרו הרמות הממונות, ובלי שנערך על כך דיון אצל הגורמים המוסמכים. המנהא"ז והיחידה גם אינם מקיימים בקרה נאותה על קידום רישומם במערכת הממוחשבת של מקרי הבב"ח הנמצאים בסדר עדיפויות גבוה לאכיפה למעמד המאפשר את הריסתם, וכן אינם מקיימים בקרה נאותה על העיכובים במימוש הריסות.

אזורים שבהם אין אכיפה כלל

המנהא"ז אינו מקיים פעולות פיקוח ואכיפה בשטחי C על הבנייה הפלסטינית בשטחים שבהם יש תכניות מתאר מאושרות. המנהא"ז אינו מקיים פיקוח לאורך תקופה ארוכה על חלק מהבנייה הישראלית שבמסגרת תכניות מתאר מאושרות, ואינו מקיים פיקוח ואכיפה על בתים רבים אשר נבנו במרוצת השנים במספר יישובים ישראליים באיו"ש באופן בלתי חוקי, חלקם על אדמות פרטיות ללא היתר בנייה ואף ללא תכניות מתאר מאושרות.

חקירות פליליות בעברות תכנון ובנייה

באיו"ש אין גוף המופקד על חקירת עברות של תכנון ובנייה במישור הפלילי. על אף החלטת שר הביטחון מדצמבר 2013 על הקמתה של יחידה לניהול חקירות פליליות של עברות על דיני התכנון והבנייה באיו"ש, הרי שבמועד סיכום הביקורת יחידה כזו טרם הוקמה.

אכיפת החוק בנושאים נוספים

פיקוח ואכיפה על חופי רחצה מוכרזים באיו"ש

הפיקוח של המנהא"ז בחופי הרחצה בים המלח באמצעות פקחי יחידת הפיקוח, לוקה בחסר ועלול לסכן את שלום הציבור. זה שנים שהמנהא"ז מנסה להסדיר את העברת האחריות בתחום הפיקוח והאכיפה על אתרי הרחצה המורשים למשרד הפנים, אך עד מועד סיום הביקורת הדבר לא צלח.

פיקוח ואכיפה על תחנות דלק

בשטח C באיו"ש קיימות 118 תחנות דלק, מתוכן 17 מוסדרות כחוק, 25 בהליכי הסדרה ו-76 בעלות תיקי בב"ח ביחידת הפיקוח. אף שהמנהא"ז התחייב בפני משרד מבקר המדינה כבר בשנת 2004 לטפל בנושא הפיקוח והאכיפה על תחנות הדלק, הוא טרם הפעיל פעילות אכיפה, וזאת חרף הסכנות המרובות הנובעות מפעילותן הבלתי חוקית של תחנות דלק באיו"ש.

תחום הסדרת מקרקעין

תהליך ההכרזה על אדמות מדינה

הליך ההכרזה על אדמות מדינה הוא הליך פומבי, שנועד להביא לידיעת הציבור את כוונת הרשויות לתפוס חזקה במקרקעין כרכוש ממשלתי. הצורך בביצוע ההכרזה נובע מכך שמרבית הקרקעות בשטחי איו"ש אינן מוסדרות. הליך ההכרזה על אדמות מדינה נעשה לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי, (יהודה והשומרון) (מס' 59) התשכ"ז-1967 (להלן - הצו בדבר רכוש ממשלתי), והוא נושא אופי הצהרתי, דהיינו המקרקעין נחשבים כרכוש ממשלתי כל עוד לא הוכח אחרת. זכות המדינה במקרקעין מוכרזים אינה "מבוצרת" באופן ובמידה הדומים לזכות שנרשמה במסגרת הסדר מקרקעין. כפי הנהוג באיו"ש זה שנים, תהליך ההכרזה על אדמות מדינה אינו מסתיים, בדרך כלל, בהסדר בספרי המקרקעין שבמנהא"ז, שהוא רישום מוסדר וסופי.

בסוף שנות ה-70 ועד ראשית שנות ה-90 חתם הממונה על תעודות הכרזה על אדמות מדינה, שלהן צורפו מפות (להלן - מפות ההכרזה ההיסטוריות). בשנות

ה-90 התברר, כי קביעת הגבולות של אדמות המדינה לא התבססה על סימון בשטח ועל מיפוי מדויק בסמוך למועד ההכרזה, ועובדה זו יצרה פערים ניכרים וחוסר התאמה בין מפות ההכרזה ההיסטוריות לבין השטח. בהסתמך על מפות הכרזה ותעודות ההכרזה ההיסטוריות אישר המנהא"ז תכניות מתאר אשר על בסיסן ניתנו היתרי בנייה ונבנו מבנים בתחומי ההתיישבות הישראלית באיו"ש, והממונה הקצה את המקרקעין הנמצאים בתחומי מפות ההכרזה ההיסטוריות, לרבות מקרקעין פרטיים שנכללו בהם, בין היתר לגופים העוסקים בהתיישבות באיו"ש.

שאלת הסדר המקרקעין לאדמות המדינה נדונה כבר בשנות ה-90 על ידי ראש המנהא"ז ומנהל רשות מקרקעי ישראל. מאז ועד ספטמבר 2015 לא חל שינוי מהותי במצב של הסדר אדמות המדינה באיו"ש, וההכרזות אינן מסתיימות בהסדר מקרקעין, על כל ההשלכות המשתמעות מכך.

הצוות לתיחום אדמות מדינה באיו"ש (צוות "קו כחול")

כתוצאה מהטעויות בסימון מפות ההכרזה ההיסטוריות נפגעו זכויות הקניין של בעלי מקרקעין פרטיים, שעל חלקם נבנו ואוכלסו יישובים ישראליים באיו"ש ללא תמורה לבעלי הקרקע או ללא קבלת רשות מהם. כעת, משהחל צוות "קו כחול" לתקן את הטעויות שנעשו בסימון מפות ההכרזה, כאמור, נפגעת זכות הקניין של תושבים ישראליים, שבתום לב רכשו בתים או זכויות במקרקעין באותם שטחים שבתחומי היישובים הישראליים, שנגרעו מגבולות ההכרזה ההיסטוריים.

המתפ"ש והמנהא"ז לא טיפלו בממצאי צוות "קו כחול" כראוי, ולא גיבשו, בנפרד או במשותף, דרכים כיצד לטפל בכל המשמעויות הנובעות מתוצרי העבודה של צוות "קו כחול", ובפרט בנוגע לזכויותיהם של פלסטינים וישראלים באיו"ש. בכך, למעשה, מונצח המצב הקיים והוא אף מחריף.

המנהא"ז מעביר את מפות ההכרזה המתוקנות לידיעת הרשויות המקומיות באיו"ש, אך אינו מביא את דבר התיקונים שנעשו בגבולות ההכרזה על אדמות מדינה לידיעת כל מי שהתיקון במפות רלוונטי לגביו. בכך יש משום פגיעה בחובת ההגינות מצד הרשות המנהלית האחראית באיו"ש.

הבנייה ביישובים שהקימה ההסתדרות הציונית העולמית

המנהא"ז אינו נכלל בין הגורמים אשר אישורם נדרש לבקשות להיתרי בנייה ביישובים שמקימה ומיישבת החטיבה להתיישבות, הפועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית (להלן - החטיבה להתיישבות) להבדיל מיישובים אחרים. שעה שאין הכרעה משפטית בסוגיית הזכויות העומדות לרוכשים של מקרקעין שנגרעו מתחום גבולות ההכרזה כתוצאה מעבודת צוות "קו כחול", נוצרה מדיניות

דה-פקטו שונה בנוגע לפרשנות לתחומי ההכרזות שניתנה על ידי צוות "קו כחול", בין יישובים שהקימה החטיבה להתיישבות לבין יישובים שהקים משרד הבינוי והשיכון, וזאת בלי שהנושא נדון ונבחן.

תחומי כוח אדם ומינהל

תקינה והעסקת עובדים

המנהא"ז מעסיק חלק מעובדי היחידה שלא בהתאם לתחומי העיסוק המפורטים במשרות המופיעות בדוח "תקן ומצבת עובדים" של משרד הפנים ממרץ 2014 המתייחס ליחידת הפיקוח. מציאות זו של ניהול כוח אדם ביחידת הפיקוח נוגדת את הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) ואת כללי המינהל התקין, והיא עלולה לפגוע במימוש יעדי היחידה.

בטיחות בעבודה

באיו"ש אין הוראות חוק, צווים או נהלים פנימיים העוסקים בנושא בטיחות וגיהות בעבודה של היחידות האזרחיות, ובכלל זאת של יחידת הפיקוח, ובין היתר בתחום של הריסת בב"ח ופינוי מבנים מתושביהם ומתכולתם.

ההמלצות העיקריות

פעילות היחידה נגד בב"ח

1. על המנהא"ז להנחות את יחידת הפיקוח להכין תכנית עבודה שנתית מפורטת, אשר תשמש לה בסיס למימוש יעיל של ייעודה ומשימותיה, ושעל פיה יוכל המנהא"ז לקיים פיקוח ובקרה נאותים על ביצועיה. על המנהא"ז לקבוע בכל אחד מהתחומים שבהם עוסקת היחידה יעדים מוגדרים, מדידים ובני-השגה אשר יופיעו בתכנית העבודה של היחידה וגם בדוח של סיכום הפעילות השנתי שלה.

2. על המנהא"ז לקבוע נוהלי עבודה בנוגע למכלול פעילויות הפיקוח והאכיפה הכרוכות בנושא הבב"ח, אשר יתבססו על מיפוי הפעילויות ותהליכי העבודה המרכזיים בתחום ההריסה של בב"ח, על יחסי הגומלין בין כל הגורמים השותפים לפעילות זו, ועל קביעתם של תקני זמן הנדרשים לביצוע.

3. על המנהא"ז לגבש ולעגן בנהלים ובהוראות את אופן הזנת הנתונים הנוגעים לבב"ח, לרבות את הכללים בתחום בקרת האיכות, כדי שישמשו את היחידה ואת גורמי הבקרה באופן אמין ומלא, וזאת בנוגע לכלל הרישומים של בב"ח ובהתאמה לפעולות היחידה בשטח; על ראש המנהא"ז לזרז את הקמתה של מערכת ממוחשבת מהימנה לרישום, ניהול, בקרה ומעקב אחר הטיפול בבב"חים.

4. על מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועל ראש המנהא"ז לשפר את הבקרה על כלל מקרי הבב"ח הכשירים להריסה, ואשר נמצאים בסדר עדיפויות גבוה, אך עדיין לא נהרסו, ובהתאם לצורך - להחיש את הריסתם. נוכח ההיקף הרחב של מקרי הבב"ח והזמן הרב שחלף ללא נקיטת הליכי אכיפה נגד רובם, על מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועל ראש המנהא"ז לגבש מדיניות סדורה לטיפול כולל בתופעה, ולהכין תכנית מפורטת לאכיפת החוק כנגד מקרי הבב"ח ולהעלותן להחלטת הדרג המדיני.

5. באזורים שבהם קיימת בנייה פלסטינית בתחום תכניות מתאר מאושרות, ראוי כי מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המנהא"ז, יחד עם גורמי הייעוץ המשפטי באיו"ש ובמשרד המשפטים, ועל פי הצורך גם במעורבות מפקד פיקוד המרכז (להלן - פקמ"ז), יבחנו דרכים לקיים פיקוח ואכיפה על בנייה זו. בתוך כך ניתן לשקול מציאת דרך לשיתוף הפלסטינים בפעולות הפיקוח והאכיפה באזורים אלה באיו"ש.

6. על המנהא"ז למלא את תפקידו כסמכות אזרחית בתחום התכנון והבנייה, ולאכוף את קיומו של הצו בדבר תכנון ערים, וזאת כדי להבטיח שהבנייה בהתיישבות הישראלית באיו"ש תיעשה בהתאם לחוק ולתכניות המתאר שקיבלו תוקף.

7. על משרד הביטחון (להלן - משהב"ט) ועל משרד האוצר לנקוט במשותף את כל הצעדים הנדרשים להקמתה של יחידה לחקירת עברות של תכנון ובנייה במישור הפלילי באיו"ש, ולמצות את פניית שר הביטחון לראש הממשלה, כדי להביא את סוגיית המשאבים לכלל סיכום.

פיקוח ואכיפה על חופי רחצה מוכרזים באיו"ש

על ראש המנהא"ז להידרש בהקדם לסוגיה של הפיקוח והאכיפה על חופי רחצה מוכרזים באיו"ש, ועל פי הצורך לפעול במשותף עם משרד הפנים ועם מתאם פעולות הממשלה בשטחים כדי להסדיר אותה כנדרש. על יועמ"ש איו"ש לפעול לתיקונה של התשתית הנורמטיבית בתחום זה, ולהחלתן של נורמות ועקרונות שיסדירו את הפיקוח והאכיפה בחופי הרחצה המוכרזים באיו"ש בדומה לאלו שנקבעו בנושא זה בישראל.

תחום הסדרת מקרקעין

1. ראוי ששר הביטחון ישתף בנושא הסדרת המקרקעין את שר המשפטים ואת שר הבינוי והשיכון, כדי לבחון דרכים שיבטיחו ככל הניתן הסדרה מיטבית של רישום אדמות מדינה, באופן שיצמצם את הפגיעה בזכויות הקניין של תושבי איו"ש, פלסטינים וישראלים, ואת הנזקים הכספיים העלולים להיגרם לקופת המדינה.

2. ראוי שהמנהא"ז יבחן באופן שוטף את פעילותו של צוות "קו כחול" ויקיים תהליך של הפקת לקחים ממצה בנוגע לבעיות המתגלות כתוצאה מעבודת הצוות, במטרה לבחון דרכים נוספות לשיפור עבודת הצוות והסדרת מעמד המדינה בקרקעות הנוספות לתחומי ההכרזות. בנוסף לכך, נוכח המשמעויות החשובות הנובעות מממצאי הצוות, הנוגעות לקניין הפרטי של ישראלים ופלסטינים באיו"ש, מן הראוי שהיועמ"ש לממשלה יתערב בנושא זה בהקדם בשיתוף הגורמים המעורבים - מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המנהא"ז, ועל פי הצורך גם ישתף את הדרגים הבכירים במשהב"ט ובמשרד המשפטים, במטרה לגבש ולקבוע את דרכי הפעולה הנדרשות לפתרון הבעיה.

3. על ראש המנהא"ז לבחון עריכת שיפורים בנושאים המקצועיים של צוות "קו כחול" ובקביעת שיטות עבודה ונהלים, ולפעול בהתאם לתוצאות הבחינה, ועל פי הצורך להעלות נושאים אלה להכרעת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ובהתאם לשיקול דעתו להביאם גם להכרעת שר הביטחון.

4. לדעת משרד מבקר המדינה, המצב שלפיו נוצרה מדיניות שונה בנוגע לפרשנות לתחומי ההכרזות שניתנה על ידי צוות "קו כחול", בין היישובים שהקימה החטיבה להתיישבות לבין יישובים שהקים משרד הבינוי והשיכון, הוא בעייתי, ולפיכך ראוי שמשהב"ט בתיאום עם היועמ"ש לממשלה יבחנו סוגיה זו ויפעלו להסדרת העניין.

תחומי כוח אדם ומינהל

1. על המנהא"ז בשיתוף משרד הפנים ונש"ם לפעול להתאמה בין המשרות המופיעות בדוח "תקן ומצבת עובדים" ובין המשרות שאותן ממלאים בפועל עובדי היחידה, ובכלל זאת לעדכן ולאשר את דוח "תקן ומצבת עובדים" ביחידת הפיקוח ואת הגדרות התפקיד של עובדיה.

2. על מפקד פקמ"ז ועל ראש המנהא"ז לבחון דרכים כדי לקדם הסדרה של נושא הבטיחות והגיהות באיו"ש באופן שהדברים יתייחסו גם להריסת מבנים ולעבודות באתרי בנייה, וכן לבחון את האפשרות להסמיך את יחידת הפיקוח במנהא"ז או גופים אחרים להפעיל סמכויות של פיקוח ואכיפה בעניין זה. ראוי גם שהיחידה תחזק את הידע ואת המודעות של עובדיה בתחום הבטיחות בעבודה, תגבש לשם כך הוראות מתאימות, ותטמיע אותן בעבודת היחידה.

סיכום

יחידת הפיקוח במנהא"ז היא מגופי הפיקוח והאכיפה החשובים הפועלים באזור יהודה והשומרון, ואחריותה כוללת פיקוח ואכיפה בשטחי C בעיקר בתחומי התכנון והבנייה, המקרקעין, הגנת הסביבה, המים, התקשורת והחשמל. ליחידה תפקיד משמעותי גם בנושא רישומם של גבולות ההכרזה על אדמות מדינה בנוגע ליישובים הישראליים בשטחי איו"ש. לפעילות יחידת הפיקוח בתחומים אלו באיו"ש נודעו השפעות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות חשובות, ובכלל זה השפעה חשובה ביותר על מרקם החיים של האוכלוסיות הישראלית והפלסטינית המתגוררות באזור.

הביקורת העלתה ליקויים, חלקם משמעותיים, בפעילותה של יחידת הפיקוח, ובעיקר בתחומים של הפיקוח והאכיפה על בב"ח, על חופי רחצה מוכרזים בים המלח ועל תחנות דלק, וכן הועלו ליקויים בתחומי כוח אדם ומינהל של היחידה. הליקויים בתחום הפיקוח והאכיפה על הבב"ח נובעים במהותם מכשלים בתהליכי העבודה של היחידה ומהיעדר בקרה ראויה על פעילותה.

הליקויים בתחום הבב"ח מצביעים, בין היתר, על מקרים שבהם המנהא"ז אינו מממש את הליכי האכיפה נגד מקרים של בב"ח שיחידת הפיקוח מאתרת, ואשר הוגדרו בסדר עדיפות גבוה לאכיפה; על היעדר לאורך שנים של פיקוח על הבנייה הפלסטינית בשטחים בעלי תכניות מתאר מאושרות ועל בנייה ישראלית בשטחים ללא תכניות מתאר; על פיקוח לקוי ביישובים ישראליים בעלי תכנית מתאר; ועל פיקוח לקוי על הבנייה שמחוץ לגבולות תכנית בניין עיר מאושרת ביישובים ישראלים באיו"ש.

התופעה של בינוי בלתי חוקי באיו"ש, הן בקרב המגזר הישראלי והן בקרב המגזר הפלסטיני, והבעיות בתחום הפיקוח והאכיפה בנושא זה קיימות זה שנים רבות, והגיעה העת לטפל בהן ביסודיות ובנחישות כדי לעקרן מן השורש ולהבטיח את שלטון החוק באזור ואת הסדר הציבורי ושלום הציבור. אשר על כן, על מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועל ראש המנהא"ז לבחון לעומקם את כל הליקויים בנושאים אלו כדי לפעול לתיקון המצב, וככל שהדבר מחייב יש להעלות את הסוגיות הנדרשות לטיפול הדרג הצבאי הבכיר והדרג המדיני הבכיר, על פי העניין.

להסדר המקרקעין תכליות רבות וחשובות כדי למנוע, בין היתר, מעשי תרמית ופגיעה אפשרית בזכות הקניין. משרד מבקר המדינה ער לעובדה כי סוגיית שיטת רישום זכויות המדינה במקרקעין שברשותה באיו"ש היא בעלת היבטים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים רגישים. נוכח הבעייתיות הנובעת משיטת רישום זכויות המדינה במקרקעין שברשותה, וההשלכות כבדות המשקל על תחום זכויות הפרט, כפי שעלה בדוח זה, מן הראוי, כי הדרג המדיני הבכיר, ובראשו שר הביטחון, שר המשפטים ושר הבינוי והשיכון, יבחן במשותף את כל מרכיבי הנושא של רישום אדמות מדינה באיו"ש, וינסה לקדם דרכים שיבטיחו ככל הניתן הסדרה מיטבית של רישום אדמות מדינה. זאת, בין היתר, כדי לצמצם את הפגיעה בזכויות הקניין של תושבי איו"ש, פלסטינים וישראלים, ואת הנזקים הכספיים לקופת המדינה העלולים להיווצר כתוצאה מכך.

לדרך הטיפול בליקויים שהועלו בדוח זה, שחלקם קיימים כבר שנים רבות, הנוגעים לתחומים החשובים של שמירת שלטון החוק באיו"ש, יש השפעות משמעותיות לאומיות מהמעלה הראשונה - ביטחוניות, מדיניות וכלכליות. אשר על כן, מחובתו של ראש המנהא"ז, במשותף עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים והגורמים הבכירים בדרג הצבאי, להידרש בהקדם לתיקון הליקויים הרבים והמשמעותיים שעלו בדוח זה. על הדרג המדיני הבכיר - שר הביטחון וראש הממשלה - לגלות מעורבות, ולוודא שהליקויים שפורטו בדוח יתוקנו ויביאו לשיפור בשמירת שלטון החוק באיו"ש.