פעולות הביקורת
נבדקו פעולות משרד התקשורת לפיקוח על עמידתם של בעלי רישיונות למתן שירותי תקשורת בהוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, והתקנות שהותקנו מכוחו, ובתנאי הרישיונות שבידיהם. בין היתר נבדקו הפעולות שנקט המשרד כלפי מי שחרגו מתנאי הרישיונות והצעדים שנקט להענקת סמכויות נוספות לעובדיו העוסקים בפיקוח.
פיקוח על בעלי רישיונות למתן שירותי תקשורת
תקציר
משרד התקשורת (להלן - המשרד) מופקד על מתן רישיונות למתן שירותי בזק לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - החוק), ועליו מוטל הפיקוח על עמידתם של בעלי הרישיונות בהוראות החוק והתקנות ובתנאי הרישיונות שבידיהם. הפיקוח נועד להבטיח את קיומה של תחרות הוגנת בין בעלי הרישיונות. שר התקשורת (להלן - השר) רשאי לקבוע כי תנאי מתנאי הרישיון הנוגע לטיב שירות הבזק הניתן בידי בעל הרישיון, או לאופן מתן השירות, או לזמינותו, יהיה "תנאי שירות". בגין הפרת תנאי שירות רשאי המנהל הכללי של המשרד (להלן - המנכ"ל) להטיל על בעל רישיון עיצום כספי.
הזרמת כספי "בזק" לחברת "יס"
בזק היא בעלת המניות העיקרית של חברת הטלוויזיה בלווין "יס", המתחרה בחברת הכבלים "הוט" באספקת שירותי טלוויזיה רב ערוצית. במרס 2004 אישר דירקטוריון בזק להגדיל את ההשקעה ב-יס ב-440 מיליון ש"ח לשנים 2004-2005 (להלן - ההזרמה הנוספת). בזק ו-יס הסבירו זאת בצורך לממן תוכנית עסקית חדשה לפעילות יס. המשרד העריך שתכנית זו תגרום לנטישת מנויים את הוט, ותפגע ביכולתה להתבסס כמתחרה בבזק בתחום הטלפוניה הנייחת.
עקב האמור לעיל הורה השר לבזק, בראשית דצמבר 2004, להגביל את ההזרמה הנוספת ל-350 מיליון ש"ח. במרס 2005 הודיע המנכ"ל לבזק שאם תמשיך להזרים כספים ליס, בניגוד להחלטות שרת התקשורת, תחולט הערבות הבנקאית שהפקידה בעת קבלת רישיונה. בזק לא נענתה לכך, ובעקבות זה הוחלט לחלט ערבות בסך 10 מיליון ש"ח. סכום החילוט שהוטל נקבע בלא שנערך תחשיב ובלא שנקבעו אמות מידה שיש בהן כדי להסביר כיצד נקבע דווקא סכום זה.
בזק ולקוחות עסקיים
במהלך השנים התקשרה בזק עם לקוחות עסקיים בהסכמים ארוכי טווח למתן הנחות במימון רכישת ציוד, באספקתו או לקבלת שירות ספציפי ללא תשלום. המשרד קבע שבהסכמים אלו יש הפרה מהותית של הוראות הדין והרישיון הכללי של בזק. המשרד הורה לבזק לתקן זאת בתוך חודש ימים, והוסיף שאם לא תבטל את הסדרי המימון וההנחה כנדרש, יחולט סכום של עשרה מיליון ש"ח מתוך הערבות הבנקאית שבידי המשרד. גם במקרה זה לא נקבע הסכום המחולט על פי תחשיב.
בגין החלטה זו עתרה בזק לבג"ץ (בג"ץ 11421/04) נגד ממשלת ישראל ומשרד התקשורת, בדצמבר 2004. בהחלטת ביניים ממרס 2005 קבע בג"ץ כי "אין מניעה לחלט סכום של 8 מיליון ש"ח מן הערבות הבנקאית". למרות החלטת בג"ץ להתיר לחלט 8 מיליון ש"ח מתוך הערבות, לא עשה זאת המשרד, ובכך איבד מיכולת ההרתעה שלו. עד נובמבר 2006 לא ניתן פסק דין בעתירה.
שירות שיחות ארוטיות
1. באוגוסט 2005 הודיע המשרד לבזק בינלאומי בע"מ ולאינטרנט זהב בע"מ, כי בכוונתו להטיל עליהן עיצומים כספיים בסך של כ-2.3 מיליון ש"ח על בזק בינלאומי וכ-5.2 מיליון ש"ח על אינטרנט זהב, בגין אספקת שירות שיחות ארוטיות בניגוד לתנאי רישיונן. במרס 2006 הוטל העיצום הכספי על בזק בינלאומי בסכום שהופחת בערעור למיליון ש"ח, והוא הופקד על-ידי החברה בקופת המדינה. בינואר 2007 הפחית בית משפט השלום 400,000 ש"ח מן העיצום. העיצום הכספי בסך כ-1.5 מיליון ש"ח הופקד בידי אינטרנט זהב בנובמבר 2006.
2. באוגוסט 2006 שקל המנהל הכללי להטיל עיצום כספי בסכום של 322,500 ש"ח על כל הפרה של חברת פרטנר וניתנה הזדמנות להגיש את טענותיה בכתב עד תחילת ספטמבר 2006. מאז השלים האגף עוד שני דוחות פיקוח שהעלו ממצאים דומים. בנובמבר 2006 עדיין נדונו דוחות אלה במשרד, וטרם נשלחו לחברת פרטנר. עד סוף דצמבר 2006 לא החליט המשרד אילו צעדים עליו לנקוט כלפי החברה.
3. באוגוסט 2006 כתב הסמנכ"ל הבכיר לפיקוח ואכיפה במשרד לחברת סלקום ישראל בע"מ, כי ממצאי דוח פיקוח העלו שהחברה מאפשרת לקבל שירות של שיחות ארוטיות בלי לחסום את הגישה אל הפורטל הסלולרי כנדרש. בכך הפרה לכאורה חברת סלקום את הוראות הרישיון שלה, והמנהל הכללי של המשרד שוקל להטיל עליה עיצום כספי בסך של 322,500 ש"ח. תגובת סלקום מספטמבר 2006 גורסת כי אין מקום להטיל עליה עיצום כספי. המשרד עדיין בוחן את טענותיה של סלקום.
חריגה מתנאי הרישיון
בזק השיקה בתחילת חודש אפריל 2006 את מבצע "אביב בזק", המזכה לקוחות הרוכשים טלפונים דיגיטליים ומוצרים נוספים בהטבה של דקות שיחה חינם. עמדת המשרד הייתה כי בכך הפרה בזק את הוראות תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק), התשס"ה-2005. המנכ"ל הורה לבזק באפריל 2006 להפסיק את המבצע ולהעביר את פרטיו למשרד. בזק המשיכה לקיים את המבצע ולשווקו, ונמנעה מלהעביר למשרד את המידע ואת המסמכים שנדרשו. במאי 2006 הודיע המנכ"ל לבזק על חילוט הערבות שהמציאה בסכום של שבעה מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה העלה שבפועל לא חולטה הערבות. גם במקרה זה לא הובהר למשרד מבקר המדינה כיצד נקבע דווקא הסכום של 7 מיליון ש"ח.
הענקת סמכויות לעובדי אגף פיקוח ואכיפה
כבר בשנת 2004 התריע הסמנכ"ל הבכיר לפיקוח ולאכיפה דאז, על הצורך להוסיף לעובדי האגף סמכויות הדרושות להם בתחומי החקירה והמודיעין של מערך התקשורת. לדעתו, הקושי העיקרי הוא היעדר סמכות אכיפה כלפי חשודים במתן שירותי בזק שאין בידיהם רישיון לכך. במצב הנוכחי תלויים העובדים בנכונותם של בעלי הרישיון לשתף עמם פעולה, ובמקרים של הפרות חוק בידי מפעילי תקשורת שאין להם רישיון כלל (כגון תחנות רדיו פיראטיות) - אין הם יכולים לפעול כלל ללא ליווי משטרתי. נמצא שיש במשרד חילוקי דעות בנוגע להיקף הסמכויות הדרושות לצורך הפיקוח. מאז מכתב הסמנכ"ל מ-2004 לא בדק המשרד את עניין הסמכויות ולא קידם את הטיפול בנושא.