היבטים בפעולות מפעל הפיס

פעולות הביקורת

בכמה יחידות של מפעל הפיס ובגופים נוספים נבדקו כמה תחומים בפעילות מפעל הפיס, שבהם יש להנהלתו שיקול דעת נרחב, במטרה לבדוק באיזו מידה הפנים מפעל הפיס ומילא את חובתו לפעול על פי נורמות ציבוריות. אלה התחומים שנבדקו: מתן תרומות, פעילות מועצת הפיס לתרבות ואמנות, חלוקת מתנות לראש השנה לגורמים חיצוניים, הטיפול בחשדות לפעולות בלתי תקינות של עובדים ומשווקים, סדרי מינהל והבקרה על השימוש בנכסים הציבוריים שמפעל הפיס מימן את הקמתם.

היבטים בפעולות מפעל הפיס

תקציר

מפעל הפיס (להלן - המפעל) הוקם בשנת 1951 לפי החלטת הממשלה כחברה מוגבלת בערבות בלא הון מניות. חברי האסיפה הכללית של המפעל הם ראשי רשויות מקומיות. דירקטוריון המפעל כולל נציגים של השלטון המקומי, של הממשלה ושל הציבור. המטרות העיקריות של המפעל הן ביצוע הימורים והגרלות בקרב הציבור ושימוש בהכנסות למתן מענקים לשם השגת מטרות בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התרבות והאמנות ברשויות המקומיות.

בחודשים פברואר-אוקטובר 2006 בדק משרד מבקר המדינה כמה תחומים בפעילות המפעל: מתן תרומות; פעילות מועצת הפיס לתרבות ואמנות; חלוקת מתנות לראש השנה לגורמים חיצוניים; טיפול המפעל בחשדות לפעולות בלתי תקינות של עובדיו ומשווקיו; סדרי מינהל; והבקרה של המפעל על השימוש בנכסים הציבוריים שאת הקמתם מימן.

מממצאי הביקורת עולה כי המפעל והעומדים בראשו לא הפנימו די את מהותו הציבורית של המפעל ואת חובתם לנהוג, בין היתר בנושאים המתוארים בדוח זה, בהגינות, בשקיפות ובשוויוניות, כאשר טובת הציבור הרחב, ורק היא, עומדת לנגד עיניהם.

מתן תרומות

המפעל העניק תרומות בלא שנקבעו להן יעדים, בלא שנקבע נוהל בנושא ובלא שנקבעו אמות מידה לחלוקת התרומות. ועדת התרומות החליטה על מתן התרומות רק בעקבות בקשות שהוגשו למפעל, והאפשרות לקבל תרומות לא הובאה לידיעת הציבור הרחב.

טופסי בקשת התרומות הועברו לכל אחד מחברי הוועדה בנפרד, והם חתמו עליהם בלא שנפגשו כדי לדון בבקשות. הנימוקים להחלטות על מתן התרומות לא תועדו. ועדת התרומות לא נקטה שיטה אחידה לרישום שמות הגופים שביקשו ממנה תרומה, ולעתים נרשם שמו של אותו מבקש באופנים שונים. הדבר עלול לפגוע במעקב אחר מבקשי התרומות ומקבליהן.

חלוקת התרומות למגזרי אוכלוסייה מסוימים היא, בין היתר, פועל יוצא של מעורבות חברי הדירקטוריון והוועדה ושל היעדר אמות מידה לחלוקת התרומות.

לכ-20% מהגופים שביקשו תרומות אישרה הוועדה שתי תרומות, ולגופים מסוימים אישרה שלוש או ארבע תרומות. חברי הוועדה וחלק מחברי הדירקטוריון היו מעורבים במתן חלק מתרומות אלה. לעומת זאת, לגופים אחרים שביקשו כמה תרומות אישרה הוועדה תרומה אחת בלבד, ועמותות רבות, בהן עמותות המייצגות מגזרים של חסרי יכולת או שנזקקו לעזרה בהמשך פעילותן, לא קיבלו אף תרומה אחת. בהיעדר אמות מידה ובהיעדר נימוקים מתועדים למתן התרומות, אי-אפשר לדעת מדוע קיבלו גופים מסוימים כמה תרומות ואחרים לא קיבלו שום תרומה.

מרכז השלטון המקומי קיבל מהמפעל בשנת 2005 שלוש תרומות שסכומן הכולל 55,000 ש"ח. בהענקת התרומות לגוף זה יש טעם לפגם משום שארבעה מנציגיו חברים בדירקטוריון המפעל ויש חשש שניתנה לו העדפה לא ראויה.

על גבי כ-30% ממכתבי הבקשה לתרומה שנענו בחיוב והמכתבים שאליהם צורפה ההמחאה, היו רשומים בכתב יד שמו של יו"ר דירקטוריון המפעל, מר שמעון כצנלסון (להלן - היו"ר), מנכ"ל המפעל, מר שאול סוטניק (להלן - המנכ"ל), מזכיר המפעל או אחד מחברי הדירקטוריון. שמותיהם של בעלי תפקידים אלה צוינו על גבי המכתבים כיוון שהיה להם עניין באישור הבקשות; מעורבות זו מעלה חשש לפעולה בניגוד עניינים.

מבין התרומות שחבר הדירקטוריון מר יגאל עמדי היה מעורב בהן, שלוש תרומות, בסכום כולל של 56,000 ש"ח ניתנו לעמותה שיושב ראשה הוא אביו, ותרומה בסך 18,000 ש"ח ניתנה לעמותה שאביו נמנה עם חברי הוועד שלה.

המפעל מסר חלק מהמחאות התרומות לידי חברי הדירקטוריון שפעלו לקבלתן - מר יגאל עמדי, מר ג'אקי ואקים, מר ישראל יהושע ומר אשר קדוש - כדי שימסרו אותן לגופים המבקשים. העברת ההמחאה בדרך זו עלולה ליצור את הרושם שהתרומה ניתנה בזכות מוסר ההמחאה.

ועדת הפרסום של המפעל אישרה התקשרויות עם עמותות וגופים אחרים לפרסום או למתן חסות, ובה בעת דחתה בקשות של גופים אחרים להתקשרויות כאלה במחירים דומים, שנועדו להביא לפרסום לאוכלוסיות דומות בגודלן או גדולות יותר. מעיון בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה לא ניתן ללמוד מה היו השיקולים לאישור או לדחייה של כל בקשה. עולה חשש כי התקשרויות אלה היו תרומות במסווה של פעילות פרסומית. גם החלטות הוועדה לממן פרסומים בגופים שונים בגלל בקשות של היו"ר או המנכ"ל מעוררות חשש שמדובר למעשה בתרומות שהשיקולים לנתינתן לא היו שיקולי פרסום.

המועצה לתרבות ואמנות

המועצה לתרבות ואמנות היא גוף של המפעל המקצה תמיכות לפעולות תרבות ואמנות ובו 16 חברים ובהם היו"ר. היא פועלת כמעין גוף אוטונומי המנוהל בידי היו"ר ואינו כפוף לנוהלי המפעל, חשבונותיה מנוהלים במערכת נפרדת, ובמערכת הנהלת החשבונות של המפעל יש רק חשבון מסכם שלה, והדירקטוריון והנהלת המפעל אינם מקיימים בקרה כלשהי על פעולותיה.

מרבית ההחלטות של ועדות המועצה לא הובאו כנדרש לאישור המועצה.

הפרוטוקולים של ישיבות המועצה וועדותיה נרשמו בקיצור רב ואינם נותנים תמונה ממצה של הדיונים שהתקיימו בהן. בדרך כלל לא צוינו בפרוטוקולים הנימוקים לקבלה ולדחייה של בקשות. גם הנימוקים לדחיית המלצות של יועצים מקצועיים לא נרשמו, אף שמדובר בהחלטות מהותיות המחייבות תיעוד של נסיבות דחייתן.

המועצה לא קבעה מדיניות ואמות מידה מפורטות לחלוקת התמיכות. בין היתר לא נקבעה מגבלה על סכום התמיכה שיינתן לגוף אחד, ואין כללים לקביעת סכום התמיכה אף שלפי קווי הפעולה שקבעה המועצה, תינתן תשומת לב מיוחדת ליוצרים, אמנים ויצירות מהפריפריה. יותר ממחצית מקבלי התמיכות בשנת 2005 באו מיישובים גדולים ומבוססים במרכז הארץ, וכל 86 היישובים שבקשותיהם נדחו הם יישובי פריפריה.

לגופים ולמטרות מסוימות הקצתה המועצה תמיכות בסכומים גדולים יחסית. בהיעדר אמות מידה ובהיעדר נימוקים בפרוטוקולים של ישיבות הוועדות אין לדעת מדוע הוחלט להקצות סכומים אלה למטרות האמורות.

11 מ-16 חברי המועצה הם תושבי תל אביב ומרכז הארץ, אשדוד וירושלים, ולפיכך לחברי המועצה שהם תושבי אותם יישובים השפעה רבה על החלטות הוועדות בעניין מתן התמיכות לגופים מאותם יישובים.

חלק מחברי המועצה וועדותיה השתתפו בקבלת ההחלטות על מתן תמיכות לגופים שיש להם זיקה אליהם מתוקף תפקידם ומעמדם, או שיש להם עניין בסוג הפעילות שלהם, או שהם פעילים במקומות היישוב שלהם באותם תחומים. הם לא הביאו זיקות אלה לידיעת כל חברי המועצה והן לא נרשמו בפרוטוקול. נוצרה אפשרות שחברי המועצה וועדותיה יקבלו החלטות על מתן תמיכות אגב חשש לניגוד עניינים.

יו"ר המפעל והמועצה, מר שמעון כצנלסון, ששימש עד מינויו לתפקידו במפעל כסגן ראש עיריית אשדוד, היה שותף להחלטת המועצה לקיים כנס באשדוד בנושא "אמנויות וחברה" ולהחלטת ועדת ההנהלה לאשר את מימון הכנס. הוא קיבל החלטות או היה שותף להחלטות על מתן תמיכות בסכום כולל של יותר מ-1.5 מיליון ש"ח, לשישה גופים שהיה לו עניין בהם. בעשותו כך הוא פעל לכאורה בניגוד עניינים.

חברים נוספים במועצה - מר יגאל בן זיקרי, גברת ינינה קודליק, מר יגאל עמדי ומר איתן ברושי - השתתפו באישורן של תמיכות לפעילויות במקומות מגוריהם או לגופים שהיה להם עניין בהם, בלא שדיווחו על זיקתם לפעילויות או ליישוב ולגופים בו.

ועדת הפרסום החליטה, בהתערבות יו"ר המפעל, לתת חסות לאירועי תרבות בלא שהובהרה כראוי התועלת העסקית שהמפעל יפיק מכך. ועדת התרומות נתנה תרומות שסייעו לקיום אירועי תרבות, ששניים מהם התקיימו בעיר אשדוד. ההחלטות בעניין החסויות והתרומות האמורות התקבלו ללא תיאום עם המועצה. חסויות ותרומות אלה הן בבחינת תמיכות בפעולות תרבות שניתנו באמצעות יחידות אחרות של המפעל מתקציבים שלא נועדו לכך, בלא שנראה כי נבחנו כראוי.

במשרדי המועצה מתקבלים כרטיסים למופעים וכן פריטים המדגימים את תוצרי עבודתם של הגופים הנתמכים, וחברי הדירקטוריון והמועצה ועובדי המפעל מקבלים אותם. המפעל גם דורש לעתים בהסכמים עסקיים שהוא חותם לקבל כרטיסי חינם לאירועים עבור עובדיו ומנהליו. הדבר אינו ראוי ויכול ליצור חשש, ולו למראית עין, כי הדבר ישפיע על ההחלטות בדבר התמיכה באותם גופים.

חלוקת מתנות ראש השנה לגורמים חיצוניים

לקראת ראש השנה התשס"ז חילק המפעל מתנות בעלות של כ-400,000 ש"ח למאות גורמים, בכללם דירקטורים במפעל ונושאי תפקידים בגופים הקשורים אליו, וכן גורמים חיצוניים - שרים ומספר חברי כנסת, עובדי מדינה, בהם עובדים שבמסגרת תפקידם עוסקים בענייני המפעל, ספקים וגורמים שלמפעל יש קשרי עבודה עמם, וכן חברים אישיים ומקורבים של בעלי תפקידים במפעל. סוג המתנות ושוויין לא היו אחידים.

אף שחלוקת המתנות לחגים לגורמים חיצוניים קיימת זה שנים רבות, והמפעל מוציא סכומים ניכרים על רכישתן, לא קבעו מוסדותיו כללים בעניין זה. לא ברור מה היו אמות המידה לחלוקת המתנות וכיצד התקבלו ההחלטות על חלוקתן, למי מותר לחלקן, למי יחולקו וכיצד ייקבע ערך המתנה שתינתן לכל מקבל.

עם מקבלי המתנות נמנו 61 חברים אישיים ומקורבים של היו"ר או של המנכ"ל, שלא נמצא כי יש להם כל קשר לפעילות המפעל. היו"ר והמנכ"ל נתנו מתנות גם ל-14 עובדי ציבור, בכללם בעלי תפקידים בכירים במשרדי ממשלה, אשר עם חלקם נמצא המפעל ביחסי תלות, וכן לכמה שרים ומספר חברי כנסת.

שני חברי כנסת ושר אחד החזירו למפעל את המתנה שקיבלו, ובעל תפקיד בכיר במוסד ממלכתי העביר את המתנה למאגר המתנות במשרדו. כל יתר בעלי התפקידים הבכירים במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים שקיבלו את מתנות המפעל לא החזירו לו אותן ולא העבירו אותן לוועדת המתנות, כמתחייב מחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, מהתקנות שהותקנו על פיו ומהוראות התקשי"ר .

עובדי ציבור בכירים בשירות המדינה, בכללם מנכ"לים, סמנכ"לים למינהל ואמרכלים של משרדי ממשלה, אינם מכירים די הצורך את הוראות החוק, התקנות והתקשי"ר המחייבות עובד ציבור שקיבל מתנה בשל היותו עובד ציבור להחזירה לשולח או להעבירה לוועדת המתנות במשרדו.

טיפול בחשדות לפעולות בלתי תקינות של עובדים ומשווקים

הנהלת המפעל נהגה בשנים האחרונות לסיים, בתוך המפעל, בחיפזון רב את הטיפול במקרים שבהם עובדים ומשווקים נחשדו בביצוע פעולות בלתי תקינות בקשר לעבודתם, בלי לבדוק את החשדות במלואם ובלי לבחון אם הפעולות שבביצוען נחשדו השפיעו על המפעל. ההנהלה גם לא דיווחה בזמן אמת לדירקטוריון על ממצאים חמורים שהועלו בבדיקות חלקיות של אותם חשדות. על חלק מהחשדות לא דווח גם ליו"ר.

הנהלת המפעל לא תיעדה את תהליך טיפולה במרבית המקרים שבהם הועלו חשדות לפעולות בלתי תקינות, והמסמכים הקשורים בהם לא תויקו בתיק של המפעל; חלקם אף הוצאו מחוץ למפעל, ואת חלקם ניסה המנכ"ל להסתיר ממשרד מבקר המדינה. לא מן הנמנע כי אילו נבדקו החשדות המתוארים בדוח זה כראוי, היה עולה כי אין בהם ממש, ואולם הטיפול בחשדות אלה הופסק בלי שבדיקתם מוצתה, ובכך יש פגם חמור.

תהליכי הבקרה והביקורת במפעל לוקים בחסר. בין השאר לא הוסדרו כראוי סמכויותיהם, תפקידם, סדרי עבודתם ומעמדם של המבקר הפנימי, קצין הביטחון והיועץ הביטחוני של המפעל וסדרי עבודתה של ועדת הביקורת.

סדרי מינהל

1. החזרי הוצאות: החזרי הוצאות בתחומים מסוימים ניתנו לבעלי תפקידים במפעל בלא שניתנה הדעת די הצורך לסבירות ההוצאות ולחובת המפעל לנהוג בכספיו בחיסכון:

(א) המפעל משלם לעובדיו הבכירים החזר הוצאות בסכום מרבי של 300 ש"ח לאירוע עבור מתנות שנתנו לחבריהם לעבודה לרגל אירועים משפחתיים; היו"ר והמנכ"ל מקבלים החזר מרבי בסך 500 ש"ח לאירוע (גם לאירועים של גורמים שמחוץ למפעל). נוסף על כך משלם המפעל לעובדיו שי בגין אירועים במשפחותיהם. בין ינואר 2003 לאפריל 2006 שילם המפעל עבור החזרים ומתנות אלה כ-200,000 ש"ח.

(ב) ההוצאה הכוללת של המפעל (כולל הוצאות עודפות) על החזרי הוצאות, אירוח וכיבודים בין ינואר 2003 לאפריל 2006 נאמדת בכ-500,000 ש"ח. במקרים רבים לא ניתן היה לוודא על פי דוח ההוצאות האישיות שהגישו עובדים כי הם עומדים בתנאים לקבלת ההחזרים, ולמרות זאת זיכה אותם המפעל בסכומים שדרשו.

(ג) הוצאות המפעל על הנסיעות לחו"ל בין ינואר 2003 לאפריל 2006 הסתכמו בכ-2 מיליון ש"ח. ההוצאות היו בגין נסיעות בתפקיד ונסיעות של עובדים שליוו זכיינים או מנויים של המפעל שזכו בחופשה בחו"ל. שליש מהטיסות של מנהלים ועובדים במפעל ושל חברי מוסדותיו היו במחלקת עסקים. המפעל לא קבע נהלים לבחירת העובדים המלווים את הזכיינים והמנויים שזכו בחופשות לחו"ל, ולא ברור מה היו השיקולים לבחירתם. גם אפשר שהמפעל יכול לחסוך את עלויות הנסיעה של המלווים, כיוון שהזוכים מלווים ממילא על ידי נציג חברת הנסיעות.

מרבית הנסיעות לחו"ל לא אושרו על ידי הגורמים שהוסמכו לכך לפי נוהלי המפעל, ולגבי חלק מהן אף לא הוגשו דוחות נסיעה כנדרש. בחלק ניכר מהדוחות שהוגשו לא נכללו כל הפרטים הדרושים על פי הנוהל.

2. בחירת מנהל הקרנות וקשרי החוץ: בספטמבר 2004 פרסם המפעל מכרז לאיוש תפקיד מנהל הקרנות וקשרי החוץ במפעל. לתפקיד נבחר מועמד שנתוניו לא תאמו במלואם את דרישות התפקיד. בפרוטוקול ישיבת הוועדה שבחרה בו לא פורטו נימוקיה להחלטה, אף שהייתה חייבת לפרטם, ובייחוד בנסיבות האמורות לעיל.

3. מזכיר המפעל: התייחסות המפעל למשרת המזכיר היא כאל "משרת אמון", שהיו"ר רשאי למנות את הנושא בה לפי שיקול דעתו. במפעל אין נוהל המפרט את המשרות המוגדרות "משרות אמון", ולא נקבעו תנאי סף של השכלה וניסיון למשרות אלה.

המזכיר מועסק בתור עובד המפעל במשרה שהיקפה 60%, וביתר זמנו הוא רשאי להוסיף לעבוד בתור עורך דין עצמאי, ובלבד שבעניינים שהוא מטפל בהם לא יהיה "משום ניגוד עניינים עם תפקידו וחובותיו". נמצא כי המפעל לא דרש מהמזכיר לדווח לו על העניינים שטיפל בהם בתור עורך דין עצמאי לפני שהחל לעבוד במפעל, ולאחר מכן לדווח באופן שוטף על עניינים אלה, כדי לוודא שאין ניגוד עניינים בין כל עיסוקיו.

הדירקטוריון לא אישר את הסכם העבודה של מזכיר המפעל בעת מינויו באוגוסט 2003, אף שהדבר נדרש בתקנון. רק באוגוסט 2006, במהלך הביקורת, הובא ההסכם לאישורו.

4. הסכם הפרישה של עוזרת יו"ר הדירקטוריון: אף שהממונה על השכר במשרד האוצר אינו מאשר בדרך כלל לקבוע בהסכמי פרישה פיצויים של יותר מ-150%, נכלל בהסכם הפרישה שנחתם בין המפעל ובין עוזרת היו"ר, הגברת מזל איובי (להלן - עוזרת א'), סעיף חריג, ולפיו תקבל עוזרת א' פיצויי פרישה של 200%, בגין שנתיים וחצי בלבד שעבדה במפעל; הממונה על השכר אישר את ההסכם.

המפעל לא דיווח לממונה על השכר על הבטחה שלפי הנטען ניתנה לעוזרת א' ולפיה היא תוכל לחזור לעבודתה במפעל, אף שהדבר היה עשוי להשפיע השפעה מהותית על החלטתו אם לאשר את פיצויי הפרישה החריגים. עוזרת א' אכן חזרה למפעל ובאוגוסט 2006 נחתם עמה הסכם העסקה חדש. המפעל לא הביא הסכם זה לאישורו של הממונה על השכר, אלא בדיעבד, בספטמבר 2006, בעקבות הביקורת.

5. מינוי הממונה על אחריות חברתית: בדצמבר 2005, עם פרישתה של עוזרת א', מינה היו"ר, את הגברת עתליה רוזנבאום לעוזרתו (להלן - עוזרת ב'), וכאשר הוחזרה עוזרת א' לתפקידה, הודיע היו"ר לעוזרת ב' כי עליה לסיים את עבודתה. בסמוך לאותו מועד, באוגוסט 2006, ביקש היו"ר את אישור הדירקטוריון למנות "ממונה על אחריות חברתית" שישמש ב"משרת אמון" בהיקף של 50%, לטענתו מכוח הסכם עם ארגון ההגרלות העולמי, והדירקטוריון אישר את הבקשה באוקטובר 2006. הביקורת העלתה שלא היה בסיס לטענה שהמפעל התחייב לפני הארגון כי מימוש ההחלטות שקיבל בעניין אחריות חברתית ייעשה על ידי מינוי בעל תפקיד מיוחד לעניין זה. עולה החשש שתפקיד ה"ממונה על אחריות חברתית" נועד למעשה לשמש "סידור עבודה" של היו"ר לעוזרת ב'.

6. חברותו של יו"ר הדירקטוריון בדירקטוריונים אחרים: בהסכם העבודה האישי שחתם היו"ר ביוני 2003 עם המפעל נקבע כי בתקופת כהונתו במפעל הוא לא יהיה רשאי "לעסוק בכל עבודה אחרת בשכר, או למלא כל תפקיד אחר, אלא אם אישר זאת הדירקטוריון במפורש". באפריל 2006 דיווח היו"ר לדירקטוריון המפעל כי "ביקשו ממני להיות דירקטור [בחברה א'] העוסקת בתחום הנדל"ן ונתתי את הסכמתי".

חברה א' עוסקת באיתור, ייזום ופיתוח הזדמנויות בתחום הנדל"ן בחו"ל. חברה ב' היא אחת מבעלי המניות של חברה א'. חברה ב' מנהלת ומבצעת פרויקטים נדל"ניים בארץ ומפקחת על פרויקטים כאלה, ומתקשרת עם בעלי קרקעות, יזמים וגופים ומוסדות ציבוריים בהסכמים למתן שירותים. אחיו של יו"ר הדירקטוריון הוא המנכ"ל לשעבר של חברה ב', ובמועד סיום הביקורת שימש כמנכ"ל חברה א'. המפעל נותן תמיכות לרשויות מקומיות בארץ, בין היתר לצורך הקמת מבנים קהילתיים ובתי ספר למען הציבור. עד מועד הביקורת בנושא לא דיווח היו"ר על קשריה של חברה א' עם חברה ב' ולא ציין שאחיו שימש מנכ"ל חברה ב' בעבר ומשמש מנכ"ל חברה א' בהווה. הוא גם לא פירט לפני הדירקטוריון את מבנה חברה ב' ואת תחומי פעילותה, ובעיקר את קשריה עם גופים ציבוריים, כנדרש.

הדירקטוריון לא בדק את המידע בעניין המינוי ולא קבע אם הוא עלול ליצור ניגוד עניינים. גם לאחר שהיו"ר הציג שוב בדצמבר 2006 בעקבות הביקורת את הנושא לדירקטוריון, לא בחן הדירקטוריון את הצהרתו של היו"ר בעניין חברה א' ולא בדק אם לחברה ב' יש קשרי גומלין עם גופים ציבוריים, ואם המינוי עלול לגרום להיווצרות ניגוד עניינים, ואישר את בקשתו.

7. עבודות פרטיות של עובדים: למפעל אין נוהל לאישור עבודה פרטית. שבעה עובדים במפעל, רובם עובדים בכירים, עוסקים בעבודה נוספת מתוקף אישורים שנתן להם המנכ"ל. מקצת האישורים שפג תוקפם חודשו רק במהלך הביקורת.

8. תקן עובדי המפעל: אין למפעל תקן כוח אדם מפורט, אלא רשימה של מצבת העובדים בכל חטיבה או אגף, שבה מפורטים רק תפקידו של כל עובד ושיעור המשרה שלו.

9. מפקח-על על ההגרלות: המפעל התקשר עם עורך דין חיצוני כדי שישמש מפקח-על על ניהול ההגרלות ועל תקינותן. בנובמבר 2003 החליטה הוועדה לבחירת יועצים ומומחים לאשר את בקשת המנכ"ל להתקשר עם עורך הדין לתפקיד מפקח-על, בלא שקיבלה מהמנכ"ל מידע על פנייה למועמדים אחרים ועל אופן קבלת ההחלטה לבחור בעורך הדין האמור.

לא נמצאו דיווחים על נוכחותו של מפקח-העל או של ממלאי מקומו בהגרלות המפעל, ורק בעקבות הביקורת ביקש ממנו המפעל שימסור לו דיווח על נוכחותו או על נוכחותם של נציגיו. בעקבות זאת מסר לו עורך הדין דיווח על הנוכחות רק בהגרלות ה"לוטו" וה"אקסטרא", מיולי 2005 ואילך בלבד. מהדיווחים עולה כי מפקח-העל או נציגיו נכחו במספר מועט ביותר של הגרלות אלה. יצוין כי המפעל משלם למפקח-העל עבור עבודתו 48,000 דולר בשנה (לא כולל מע"מ).

במפעל לא נמצאו כל דיווחים שמסר עורך הדין על ליקויים בהגרלות. המפעל לא פיקח כלל על העסקתו של עורך הדין.

הבקרה על השימוש במבנים

בשנים 1989-2005 נבנו במימונו של המפעל יותר מ-760 מבנים לשימושים שונים ברחבי הארץ. בביקורת נבדקו היבטים שונים של הבקרה של המפעל על חריגות בשימוש במבנים שמימן את הקמתם ובעיקר חריגה בשימוש במבנה של מוסד סיעודי שהקים המפעל בבית שאן.

המפעל מעגן בהסכמים שהוא חותם עם הרשויות המקומיות שבתחומיהן מוקמים המבנים את האמצעים שיוכל לנקוט נגדן אם ישתמשו במבנה שלא על פי הייעוד שנקבע לו, אולם אמצעים אלה לא עוגנו במלואם בנוהל לבקרת מבנים.

בשנת 1999 עשה המפעל סקר מקיף בדבר השימוש במבנים שהוקמו במימונו. לדירקטוריון המפעל לא דווח על ממצאי הסקר וגם לא על חריגות בשימוש שהתגלו מפעם לפעם לאחר ביצועו. עקב כך לא ידע הדירקטוריון על חריגות אלה, ולכן לא קבע עמדה באשר לפעולות שעל המפעל לנקוט כדי למנוע אותן. לדירקטוריון גם לא דווח על הסכמת המפעל לשינוי ייעודם של חלק מהמבנים, והיא ניתנה בלא אישורו. עד אוקטובר 2006 לא נעשה דבר בעניין החריגה בשימוש בחלק מהמבנים שעל פי הסקר נמשכה החריגה בהם גם במועד ביצוע הביקורת.

המפעל גרם להפסקת החריגה בשימוש רק בשניים מ-13 מבנים שבהם נמצאה חריגה בשימוש בשנת 2006.

כבר בשנת 2004 ידע המפעל על הקמת בית כנסת בקומת העמודים של המוסד הסיעודי בבית שאן שנעשתה בלא אישורו, אך הוא לא נקט את כל האמצעים החוקיים שעמדו לרשותו כדי למנוע אותה או להפסיקה. רק במרס 2006, בעת הביקורת, דרש מנכ"ל המפעל מראש העירייה להפסיק מיד את כל העבודות בקומת העמודים במבנה המוסד הסיעודי, ורק ביולי נקט צעדים משפטיים נגד העירייה ותבע כי תשיב על חשבונה את מצב המבנה לקדמותו.

בניית התוספת במבנה המוסד הסיעודי נעשתה בסיועם הרב, במעשה ובמחדל, של בעלי תפקידים בעירייה ושל גופים הקשורים אליה. העירייה והוועדה לתכנון ולבנייה לא הביאו לידיעת שירותי הכבאות את החלטתם לתת היתר לבניית בית הכנסת כדי לקבל מהם את האישורים הדרושים.

ראש העירייה הקודם, מר פנחס קבלו, וראש העירייה הנוכחי, מר ז'קי לוי, פעלו בניגוד עניינים בטיפולם בנושא. מר פנחס קבלו היה חבר בהנהלת העמותה שביקשה את ההיתר לבניית בית הכנסת, ואף יזם את קבלת ההחלטה בעניין זה בישיבת הנהלת העמותה, ומאידך גיסא הוא שימש יו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה שדנה בבקשת ההיתר.

הקמת בית הכנסת בקומת העמודים והפעולות שנעשו להבטחת בטיחותם של המשתמשים בו פגעו בבטיחותם של הדיירים במוסד הסיעודי, שכן בשעת חירום ייתכן שיהיה צורך לפנות רבים מהם על מיטותיהם דרך קומת העמודים. משרד הבריאות ושירותי הכבאות לא נקטו את האמצעים הדרושים כדי למנוע סיכון לחיי הדיירים.