1. בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - חוק המימון), מסרתי לך, ב-10.10.1999, דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו בנובמבר 1998 (להלן – הדוח המקורי).
2. בדוח המקורי ציינתי, בין היתר, כי ב-ג' בשבט התשנ"ט (19.1.1999) נתקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות והוראת שעה), התשנ"ט-1999 (להלן – חוק הוראת שעה). חוק הוראת שעה התייחס לרשימות מועמדים שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, הזכאיות למימון לפי תוצאות הבחירות, אך לא הגישו במועד בקשות למימון ממלכתי. חוק זה נתן בידיהן אפשרות להגיש, לא יאוחר מ-17.3.1999, בקשה לקבלת המימון. חוק הוראת שעה התנה את מימון הוצאות הבחירות, בין היתר, בדין וחשבון חיובי מאת מבקר המדינה. דהיינו, סיעה שאינה זכאית לדוח חיובי, אבדה, מיניה וביה, את עצם זכאותה למימון.
3. בדוח המקורי נקבע לגבי שש סיעות, אשר הגישו בקשה למימון ממלכתי לפי חוק הוראת שעה, כי הדין וחשבון לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן אינו חיובי, ולכן הן לא היו זכאיות למימון מאוצר המדינה.
4. ב-כ"ג בטבת התשס"א (18.1.2001), נתקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות – הוראת שעה), התשס"א-2001 (להלן – החוק המתקן). לפי החוק המתקן אף אותן סיעות אשר הגישו בקשה למימון ממלכתי לפי חוק הוראת שעה, והדין וחשבון לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן לא היה חיובי, זכאיות למימון מאוצר המדינה בהתאם לכללים שנקבעו בו.
5. החוק המתקן קבע סכום זכאות מרבי, השווה ל-85% מן הסכום המגיע לפי הוראות סעיף 7(א) לחוק המימון. עוד קבע החוק המתקן, כי מבקר המדינה יקבע, לכל רשימת מועמדים, סכום שיש להפחית מסכום הזכאות המרבי, שישקף, לפי שיקול דעתו, את האיחור בהגשת הבקשה למימון ואת טיבן של החריגות מהוראות החוק ומהנחיות מבקר המדינה.
6. בהתחשב באיחור בהגשת ההודעה לפי סעיפים 11 ו-12 לחוק המימון ובטיב החריגות מהוראות חוק המימון ומהנחיות מבקר המדינה אני קובע, בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(ב) לחוק המתקן, את הסכום אותו יש להפחית מסכום הזכאות המרבי לגבי כל אחת מהסיעות המפורטות להלן:
בנתונים בקובץ המצורף
7. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק המימון ובשל ההשלכות על ביצוע החוק, אני ממציא העתק ממכתב זה לשר הפנים.
אליעזר גולדברג
מבקר המדינה