תחום השיפוט של עיריית ראשון לציון משתרע על כ-59,000 דונם, והוא הוכרז כמרחב תכנון מקומי בהתאם לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבנייה). בחוק התכנון והבנייה נקבע, כי במרחב תכנון מקומי הכולל תחום שיפוט של רשות מקומית אחת, תהיה מועצת הרשות המקומית הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (להלן - הוועדה המקומית). בתפקיד יו"ר הוועדה המקומית מכהן ראש העירייה.
בחודשים ינואר-מרס 2005 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות הוועדה המקומית בתחומי התכנון והרישוי של הבנייה והפיקוח עליה ואת אכיפת הוראות החוק. בדיקות השלמה נעשו בוועדה המחוזית ובמינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י).
מיזם דיור לאוכלוסייה מבוגרת: בדיון לשם קבלת החלטה על מתן היתר בנייה להקמת מיזם לדיור לאוכלוסייה מבוגרת הוצג מידע מטעה וחסר, ולא הוצגו כל הפרטים בעניין השימוש המותר במגרש על פי תכנית המתאר. הוועדה לא הגבילה את השימוש במבנה למגורי אוכלוסיה של מבוגרים ושל נכים כנדרש בהוראות תכנית המתאר. הוועדה המקומית נתנה ליזמים אחדים שפנו לקבלת מידע תכנוני, מידע שתאם את הוראות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, ואת הוראות תוכנית המתאר, ובו בזמן נתנה ליזם שזכה במכרז להקמת המיזם היתר בנייה על סמך פרשנות מנוגדת להוראות התכנית; בכך הפרה הוועדה את עקרון השוויון והתחרות ההוגנת.
טיפול הוועדה המקומית בחריגות בנייה של חברי המועצה, של בכירים ושל קרוביהם: בחוק התכנון והבנייה נקבעו העבירות, האחראים להן, העונשים על ביצוען ואמצעים למניעתן ולהפסקתן. נמצא שאחדים מחברי מועצת העירייה והוועדה המקומית וכן כמה בעלי תפקידים בכירים וקרוביהם עשו פעולות שהן עבירות לכאורה על חוק התכנון והבנייה. עבירות לכאורה אלו לא טופלו כהלכה. הן כללו, בין היתר: בנייה ללא היתר ובסטייה מהיתר; בנייה ללא היתר בשטח המיועד להפקעה; שימוש בשטחים של העירייה; הגשת מסמכים מטעים לאישור מינהל מקרקעי ישראל. הוועדה המקומית לא קיימה פיקוח יעיל על הבנייה. התברר כי חלק מהעבירות לכאורה של נבחרי הציבור נעברו החל מתחילת שנות השמונים, וחלקן נתגלו רק בביקורת של משרד מבקר המדינה. כמה פעמים היה לוועדה מידע על בנייה ללא היתר, אך היא לא פעלה אף באחד מהאמצעים העומדים לרשותה בחוק התכנון והבנייה להסדרתה. דבר זה מעורר חשש להעלמת עין מהעבירות לכאורה, או למצער, מצביע על אכיפת חוק בלתי-מספקת. להלן חלק מהדוגמאות:
מבנה א': במבנה מתגוררת מנהלת לשכת ראש העירייה, גב' רחל טנא. הועלו ליקויים חמורים בהליך הרישוי להקמת מבנה. הוועדה נתנה היתר בנייה שהתיר הקמת מבנה נוסף למבנה הקיים בניגוד לעמדת ממ"י, שהוא בעל הזכות במקרקעין, שאישר הקמת מבנה יחיד על החלקה. במתן היתר הבנייה למבקשת ההיתר (שהיא אמה של מנהלת הלשכה ומתגוררת באחד משני המבנים) להקים שני מבנים במקום מבנה יחיד כפי שהסכים ממ"י, הוועדה גם לא מנעה אי-תשלום דמי היתר ומסים אחרים ובכך היטיבה עמה שלא כדין.
מבנה ב': במבנה מתגוררת בתה של מהנדסת העיר, גב' סימה קושניר. הוועדה המקומית נמנעה באופן עקבי מלשלוח מפקח בנייה אל המבנה לפני מתן ההיתר, כפי שהיא נוהגת, גם לאחר שהיה בידה מידע על חריגות בנייה במבנה שבצעה בתה של מהנדסת העיר. הוועדה נמנעה מלפעול נגד הבנייה הבלתי-חוקית (שכללה בנייה ללא היתר ובסטייה מהיתר) של בת מהנדסת העיר, אף שנגד דיירים מאותו רחוב שעשו פעולות דומות היא פעלה. מתעורר חשש כי בשל קרבתה המשפחתית של בעלת המבנה למהנדסת העיר היא זכתה ליחס מועדף לעומת תושבים אחרים.
מבנה ג': במבנה מתגוררת מנהלת לשעבר של יחידה באגף נכסים מבונים של העירייה. הוועדה נמנעה מלפעול נגד מי שהייתה בשעתה עובדת עירייה, למרות שהיה בידה מידע על בנייה ללא היתר שהיא ביצעה בשטח המיועד להפקעה.
מתחם רחוב אליקום: תכנית רצ/81/1 היא תכנית מתאר לשטח של כ-150 דונם. ההליכים לאישורה החלו עוד בראשית שנות התשעים. שני בעלי חלקות שהם קרוביו של היועץ המשפטי החיצוני של העירייה פלשו בסוף שנות השמונים לשטח של כארבעה דונמים וחצי, שחלקו בניהול ממ"י וחלקו בבעלות העירייה, בלי שהעירייה נקטה את האמצעים המתאימים להשבת השטח לחזקתה, בלי שפעלה בעניין העבירות לכאורה על חוק התכנון והבנייה שנעברו בו ובלי שיידעה את ממ"י על הפלישה. רק בעקבות הביקורת, במרס 2005, הובא העניין לידיעת ממ"י. נוכח גודלו של השטח אליו פלשו שני תושבי העיר במשך כ-15 שנה, בשכונת מגורים בקרבת מרכז העיר, ונוכח העובדה שבדרך כלל פעלה העירייה בנחישות נגד בנייה בלתי-חוקית גם בעבירות קלות יחסית על חוק התכנון והבנייה, עולה חשש כי הוועדה המקומית העלימה עין מעבירה לכאורה זו.
מ-1998 טיפל היועץ המשפטי בהליכי אישור התכנית, ואחר כך - בהגשת ההתנגדות לה. לכן היה היועץ המשפטי במצב של ניגוד עניינים ולו למראית עין. יש לציין כי התנגדויות לתכנית ועיכובים באישורה היטיבו עם קרובי משפחתו של היועץ המשפטי שהשתמשו בשטחים שפלשו אליהם, כל עוד לא אושרה התכנית לבנייה במקום. מניעת בנייה רוויה או התרתה יכולות להשפיע גם על ערך נכסיהם של קרוביו. משרד מבקר המדינה העיר לעירייה, שידעה על הקרבה המשפחתית, כי היה עליה להימנע מלהטיל על היועץ המשפטי את הטיפול בתכנית מתאר זו; משרד מבקר המדינה העיר ליועץ המשפטי כי היה עליו להימנע מלטפל בעניין.
שימוש חורג: הוועדה המקומית המליצה לוועדה המחוזית על מתן היתר לשימוש חורג בשטחים חקלאיים ובאזורי תעשייה ולבנות בהם, גם כשהיה מדובר בבנייה רחבת היקף. בעשותה כך הביאה הוועדה ליצירת עובדות בשטח. דבר זה עלול להוות לחץ בלתי רצוי על ועדות התכנון ועל רשויות השלטון האחרות להתאים כל תכנית עתידית למבנה שהוקם, אף שהדרך הראויה להתרת בנייה היא בדרך של שינוי תכנית המתאר.
היתר לשימוש חורג בקרקע חקלאית: הוועדה נתנה לחברה א' היתר בנייה למבנה חקלאי בניגוד לעמדת מהנדסת הרישוי של הוועדה המקומית ביָדעה כי מדובר במבנה שישמש גן אירועים ולא למטרה חקלאית; הוועדה המליצה ב-2004 על מתן היתר לשימוש חורג לחברה זו בלי שהכינה קודם לכן תכנית מתאר מקומית, כמתחייב מהוראות תכנית המתאר המחוזית.
שימוש חורג באזורי תעשייה: לאחר שהוועדה יזמה תכנית להקמת אזור תעשייה מטרופוליני ללא שימושים מסחריים וקיבלה את אישור הוועדה המחוזית לכך, היא החליטה לאשר מתן היתר בנייה לחברה ג' להקמת מבנה חדש, שיועד מלכתחילה לשימוש מסחרי בהיקף גדול, בדרך של מתן היתר לשימוש חורג.
הוועדה נתנה לחברה ד' היתר בנייה למבנה תעשייתי, למרות שידעה כי הכוונה הייתה בעצם להקים מרכז מסחרי גדול. הוועדה אישרה את הקמת המרכז המסחרי טרם שינוי תכנית מתאר למרות היקפו הגדול בדרך היתר לשימוש חורג לתקופה של 25 שנה. אישור למשך זמן כזה חורג מהמקובל ויוצר עובדות בשטח שבעתיד עלולות לכבול את ידי רשויות התכנון.