בספטמבר 2001 התקשרה המועצה בהסכם עם קבלן שזכה במכרז (להלן - הקבלן הזוכה) לבניית בית ספר יסודי ובו אגף כיתות בן חמישה חדרים בשטח של 724 מ"ר וחטיבה צעירה בת שתי כיתות גן בשטח של 220 מ"ר במבנה נפרד.
נמצא, כי הקבלן הזוכה הקים רק את שלד אגף הכיתות והפסיק את העבודה. לאחר הפסקה של כעשרה חודשים התקשר ביולי 2003, בהסכמת המועצה, עם קבלן משנה לביצוע המשך העבודה (להלן - קבלן המשנה). קבלן המשנה ביצע עבודות טיח וריצוף באגף הכיתות, וכעבור כשלושה חודשים הפסיק אף הוא את העבודה באתר.
ביוני 2004 מינה ראש המועצה מהנדס חיצוני לתפקיד מנהל הפרויקט (להלן - מנהל הפרויקט) במטרה להשלים את הבנייה.
באותו מועד, הוסב ההסכם, בהסכמת המועצה, מהקבלן הזוכה לקבלן שלישי (קבלן ג'), והצדדים הסכימו שהשלמת בניין בית-הספר תיעשה בשיטת מחיר פאושאלי ועלותה תסתכם בכ-1.314 מיליון ש"ח בהתאם לאומדן שהכין מנהל הפרויקט.
הבדיקה העלתה כי מאחר והאומדן שהכין מנהל הפרויקט נגע להשלמת אגף הכיתות בלבד ללא החטיבה הצעירה סכום ההתקשרות חרג מהסכום שנקבע בהסכם המקורי, שכלל את עלות הקמת החטיבה הצעירה.
הקמת בית הספר והחטיבה הצעירה הייתה אמורה להסתיים בתוך שמונה חודשים ממתן צו התחלת העבודה, דהיינו באמצע יולי 2002. נמצא, כי עד מועד סיום הביקורת, במרס 2005 לא הושלמה בניית בית הספר. קבלן ג' אמנם השלים את אגף הכיתות, אולם לא בנה את החטיבה הצעירה ולא השלים את עבודות הפיתוח.
הועלה, כי המועצה לא דרשה מהקבלנים לבנות בפועל את החטיבה הצעירה לפי התוכניות המאושרות ולפי הסכם ההתקשרות בינה לבינם. בעלי התפקידים הנוגעים בדבר לא העירו בכל שלב שהוא כי יש לבנות את החטיבה הצעירה.
בבדיקה נמצא, כי את רוב החשבונות שהגישו הקבלנים למועצה בדקו שני מפקחים (להלן - המפקחים הצמודים) פעמים מספר, ושהכמויות וסכומי החשבונות שאישרו היו שונים בכל בדיקה. לדוגמה ביולי 2002 אישרו המפקחים הצמודים חשבון חלקי מספר 3 (חשבון חלקי מצטבר, המסכם את המחיר של כל העבודות שבוצעו עד אותו מועד) שהגיש הקבלן הזוכה בסכום של כ-879,000 ש"ח כולל מע"מ, ואילו בספטמבר 2002 אישרו המפקחים הצמודים את אותו החשבון בגין אותן העבודות בסכום של כ-1.728 מיליון ש"ח כולל מע"מ.
בנובמבר 2002 אישרו המפקחים הצמודים חשבון חלקי מספר 4 בסכום של כ-1.099 מיליון ש"ח כולל מע"מ; סכום חשבון זה היה קטן בכ-629,000 ש"ח מסכום חשבון חלקי מספר 3 שאושר בספטמבר אותה שנה.
נמצא, שהמועצה העבירה למשרד החינוך את החשבון שאושר בספטמבר 2002, בצירוף חשבונות שכר טרחה של עבודות תכנון ופיקוח, ועל סמך חשבונות אלה שילם משרד החינוך למועצה, עד נובמבר 2002, סכום כולל של כ-1.949 מיליון ש"ח. המועצה לא מסרה למשרד החינוך את חשבון מספר 4, ועקב כך שילם לה משרד החינוך כספים שלא הגיעו לה באותה עת. קבלת כספים בדרך זו אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקין.
עד מועד סיום הביקורת, מרס 2005, הסתכמה עלות בניית אגף הכיתות, חלק מהפיתוח והתכנון והפיקוח בכ-3.318 מיליון ש"ח. עד אותו מועד חרגה המועצה מההרשאה הכספית שאושרה לה בכ-230,000 ש"ח, בלי שבנתה את החטיבה הצעירה. על-פי הערכת המועצה, השלמת החטיבה הצעירה תעלה כ-550,000 ש"ח. לפיכך, הגירעון לאחר שתושלם העבודה כולה יהיה גדול בהרבה.
בצו המועצות המקומיות (ב'), התשי"ג-1953 ובצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, נקבע שקרובו של חבר מועצה לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה. נמצא שהמועצה התקשרה במאי 2001 בהסכם עם עורך דין, בנו של חבר המועצה מר פרח בראנסה ששימש במועד ההתקשרות כסגן ראש המועצה וממלא מקומו. ההתקשרות לא הובאה לדיון במועצה. חבר המועצה שעם בנו נעשתה ההתקשרות, לא הודיע למועצה בכתב על ניגוד העניינים שבו הוא מצוי, וגם לא פנה לוועדה המייעצת שמינה שר הפנים לטפל בשאלות של ניגוד עניינים.
בעניין מתן תמיכות לגופים נתמכים המועצה לא מילאה את הוראות הנוהל למתן תמיכות על-ידי רשויות מקומיות שפורסם במאי 1985 (להלן - נוהל מתן תמיכות): המועצה העניקה תמיכות למוסדות דת ולקבוצות ספורט בלי שהגישו בקשות בכתב לקבלת תמיכה, בלי שצירפו מסמכים כדרוש ובלי שהנושא נדון בוועדת תמיכות. בשנים 2003 ו-2004 תקצבה המועצה את התמיכות רק באופן חלקי.