הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל

הכשרה היא חלק מאימונו של הקצין, שבו הוא רוכש ידע, שפה משותפת, הבנה ומיומנות החסרים לו וההכרחיים למילוי נאות של כל המטלות הצפויות לו. הקצונה בצה"ל היא התשתית שעליה נשענים איכותו וכושרו של צה"ל. קצינים בעלי יכולות מנהיגות וניהול, בעלי ניסיון מקצועי וקרבי, בעלי השכלה רחבה ובעלי סולם ערכים איתן, מהווים מכפיל כוח ואחד המרכיבים האיכותיים הקובעים את עוצמתו של הצבא. הדברים נכונים לכלל הקצונה, אך הם משמעותיים במיוחד אצל הקצונה הבכירה, הממונה על פיקוד על מסגרות צבאיות גדולות ומערכתיות. פיקוד זה דורש מיומנויות, שאינן נקנות רק מכוח הניסיון המיבצעי והניהולי, ולכן הקים צה"ל מערכת הכשרה לקצונה הבכירה.

ההכשרה של הקצונה הבכירה כוללת שלושה נדבכים, שכל אחד עומד בפני עצמו:

א. המכללה לביטחון לאומי (להלן - המב"ל), המשמשת כמוסד ללימוד ולמחקר בתחום הביטחון הלאומי של ישראל.  ב. תכנית "מפנה", שהיא תכנית הכשרה לקצונה הבכירה ומטרתה להקנות ידע, מיומנויות וכלים נדרשים למפקדים בכירים, לשם ניהול ופיקוד על מערכות צבאיות גדולות.  ג. עד שנת 2002 התקיימה מסגרת הכשרה לקצונה הבכירה והיא הקורס המערכתי המתקדם (להלן - קומ"ם), שהכשיר את חניכיו בתחומים של חשיבה מערכתית ושל אמנות המערכה. הקורס הועבר על ידי המכון לחקר תורת המערכה (להלן - המלת"ם), הכפוף לחטיבת תורה והדרכה (להלן - תוה"ד) שבאגף המיבצעים (להלן - אמ"ץ), וממוקם באגד מחנות גלילות. המב"ל ותכנית "מפנה" כפופות ליחידת המכללות, שלה כפופות גם המכללה לפיקוד ומטה (להלן - פו"ם) והמכללה לפיקוד טקטי (להלן - מלט"ק). בראש יחידת המכללות עומד קצין בדרגת אלוף שהוא גם מפקד המב"ל. יחידת המכללות ממוקמת באגד מחנות גלילות, ומונה כ-350 אנשי סגל. תקציבה הישיר עמד בשנת 2005 על כ-18 מיליון ש"ח, מתוכם 4.3 מיליון ש"ח יועדו למב"ל. במועד הביקורת שימש בתפקיד מפקד יחידת המכללות, האלוף אייל בן ראובן, שהחל בתפקיד באפריל 2004 וסיים אותו במרס 2006.

מאפריל 2005 עד ינואר 2006 ערך משרד מבקר המדינה בצה"ל ובמשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) ביקורת בנושא הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל. בדיקות השלמה נערכו באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

בעיות מרכזיות בתפיסת ההכשרה של הקצונה הבכירה וביישומה

1. מדיניות ההכשרה של הקצונה הבכירה ויישומה במוסדות ההכשרה

א.  עד שנת 2002 ההכשרות שניתנו לקצונה הבכירה בתחום הביטחון הלאומי, באמנות המערכה ובניהול בכיר, לא עוגנו בפקודות, לא היוו תנאי מחייב לקידום בדרגה, וההשתתפות בהן הייתה נתונה לשיקול דעת החילות. בפברואר 2003 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון, מסקנות של ועדה שמינה לבחון את נושא הקידום, הפיתוח וההכשרה של הקצונה הבכירה. הרמטכ"ל קבע, בין השאר, כי קצינים המזוהים כפוטנציאל לקידום עד דרגת תא"ל (להלן - קצינים מקבוצת "אופק רחוק") יעברו שלוש הכשרות מרכזיות - מב"ל, קומ"ם ותכנית "מפנה". נמצא, כי קביעה זו של הרמטכ"ל לא עובדה לפקודה או להוראה של אכ"א, שתפרט את דרך מימושה. כמו כן, לא הוכנה תכנית רב-שנתית, הכוללת הקצאת מקומות בהכשרות השונות עבור הקצינים מהזרועות והחילות השונים, והקובעת קדימויות לקצינים, על מנת שניתן יהיה ליישם את קביעת הרמטכ"ל.

ב.  כתוצאה מכך שקביעת הרמטכ"ל לא עובדה לפקודות שיפרטו את דרך ביצועה, מומשה קביעתו דלעיל באופן לקוי. כך, למשל, הקומ"ם לא נערך יותר מאז 2003. מבין שלושת מחזורי מב"ל שנערכו בשנים 2003-2006, עמד שיעור הקצינים מקבוצת "אופק רחוק" על 28%-50% מבין קציני צה"ל שלמדו במב"ל. בשלושת המחזורים של תכנית "מפנה", שנערכו בשנים 2004 ו-2005, רק 24%-44% מהמשתתפים השתייכו לקבוצה לה יועד הקורס.

ג.  מנתוני מחלקת הסגל באכ"א מדצמבר 2005, הנוגעים לקצונה הבכירה בשירות סדיר עולה, כי שיעור של 82% מהקצינים בדרגת אלוף, 68% מהקצינים בדרגת תא"ל ו-76% מהקצינים בדרגת אל"ם לא היו בוגרי המב"ל. מהשוואת הנתונים המתייחסים לשנים 2001 ו-2005 עולה, כי בין שנת 2001 - טרם קביעת מדיניות הרמטכ"ל כאמור - לבין שנת 2005 - עת נערכה הביקורת - חלה עלייה בשיעור הקצינים שאינם בוגרי המב"ל, בוגרי תכנית "מפנה" ובוגרי הקומ"ם בקרב הקצונה הבכירה בכלל, ובקרב קבוצת "אופק רחוק" בפרט. יוצא אפוא, שמרבית הקצונה הבכירה בצה"ל לא עברה את מסגרות ההכשרה לסגל הפיקוד הבכיר, בשלושת הנדבכים שצוינו לעיל.

2. הכשרת הקצונה הבכירה במב"ל

א. תכניות הלימודים במב"ל, לרבות בחירת הנושאים המרכזיים שיילמדו בתחום הביטחון הלאומי, נקבעות על ידי מפקדי יחידת המכללות, שהם כאמור אלופים בצה"ל, כל אחד בעת כהונתו ועל פי תפיסתו והשקפתו. במצב זה, הנושאים המרכזיים בתחום הביטחון הלאומי בישראל, הנלמדים במב"ל, שמעצם טבעם אינם רק בתחום הצבאי, נקבעים ללא שיתוף כלשהו של הגורמים הממלכתיים מחוץ לצה"ל, העוסקים בתחום זה בישראל, כגון המועצה לביטחון לאומי.

ב. זאת ועוד, לתכנית הלימודים של מב"ל אין מתכונת בסיסית מחייבת. הסמכות לקביעת תכנית הלימודים, למעט תוכני התכנית האקדמית שלגביה נדרש אישור האוניברסיטה, היא בידי מפקד המב"ל בלבד. בתוכני הלימודים לתואר השני ובהיקפם ערכה מב"ל בשנים 2003-2005 שינויים ניכרים, וכל זאת שעה שדרישת אוניברסיטת חיפה לזכאות לקבלת תואר שני לא השתנתה באותן שנים.

ג. לא נקבעו מאפייני התפקיד של המדריכים במב"ל ולא נקבעו אמות מידה למינויים בכל הנוגע לכישורים נדרשים, להכשרה ולניסיון. רוב מדריכי המב"ל חסרים את ההשכלה ואת הניסיון להוראת מקצועות בתחום הביטחון הלאומי ברמה אקדמית, כנדרש בתכנית הלימודים של המב"ל, ומבצעים בפועל בעיקר תפקידי תיאום בתחומי הלימוד שעליהם הם אחראים.

ד. בהחלטת הממשלה על הקמת המב"ל נקבע, כי החניכים במב"ל יהיו "קציני צה"ל בכירים ועובדים בכירים של מערכת הבטחון, המשרדים הכלכליים ומשרדי החוץ והחינוך והתרבות". התברר, כי רוב החניכים שאינם קציני צה"ל מגיעים מגופי מערכת הביטחון וביטחון הפנים (כמו, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר); ורק מיעוטם מגיע ממשרדי הממשלה האחרים. במצב המתואר לעיל, לא מושג היעד של יצירת שפה משותפת לגבי נושאי הביטחון הלאומי בין העוסקים בו, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.

3.  המכון לחקר תורת המערכה (המלת"ם)

א. הצורך בכתיבת תורה לרמה המערכתית היווה את אחד הטעמים המרכזיים להקמת צוות חשיבה שהפך מאוחר יותר למלת"ם, הכפוף לחטיבת תוה"ד. בראש המלת"ם עמד בתקופת הביקורת תא"ל (במיל') דב תמרי, שהועסק כאזרח עובד צה"ל. בביקורת נמצא, כי במשך כ-12 שנים צוות החשיבה ומאוחר יותר המלת"ם לא פרסמו אף ספר או חוברת רשמיים של תורה ברמה המערכתית. זאת, אף על פי שלאורך השנים מופיעה המשימה של כתיבת תורה זו בתכניות העבודה השנתיות של חטיבת תוה"ד. צוות החשיבה או המלת"ם גם לא פרסמו מחקרים בנושאים אופרטיביים-אסטרטגיים ולא הוציאו מילון מונחים לרמה המערכתית, כפי שנקבע בין תפקידיו. יוצא מכך, שידע זה קיים אצל חלק מסגל הפיקוד הבכיר של צה"ל כתורה שבעל פה. במצב זה, קיימת סכנה של פרשנויות שונות והיעדר שפה משותפת מחייבת וברורה בקרב סגל הפיקוד הבכיר בכל הנוגע לתחום המערכתי.

ב. המחזור האחרון של הקומ"ם, שאותו העביר המלת"ם לקצונה הבכירה, ואשר נועד להכשירה בתחומים של אמנות המערכה, נערך בשנת 2002. מסגרת חלופית לקומ"ם, המערכת ללמידה אופרטיבית שפיתח המלת"ם, הייתה במועד סיום הביקורת, ינואר 2006, רק בתחילתה. במצב זה לא ממומשת במלואה החלטת הרמטכ"ל מפברואר 2003 בנוגע להכשרת הקצינים מקבוצת "אופק רחוק" בתחום המערכתי.

4. תכנית "מפנה"

תכנית "מפנה" היא, כאמור, תכנית הכשרה לקצונה הבכירה, ומטרתה להקנות ידע, מיומנויות וכלים נדרשים למפקדים בכירים, לשם ניהול ופיקוד על מערכות צבאיות גדולות. התכנית מתקיימת מאז שנת 2001 וכפופה ליחידת המכללות מאז שנת 2003. על התכנית פיקד מאז שהחלה, האלוף א' בן ראובן, בתחילה בנוסף לתפקידו כמפקד גיס ואחר כך כמפקד יחידת המכללות. נמצא, כי לא קיימת כמעט כל מעורבות של הגורמים המקצועיים וגורמי המטה של יחידת המכללות בניהול התכנית ובפיקוח על הנעשה בה, למעט תמיכה טכנית מצומצמת; אין בקרה על נוכחות החניכים בקורס במשך התכנית; חלוקת התפקידים בין הגורמים השונים המתפעלים את תכנית "מפנה" אינה תמיד ברורה. לדעת משרד מבקר המדינה, תכנית "מפנה" מתנהלת על פי דפוסי עבודה לקויים באופן מהותי, המקשים על המעורבות, הפיקוח והבקרה של יחידת המכללות. לפיכך, מן הראוי כי צה"ל יבחן מחדש את כל סדרי התפעול של תכנית זו.

בעיות מנהלתיות מרכזיות במוסדות ההכשרה של הקצונה הבכירה

1. יחידת המכללות שוכרת, באמצעות משהב"ט, את שירותיהם של מרצים ויועצים. נמצא, כי הפיקוח והבקרה של יחידת המכללות על עבודתם של מרצים ויועצים אלה רופפים ביותר. כך למשל, מרצים המשמשים גם כיועצים וגם כמרצים דיווחו במספר מקרים פעמיים עבור אותה שעת עבודה - פעם אחת דיווחו על השעה כעבודת ייעוץ ופעם שנייה כהרצאה או כעבודת ייעוץ אחרת. הגורמים המאשרים את הדיווחים ביחידת המכללות אישרו דיווחים אלה, והיועצים תוגמלו פעמיים עבור אותן שעות.

2.  רוב היועצים במב"ל ובפו"ם אינם נוהגים לפרט בטופס הדיווח מהי עבודת הייעוץ היומית שעשו, ודיווחיהם כלליים בלבד. מתכונת כזו של דיווחים כלליים אינה מאפשרת לבדוק כיאות אם בוצעה העבודה שבגינה נדרש התשלום.

3. ביחידת המכללות לא קיימים תיאורי תפקיד ליועצים השונים והגדרות של תכולות העבודה הנדרשות מהם. בהיעדר הגדרת תכולת עבודה הנדרשת מכל יועץ, לא ניתן לעשות בקרה נאותה על דיווחיו, וממילא לא ניתן להבטיח, כי צה"ל מקבל תמורה מלאה לתשלומים שהוא מאשר ליועצים.

4. ביולי 2004 החל אזרח לשמש כמדריך ראשי בהתנדבות במב"ל. על מנת לפתור בעיות שונות שהתעוררו בדרך העסקתו של המדריך הראשי, נחתם עמו הסכם בפברואר 2005, שלפיו יועסק כיועץ במוקד המחקר של המב"ל, בהיקף כספי, אשר יכסה, בהתבסס על תחשיביו של המדריך הראשי, את הוצאותיו על שימוש ברכב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מתן תנאים נלווים כאמור, אינו עולה בקנה אחד עם פקודות הצבא, ואילו הסכם היועצים שחתם משרד הביטחון עם המדריך הראשי אינו עומד בכללי המינהל התקין, כיוון שהבקשה שהעבירה מב"ל להעסיק אותו כיועץ במוקד המחקר של המב"ל לא שיקפה את התפקיד שמילא בפועל - מדריך ראשי.

5. משרד מבקר המדינה בדק את דיווחי החוקרים במלת"ם על שעות עבודתם בשנים 2004 ו-2005, והעלה ליקויים רבים בדיווחים אלה, וכי הפיקוח והבקרה של ראש המלת"ם עליהם היו רופפים ביותר. למשל, נמצאו שישה מקרים שבהם ארבעה חוקרים דיווחו, כי היו בעבודה אף שבאותה עת שהו בחו"ל בנסיעות פרטיות. חוקרים שהם אזרחים עובדי צה"ל דיווחו על נוכחותם בעבודה באופן קבוע בצורה כוללנית, וניכר בדיווחים אלה שנעשו בדיעבד בסוף החודש ולא מדי יום ביומו על פי שעות העבודה בפועל. ראש המלת"ם אישר דיווחים אלה ללא כל בדיקה ואימות של הנתונים המופיעים בהם. התנהלות כזו אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. בעקבות ממצאי הביקורת הורה הפרקליט הצבאי הראשי (להלן - הפצ"ר) על פתיחתה של חקירת מצ"ח במלת"ם.

6. תכנית הלימודים במב"ל כוללת לימודי תואר שני במדעי המדינה במגמת התמחות בביטחון לאומי (לימודים חד-שנתיים). התכנית מתקיימת באוניברסיטת חיפה מאז 1987, ומשהב"ט מאשר, לבקשת יחידת המכללות, מדי שנה בשנה התקשרות עם האוניברסיטה בפטור ממכרז, בנימוק של תכנית לימודים ייחודית, לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג-1993. בנובמבר 2003 החליט מפקד יחידת המכללות דאז, האלוף עמוס ידלין, לפרסם מכרז ללימודי תואר שני למב"ל, לשנת הלימודים תשס"ה, שהתחילה בספטמבר 2004. את כוונתו לערוך מכרז הציג מפקד יחידת המכללות בנובמבר 2003 לשר הביטחון, מר שאול מופז, שאישר אותה. בחודשים נובמבר ודצמבר 2003 נערכו דיונים בין נציגי המב"ל לבין נציגי משהב"ט לצורך ההיערכות לפרסום מכרז כאמור. התברר, כי באפריל 2004, כחמישה חודשים לאחר שהחל הליך היציאה למכרז, חתם מפקד יחידת המכללות עם היועץ האקדמי של תכנית הלימודים של המב"ל באוניברסיטת חיפה על "נייר הבנות", אשר מעגן את ההתקשרות בין המב"ל לבין האוניברסיטה לחמש השנים הבאות. הנימוק של מפקד יחידת המכללות דאז לצעד זה היה חוסר היכולת של האוניברסיטאות בארץ להיערך לאפשרות של מכרז לשנת הלימודים תשס"ה והנחיית המועצה להשכלה גבוהה בדבר היקף הלימודים מחוץ לאוניברסיטה. באוגוסט 2004 ביקשה יחידת המכללות ממשהב"ט לאשר התקשרות עם אוניברסיטת חיפה לשנת הלימודים תשס"ה, וגם הפעם בפטור ממכרז. משהב"ט אישר זאת, אך קבע שלא יינתן יותר פטור כזה. למרות זאת, אישר משהב"ט שוב, לבקשת יחידת המכללות, התקשרות נוספת עם אוניברסיטת חיפה בפטור ממכרז לשנת הלימודים תשס"ו.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי חתימתו של מפקד יחידת המכללות דאז על נייר ההבנות עם אוניברסיטת חיפה היא בניגוד להוראת הפיקוד העליון בנושא המגבלות החלות על נציגי צה"ל בהתקשרות עם ספקים, האוסרת ניהול משא ומתן ויצירת התחייבות בפני ספקים על ידי אנשי צבא, אלא אם קיבלו לכך אישור מראש ובכתב מגוף מוסמך במשהב"ט. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי משהתקבלה החלטה לערוך מכרז ללימודי תואר שני במב"ל, מן הראוי היה שמשהב"ט יממש החלטה זו, במיוחד נוכח העובדה שההתקשרות עם אוניברסיטת חיפה נמשכת, באופן בלעדי, כמעט שני עשורים.

7. יחידת המכללות רוכשת מדי שנה בשנה באמצעות משהב"ט סדנאות, קורסים וימי עיון רבים מגורמים אזרחיים. נמצא, כי יחידת המכללות אינה מקיימת תכנון שנתי מקיף לגבי כלל הסדנאות, הקורסים וימי העיון המועברים במסגרת המכללות השונות. המכללות גם אינן מגישות לקראת תחילת שנת לימודים חדשה במרוכז את בקשותיהן לאישור ההתקשרויות למשהב"ט, לרבות בקשות לפטור מחובת פרסום מכרז, אלא מעבירות אותן לשיעורין במשך שנת הלימודים. לעתים מוגשות בקשות לסדנאות דומות, אפילו עבור אותם מסלולי לימוד (שבהם לומדים מספר מחזורים בכל שנה), או בביצוע של אותם ספקים, אך במועדים שונים. היעדר תכנון שנתי כולל ומקיף לסדנאות, לקורסים ולימי העיון פוגע בהיערכות לקראתם במכללות, ופוגע בבחירת הספקים ובתהליכי אישור הבקשות במשהב"ט. לעתים לא מותירות המכללות זמן מספיק לקיום הליכי מכרז. כתוצאה מכך גם כאשר משהב"ט סבור, כי אין לאשר פטור ממכרז להתקשרות המבוקשת ונדרש פרסום מכרז, הוא נאלץ לאשר פטור מחשש לפגיעה בהכשרות.

8. בשישה מקרים מהשנים 2004 ו-2005 שנבדקו, קבע משהב"ט בעת אישור התקשרות בפטור ממכרז, כי במקרה שתידרש התקשרות נוספת כזאת יש להיערך למכרז. נמצא, כי משהב"ט התעלם מקביעות אלה, ואישר שוב, לבקשת יחידת המכללות, התקשרויות בפטור ממכרז, ובכך הוא נתן למעשה יד לאי-הסדר בהתנהלות של יחידת המכללות בתחום זה.

לסיכום, הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל מתבצעת בעיקרה באחריותה של יחידת המכללות, שלה כפופה, בין היתר, המב"ל, המשמשת כמוסד ללימוד ולמחקר בתחום הביטחון הלאומי של ישראל. יחידה כזאת, כמו יתר גופי ההכשרה של סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל, אמורה להוות דוגמה ומופת לחניכים הלומדים בה גם בכל הנוגע לסדרי ניהול וארגון ההכשרה.

ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים, חלקם חמורים, בשלושת הגופים והמסגרות המרכזיים המכשירים את הקצונה הבכירה - המב"ל, המלת"ם ותכנית "מפנה". במב"ל נמצאו ליקויים חמורים, וביניהם בעיות בתפיסה, הנוגעות לכפיפותה, לייעודה ולסגל המדריכים שבה; היעדר סדרי פיקוח ובקרה נאותים וסדרי מינהל לא תקינים; ודפוסי התנהלות אתית וערכית מדאיגים. גם במלת"ם נמצאו ליקויים בנוגע למימוש תפקידיו בכל הקשור להכשרת הקצונה הבכירה, וליקויים חמורים, שאינם עולים בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין בכל הנוגע לדיווחי החוקרים על שעות עבודתם ובנוגע לפיקוח ולבקרה על דיווחים אלה. תכנית "מפנה" מתנהלת אף היא על פי דפוסי עבודה לקויים. יתרה מזו, ממצאי הביקורת מצביעים גם על אי-מימוש הנחיות הרמטכ"ל מפברואר 2003 בנוגע להכשרת הקצונה הבכירה בשלושה גופים אלה.

מהדוח עולה, כי שיעור ניכר מסגל הפיקוד הבכיר בצה"ל אינו עובר את ההכשרות המחייבות. גם הכשרתה של הקצונה הבכירה, העוברת הכשרות אלה, נפגעת בשל הליקויים הבסיסיים שפורטו בדוח זה. מצב מדאיג זה טומן בחובו סכנה של היעדר שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לבנייה, לניהול ולפיקוד על המסגרות הגדולות של צה"ל, בשגרה ובחירום.

נוכח כל אלה נדרשת מצה"ל וממשהב"ט, כל אחד בתחום אחריותו, בחינה יסודית בשלושה גופים אלה בהיבטים של תפיסה וארגון ובהיבטים הנוגעים לקיום הנורמות שנקבעו בחקיקה, בפקודות ובנהלים. לתיקון המצב יש לנקוט את הפעולות העיקריות הבאות:

א. לקבוע מדיניות צה"לית כוללת ומחייבת בנוגע להכשרת הקצונה הבכירה, לעגן אותה בפקודות הצבא, לעבדה לתכנית עבודה מפורטת ומחייבת, ולהקפיד על ביצועה בתהליך ארוך טווח, כדי לחזק את המכנה המשותף המקצועי ההכרחי לקצונה הבכירה בצה"ל.

ב. ראוי ששר הביטחון בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי יבחנו את ייעוד המב"ל והתאמתו להחלטת הממשלה, לרבות בחינת הצורך לעדכון ההחלטה והבאת העניין להחלטת הממשלה; במסגרת זאת ראוי לבחון גם את היחס הרצוי במב"ל בין קציני צה"ל לבין נציגי שאר גופי הממשל, ואת נושאי הלימוד המרכזיים בתחום הביטחון הלאומי בישראל.

ג. להקים גוף מקצועי המורכב מאנשי אקדמיה ואנשי ממשל בכירים, שישמש ועדת הוראה לצדו של מפקד המב"ל. גוף שיקבע, בין היתר, מתכונת בסיסית מחייבת לתכנית הלימודים של המב"ל על היבטיה האקדמיים והלא אקדמיים.

ד. לקבוע אמות מידה, שעל פיהן יופעלו סדרי המיון והאיוש לתפקידי המדריכים במב"ל. כמו כן, ראוי לקבוע פרקי זמן הנדרשים למיצוי יכולותיו של המדריך בתפקידו. במסגרת זאת יש גם להסדיר עם הגורמים שמחוץ לצה"ל את נושא הצבתם של המדריכים הבאים מחוץ לצה"ל בסגל ההדרכה של המב"ל.

ה. לבחון מחדש את יישום הייעוד והתפקידים של מלת"ם בהיבטים הנוגעים להכשרת הקצונה הבכירה, את דרך ניהולו ואת סדרי הפיקוח והבקרה עליו. כמו כן יש לנקוט צעדים דחופים לפרסום ספרות מחייבת בתחום תורת המערכה.

ו. לבחון מחדש את כל סדרי התפעול של תכנית "מפנה".

ז. לקיים בחינה כוללת של ההתקשרות עם היועצים ביחידת המכללות, ולקבוע מתכונת הולמת להגדרת תפקידם, שתאפשר פיקוח ובקרה נאותים על עבודתם. כמו כן, נדרש בדק בית בכל הנוגע להעסקת חוקרים במלת"ם ולדרכי הפיקוח והבקרה על שעות עבודתם.

ח. לבחון את סדרי ההתקשרות של משהב"ט עם גורמים אזרחיים לצורכי מסגרות ההכשרה של הקצונה הבכירה, ובפרט את ההיערכות של יחידת המכללות להגשת כל הבקשות להתקשרות עם גופים אזרחיים מבעוד מועד. כמו כן, יש להרחיב את היקף ההתקשרויות בדרך של מכרז, ולצמצם ככל הניתן את היקף ההתקשרויות בפטור ממכרז.