אזבסט מוגדר כאבק מזיק וכחומר מסוכן לבריאות, והוכח כמסרטן בבני אדם. יצוין, שהאזבסט הפריך הוא המסוכן יותר לבריאות ויש להסירו. הליקויים שעלו בדוח זה מצביעים על כך, שעל אף הידע על הסכנה לבריאותם של חיילי צה"ל החשופים למפגע האזבסט הפריך, עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2006, טרם השלים צה"ל את פרויקט הסרת אזבסט זה מבסיסיו, שהחל כבר ב-1998.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את הסחבת בהסרת לוחות האזבסט בצה"ל. כדי למזער את הסיכון לבריאותם של חייליו, על צה"ל להשלים את כל הבדיקות והפעולות הדרושות כדי לוודא שמפגע האזבסט יסולק ממחנותיו, וזאת במסגרת תכנית עבודה מתוקצבת, עם יעדים כמותיים ולוחות זמנים, כשהשיקול המנחה חייב להיות בריאות החיילים.
הדוח אמנם מתייחס לנעשה בצה"ל ובמשרד הביטחון (להלן - משהב"ט). אולם, היקפו של מפגע זה המסכן את בריאותו של הציבור, הוא רחב יותר ואינו נמצא רק בצה"ל. יתרה מזו, משרד מבקר המדינה מדגיש, כי צה"ל הוא למעשה הגורם היחיד במדינה המתמודד באופן כולל עם בעיית האזבסט, ובכך הוא משמש כחלוץ ההולך לפני המחנה בנוגע לסילוק מפגע זה מבסיסיו; בנוגע להתוויית מדיניות ולקביעת נהלים בהקשר זה, הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה. על המשרד להגנת הסביבה, כמשרד האחראי על תחום המפגעים הסביבתיים, ללמוד לעומק את הנתונים ואת דרכי ההתנהלות של צה"ל בנושא המפגעים מאזבסט, כעולה, בין היתר, מדוח זה של מבקר המדינה; ולהפיק את הלקחים המתאימים ביחס למדיניות ולדרכי הטיפול שצריכים לנקוט משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, שבמסגרתם שוהה אוכלוסייה שנדרשת לשירותים שמוסדות אלה מספקים, כדי למנוע סכנה לבריאות הציבור.
לאחר שבמשך כארבע שנים לא בוצעה הנחיית הגורמים המקצועיים בצה"ל משנת 1998 להסיר אזבסט פריך מבסיסי צה"ל שבהם אותר אזבסט כזה, מינה סגן הרמטכ"ל, אלוף (מיל') משה יעלון, באפריל 2002 ועדת חקירה לבדיקת הנושא. שנה לאחר מכן הורה הפרקליט הצבאי הראשי (להלן - פצ"ר), אלוף (מיל') מנחם פינקלשטיין, למשטרה הצבאית החוקרת (להלן - מצ"ח) לפתוח בחקירה לבירור סוגיית הטיפול בהסרת האזבסט בצה"ל. בהמשך, במאי 2005, הביא הפצ"ר, תא"ל אביחי מנדלבליט, לידיעת מבקר המדינה את השתלשלות העניינים בצה"ל בעניין זה, תוך ציון, שמבנים רבים ברחבי המדינה מכילים אזבסט, ועל כן מדובר בבעיה לאומית. בדוח זה נבדקה השתלשלות העניינים בצה"ל ובמשהב"ט.
בחודשים יולי 2005 עד פברואר 2006 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על תהליך הסרת לוחות אזבסט ממחנות צה"ל ברחבי הארץ ועל טיפול משהב"ט במבנים שלו המכילים אזבסט. הביקורת נערכה בצה"ל, במשהב"ט ובמשרד להגנת הסביבה.
להלן הממצאים העיקריים:
א. בשנת 1999 החל צה"ל לנקוט צעדים למניעת חשיפתם של חיילים השוהים במבנים המכילים אזבסט. המימוש בפועל של צעדים אלה החל רק בשנת 2002, כשצה"ל החל בפרויקט להסרת האזבסט שהתגלה בבסיסיו. עם זאת, עד פברואר 2006, מועד סיום הביקורת, הפרויקט טרם הסתיים.
ב. מערך היבשה של צה"ל טרם השלים את פרויקט הסרת האזבסט מבסיסיו. בהתאם לנתוני מרכז הבינוי של צה"ל, הנכונים לנובמבר 2005, בין השנים 2002-2005 הוסרו רק כ-76% מלוחות האזבסט הפריך שאותרו. לדברי גורמי מרכז בינוי, הסיבה לכך היא בעיקר תת-תקצוב של הפרויקט. מצב זה נמשך גם בשנת 2006, שבה הוקצב כ-16% בלבד מהסכום הנדרש להסרת האזבסט שנותר. תת-התקצוב מתקיים אף על פי שבדיון שנערך בשנת 2002 בהקשר זה, הנחה סגן הרמטכ"ל, אלוף (מיל') גבי אשכנזי, כי "יינתן תקציב כמה שיידרש על מנת לסיים את הטיפול בנושא".
ג. המלצות ועדת חקירה, שמינה סגן הרמטכ"ל בשנת 2002 כדי לחקור את המחדל בהסרת האזבסט בצה"ל ושאומצו על ידיו, לא בוצעו במלואן. כמו כן, מצ"ח לא השלימה את החקירה, שבה החלה בנושא זה, ולא מוצה הדין עם אותם בעלי התפקידים שנמצאו אחראים.
ד. מיפוי המחנות השייכים למפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה (להלן - מז"י) נערך בסיוע מפקח אזבסט חיצוני לצה"ל. מפקח זה המליץ להסיר לוחות אזבסט שנמצא בהם ריכוז גבוה של סיבי אזבסט (מעל ל-20%), גם אם מצבם הפיזי טוב ועל אף שהם אינם מהסוג הפריך. מצב זה שונה מההנחיות הקיימות בצה"ל ושעל פיהן פעלו במהלך כל הפרויקט, דהיינו, הסרת אזבסט מהסוג הפריך בלבד. מאחר שגורמי הבינוי בצה"ל והוועדה הטכנית לאבק מזיק שבמשרד להגנת הסביבה טרם הכריעו בסוגיה הנוגעת להסרתם של לוחות אזבסט קשיחים בעלי ריכוז גבוה של סיבי אזבסט, גם זו אחת הסיבות שבעטיה מתעכבות עבודות להסרתם של חלק מלוחות האזבסט במחנות צה"ל השייכים למז"י.
ה. חיל האוויר והחלל קבע סדר עדיפויות לטיפול בלוחות האזבסט, אך לא ניהל מעקב אחר התקדמות הטיפול. כתוצאה מכך, אין בידיו נתונים אודות הטיפול במפגעי האזבסט שבבסיסיו.
ו. בחיל האוויר והחלל ובחיל הים סברו, שאין צורך לנקוט את הפעילות הנחוצה לזיהוי ריכוז סיבי אזבסט במבנים שבבסיסיהם. זאת, בניגוד להנחיות הגורמים המקצועיים בצה"ל ובמשרד להגנת הסביבה. בעקבות הביקורת הודיע צה"ל, כי חיל האוויר והחלל וחיל הים החלו לנקוט את הפעילות הנחוצה האמורה.
ז. תוצאות בדיקות שבוצעו במבני מינהלת תכנית טנק שבמשהב"ט (להלן - מנת"ק) הצביעו על ריכוז גבוה של סיבי אזבסט פריך. למרות זאת, העברתם של העובדים במנת"ק למבנים אחרים התעכבה כעשרה חודשים, כשחלק מהעיכוב נבע מדיונים וממחלוקות פנים-משרדיים בנוגע לחלופות למעבר. גם לאחר שהתגלה מקרה זה, אגף מיבצעים לוגיסטיים ונכסים, האחראי לעניין הבטיחות והגהות במשהב"ט, לא יזם כל פעולה במבנים אחרים שבמשהב"ט המכילים קירות ותקרות אזבסט, כדי לוודא, שאין בהם מקרים נוספים של אזבסט פריך.