שירות נשים בצה"ל ושירותן ביחידה צבאית הפועלת במשרד הביטחון - מעקב מורחב

"שירות נשים בצה"ל", דוח 53א, עמ' 135, ו-"שירות מוכר מחוץ לצה"ל", שם, עמ' 149

תקציר

נשים מתגייסות לצה"ל מכוח חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן - החוק). לפי נתוני אגף כוח אדם שבמטכ"ל (להלן - אכ"א), בשנת 2004 היוו הנשים כ-34% מהמשרתים בשירות חובה בצה"ל, לעומת כ-30% בשנת 2001. סעיף 26א בחוק עיגן את שירות הביטחון של חיילות וחיילים במסגרת יחידות צבאיות המצויות מחוץ לסדר הכוחות של צה"ל. החוק הגדיר "שירות מוכר", כשירות, ששר הביטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בין השאר, ביחידות צבאיות שבמסגרת משרד הביטחון וביחידות סמך של משרד הביטחון.

בשנת 2001 ערך משרד מבקר המדינה שתי ביקורות בנוגע לשירות צבאי של נשים: האחת, בנושא "שירות נשים בצה"ל", שבה נבדק בעיקר מיצוי פוטנציאל הנשים בשירות החובה, הבא לידי ביטוי בהרחבת השיבוץ במקצועות השונים, כולל מקצועות לחימה; השנייה, בנושא "שירות מוכר מחוץ לצה"ל", נערכה ביחידה הצבאית הפועלת במסגרת משרד הביטחון (להלן - משהב"ט), שבה שירתו באותו מועד 673 חיילות בשירות חובה, כ-25% מכלל המשרתים ב"שירות מוכר", ונבדקו בה תהליכי התקינה וההפעלה של חיילות אלה. ממצאי שתי ביקורות אלה פורסמו בדוח שנתי 53א של מבקר המדינה.

ממרס ועד דצמבר 2005 ערך משרד מבקר המדינה, בצה"ל ובמשהב"ט, ביקורת מעקב, שתכליתה לבדוק באיזו מידה תוקנו הליקויים העיקריים שהועלו בשני הדוחות הנ"ל. במסגרת ביקורת מעקב זו נבדק נושא נוסף שלא נבדק בביקורת הקודמת בנושא "שירות הנשים בצה"ל" והוא: יישום המלצות בעניין קידום קצונת הנשים.

ממצאי המעקב בנושא "שירות נשים בצה"ל"

א. ממצאי ביקורת המעקב בנושא "שירות נשים בצה"ל" מצביעים על כך, שצה"ל נקט צעדים משמעותיים לתיקון ליקויים שהועלו בביקורת הקודמת ובכך לשיפור המיצוי של שירות הנשים בצה"ל. בחלק מהנושאים תוקנו הליקויים, וביניהם: קביעת התהליך הנדרש בעת פתיחת מקצוע חדש לנשים; ביצוע מחקרים פיזיולוגיים לבחינת התאמתן של הנשים לשרת במקצועות טכנולוגיסטיים ובמקצועות לחימה, ושילובן של נשים במקצועות אלה לפי הדרך שנקבעה באותם מחקרים; והסמכת נשים לרמת רובאות כלשהי בהתאם לתפקיד המיועד. בנושאים אחרים, כמו: צמצום בתקנים ובמצבות של נשים במקצוע פקידה ושיפור תהליכי המיון של נשים, ננקטו פעולות, שלדעת אכ"א אמורות לשפר את המצב.

ב. במועד ביקורת המעקב נמשכת המגמה של עלייה במספר הנשים, שאינן מגויסות לצה"ל מטעמים של הכרה דתית. בשנת 2004 עמד שיעור הפטור מטעמים של הכרה דתית על 29.9%, לעומת 27.4% בשנת 2001. לפי תחזית של מינהל הגיוס, שיעורי הפטור מטעמים אלה אף יוסיפו לעלות.

על פי נתוני מינהל הגיוס, בשנות הגיוס 2000 עד 2004 16.5% מהמיועדות לשירות ביטחון (להלן - מלש"ביות), בממוצע בכל שנה, שהצהירו, כי טעמים של הכרה דתית מונעים מהן מלשרת בשירות ביטחון, התחילו בהליכי גיוס לפני שהגישו הצהרה כזו. ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם שבאכ"א מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2005, כי ההערכה היא שחלק ממלש"ביות אלה מחליטות לוותר על השירות הצבאי, כיוון שהשיבוץ המיועד להן לא תאם את רצונן, ולמעשה הן משיגות פטור באמצעות הצהרה כוזבת, שלפיה טעמים שבהכרה דתית מונעים מהן לשרת בשירות ביטחון.

נמצא, כי במצב דברים זה, שבו קיים צורך למצות את פוטנציאל הגיוס של הנשים וכאשר קיימת בעיה ערכית של השתמטות מלש"ביות באמצעות מתן הצהרות כוזבות לכאורה, עדיין לא נעשתה פעילות מהותית לצמצום התופעה. מצב זה כלל אינו מרתיע מלש"ביות אחרות מלהגיש הצהרות כוזבות, וכך עלולה להתקבע תופעה שלילית מבחינה נורמטיבית ומבחינה עניינית.

ממצאי המעקב בנושא "שירות מוכר מחוץ לצה"ל"

במעקב שנעשה בנושא "שירות מוכר מחוץ לצה"ל" נמצא, שמשהב"ט ערך בחינה של שירות החיילות מהיבטי ארגון ותקינה, ובעקבותיה קבע מחדש את תקני החיילות על פי קריטריונים מעודכנים, ובכך תיקן את הליקויים שהועלו בתחום זה בביקורת הקודמת. עם זאת, שיעור הקיצוץ שקבע צה"ל בתקן חיילות אלה בינואר 2006 (כ-10%), שתואם את הקיצוץ שהושת על יחידות צה"ל, נקבע בלי שאגף התכנון במטכ"ל (להלן - אג"ת) ערך בדיקה מחודשת של הצרכים של משהב"ט בחיילות בשירות חובה.

יישום המלצות והחלטות בעניין קידום קצונת הנשים

א. נשים מהוות כ-25% מכלל אוכלוסיית הקצינים בשירות קבע. נתונים של אכ"א, נכונים ליוני 2005, על שיעור הקצינות בשירות קבע בשנים 2000-2005, מצביעים, בין היתר, על ירידה חדה במעבר מדרגת רס"ן לדרגות בכירות יותר. ישנה ירידה של 45% במעבר מדרגת רס"ן לסא"ל וירידה של כ-60% במעבר מדרגת סא"ל לדרגת אל"ם.

ב. בשנת 2001 נקבעו יעדים כמותיים לקידום קצינות לדרגת סא"ל, ובעקבותיהם עלה שיעור הקצינות בדרגת סא"ל בהשוואה לשנת 2000. לפעולות אלה לא היה המשך, ובשנים 2002 עד 2005 שיעור הקצינות בדרגת סא"ל לא השתנה משמעותית.

ג. בשנים 2003 ו-2004 קבע הרמטכ"ל, כי במקום שבו תהיה איכות שווה של מועמדים, תינתן עדיפות לקצינה, במגמה להרחיב את שילוב הקצינות בתפקידי הקצונה הבכירה. לא נמצא, כי קביעה זאת לוותה בתכנית או תורגמה לקווי פעולה, שלפיהם תמומש הנחיה זאת במסגרת דיוני השיבוץ והקידום בצה"ל.

לסיכום, ממצאי ביקורת המעקב בנושא שירות נשים בצה"ל מצביעים על כך ששירות הנשים בצה"ל נמצא על סדר היום של הגורמים המחליטים בצה"ל, ועל כך שצה"ל נקט צעדים משמעותיים לתיקון ליקויים שהועלו בביקורת הקודמת ובכך לשיפור המיצוי של שירות הנשים בצה"ל.

עם זאת, הירידה הצפויה בהיקפי הגיוס של גברים ונשים בשנים 2005 עד 2009, לפי התחזית של אגף משאבי אנוש, היכולת המוכחת של שילוב מספר גדול יותר של נשים בצה"ל ובמקצועות רבים יותר, והקיצור של משך השירות של הגברים כפי שהוחלט עליו בתקופת הביקורת, מחזקים את הצורך למצות טוב יותר את שירות הנשים בצה"ל, הן במיון טרם גיוסן והן במהלך שירותן הצבאי. מקורות אפשריים לכך הם:

א. צמצום דרסטי במספר המלש"ביות המנצלות לרעה את התנאים שנקבעו בחוק לקבלת פטור משירות ביטחון באמצעות מתן הצהרות כוזבות, כי טעמים שבהכרה דתית מונעים אותן מלשרת בשירות ביטחון. במועד ביקורת המעקב החל צה"ל בפעילות לתיקון החוק בעניין זה. לצד המשך פעילות זו, ראוי שצה"ל יגביר את פעילותו לאיתור מלש"ביות, שקיים חשש שקיבלו פטור משירות ביטחון עקב הצהרות כוזבות. כמו כן, ראוי להביא פעילות זאת לידיעת הציבור, כדי שתשמש גורם מרתיע.

ב. המשך צמצום המצבות של הנשים המשרתות במקצוע פקידה, כדי להפנות כוח אדם איכותי למקצועות אחרים.

מממצאי ביקורת המעקב בנושא שירות חיילות במשהב"ט עולה, כי משהב"ט קבע מחדש את תקני החיילות על פי קריטריונים מעודכנים, ובכך תיקן את הליקויים שהועלו בתחום חשוב זה בביקורת הקודמת. עם זאת, נוכח הסיבות דלעיל, ראוי שצה"ל יבחן באופן מקיף ויסודי את כלל הצרכים בחיילות המשרתות ב"שירות מוכר" מחוץ לצה"ל, כ-3,500 במספר, לרבות הצרכים של משרד הביטחון בחיילות, ועל בסיס תוצאות בחינה זאת יקבע, יחד עם הגופים שבהם משרתות חיילות אלה, את התקנים שלהן, לרבות הרכבם המקצועי של תקנים אלה.

אשר ליישום המלצות והחלטות בעניין קידום קצונת נשים בשירות קבע, ראוי שצה"ל ישקול נקיטת פעולות בדומה לאלו שנעשו בשנת 2001 ושהביאו לעלייה בשיעור הקצינות בדרגת סא"ל בשנת 2001. זאת, כדי לאפשר שילובן של יותר קצינות בדרגות ובתפקידים בכירים, ובכך לממש את קביעת הרמטכ"ל.