פיקוח המשרד על מרפאות ומכונים פרטיים
דוח 53ב עמ' 499
בשנים האחרונות גדל מאד מספר המרפאות והמכונים הפרטיים המציעים לציבור ניתוחים אסתטיים; טיפולים בכאב - בגב, בברכיים וברגליים; טיפולי עור אסתטיים - הסרת שומות, צלקות וכתמים מהפנים ומהגוף; טיפולים רפואיים-קוסמטיים - השתלת שיער, הסרת שיער, הסרת משקפים; הזרקת חומרים לטיפול באין אונות; טיפולים קוסמטיים - במשחות ובמכשור חשמלי, וכן טיפולי פנים הכוללים קילוף העור (פילינג); וטיפולים לעיכוב תהליך ההזדקנות. הטיפולים המוצעים כרוכים, לעתים, בפעולות פולשניות ובשימוש במכשור ובחומרים העלולים לגרום נזק, לעתים בלתי הפיך, כמו שיתוק ונכות, וכן עלולות להתפתח בעיות נפשיות בעקבות טיפול לקוי.
בחודשים אפריל-אוגוסט 2002 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנקט משרד הבריאות (להלן - המשרד) כדי לפקח על מרפאות ועל מכונים פרטיים העוסקים בניתוחים ובטיפולים אסתטיים ובטיפולים בכאב. בעיקר נבדקו עניינים אלה: המידע שהם מוסרים לציבור - נכונותו ושקיפותו, פעולות למניעת פרסומים מטעים ורישום ופיקוח של המשרד. ממצאי הביקורת הובאו בדוח שנתי 53ב של מבקר המדינה (עמ' 499) (להלן - הביקורת הקודמת).
בחודשים אוגוסט-דצמבר 2004 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב (להלן - המעקב) שתכליתה לבדוק באיזו מידה תיקן המשרד את הליקויים העיקריים שצוינו בדוח.
מרפאות החייבות רישום
תקנה 2(א) לתקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות רישום מרפאות), מגדירה את המרפאות החייבות רישום במשרד הבריאות ובהן מרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה קטנה, כהגדרתה בתקנות, ומרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה בינונית, הכוללת הרדמה כללית קצרה.
בביקורת הקודמת הועלה, כי תקנות רישום מרפאות מגדירות באופן כללי את הפעילות הכירורגית המותרת במרפאות, אולם הן אינן קובעות את משך השהייה המותר בהן. ממסמכי המשרד עלה, כי הוא היה ער לצורך בשינוי תקנות רישום מרפאות, כך שיובאו בהן דרישות מפורטות יותר כגון סוגי הניתוחים שמותר יהיה לעשות במרפאות, וייקבע משך הניתוח וזמן ההתאוששות בהן.
המעקב העלה, כי עוד באוקטובר 2002 הכין המשרד הצעה לתיקון תקנות רישום מרפאות. בין השאר, קובעת ההצעה תנאים מקִלים לגבי משך זמן "הרדמה כללית קצרה" - הארכת הזמן מארבעים דקות לשעתיים, ומנגד קובעת כללים מחמירים לגבי הפעולות שאסור לבצע במרפאות החייבות רישום, אלא רק בבית חולים רשום.
לפי הסברי המשנה למנכ"ל המשרד וראש מינהל הרפואה במשרד, בתעודת הרישום של כל מרפאה מפורטות הפעולות שהיא רשאית לבצע, ולכן אין צורך לפרט בתקנות אילו סוגי ניתוחים מותר לבצע בה, אלא עדיף לפרט אילו פעולות אסורות לביצוע בה.
ביקורת המעקב העלתה, כי עד נובמבר 2004 עדיין לא תוקנו התקנות.
מתן מידע לציבור - נכונות ושקיפות
מרפאות לניתוחים פלסטיים
בביקורת הקודמת הועלה, כי לעתים לא נמסר לציבור ולמטופלים במרפאות כירורגיות העוסקות בניתוחים פלסטיים מידע מפורט ומלא בנוגע למומחיותם המקצועית של הרופאים המטפלים בהם, ורופאים שאינם מומחים בתחום הכירורגיה הפלסטית או בכל תחום שהוא עשו ניתוחים פלסטיים.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד, כי עליו לדרוש מהמרפאות לניתוחים פלסטיים לתת מידע מפורט ומלא לציבור על מומחיותם של הרופאים המועסקים אצלן.
המעקב העלה, כי עד מועד סיום הביקורת (דצמבר 2004), לא דרש המשרד מהמרפאות לתת לציבור מידע מלא, נכון ומדויק בנוגע למומחיותם המקצועית של הרופאים שעובדים בהן.
עם זאת העלה המעקב, כי באפריל 2004 הכין המשרד הצעה לתיקון תקנות רישום מרפאות, ולפיה תתווסף תקנה חדשה הקובעת שהפעולות במרפאה כירורגית תיעשינה רק בידי רופא בעל תואר מומחה בתחום המומחיות שאליו משתייך הניתוח (רק רופא מומחה בכירורגיה פלסטית יהיה רשאי, למשל, לבצע ניתוח פלסטי). אך המשרד טרם פרסם כללים אלה.
המשנה למנכ"ל המשרד וראש מינהל הרפואה מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2004, כי במה שנוגע לתיקון התקנות "בשלב זה הנושא אושר ע"י הנהלת המשרד והנוסח אמור לעבור לאישור משרד המשפטים".
בביקורת המעקב העיר משרד מבקר המדינה למשרד, כי עד תיקון התקנות, הליך שנמשך זמן רב, ראוי שהמשרד יידע את הציבור בדבר המידע שבידו לקבל בפנייתו למרפאות, באשר לתחום מומחיותם המקצועית של הרופאים.
בסוף דצמבר 2004, בעקבות ביקורת המעקב פרסם המשרד, באתר האינטרנט שלו, הודעה בנושא ביצוע פעולות פולשניות במרפאות ובמכונים הפרטיים. בהודעה הוא הבהיר לציבור, בין השאר, כי "זכותו של המטופל לבקש ולקבל פרטים על זהות הרופא המבצע את הפעולה הפולשנית, לרבות קיום רשיון לעסוק ברפואה, קיומה של תעודת מומחה במקצוע רפואי וניסיונו בתחום".
טיפולים לעיכוב תהליך ההזדקנות
מרפאות המציעות טיפולים לעיכוב תהליך ההזדקנות - תחום המכונה "אנטי איג'ינג" (Anti-aging), אינן טעונות רישום על פי תקנות רישום מרפאות, והמשרד אינו מפקח על פעילותן. כן ישנם בשוק תכשירים רפואיים רבים ותוספי מזון המוצעים לטיפול בתחום זה. המשרד אינו בודק את שיטות הטיפול ואת התכשירים.
בביקורת הקודמת הועלה, כי המשרד בדק ומצא, כי אין שום הוכחה ליעילותם של תוספי מזון שנטען שהם מעודדים ייצור הורמון גדילה למניעת הזדקנות. גם יושב ראש הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי על פי הספרות המקצועית ברור לחלוטין כי בטיפולים ובתכשירים השונים אין כל ממש מבחינה רפואית ומדעית, ולדבריו קיימת בתחום זה "שרלטנות" רבה, והוא פרוץ.
משרד מבקר המדינה הציע למשרד לשקול להבהיר לציבור את מגבלות פעילותו בנושא ולמסור לו מידע עדכני על הידע הקיים על יעילותם של תכשירים וטיפולים שונים בעיכוב תהליך ההזדקנות.
המעקב העלה, כי בעקבות הביקורת הקודמת פרסם המשרד בעיתונות ובאתר האינטרנט שלו בסוף פברואר 2003 הודעה לציבור בדבר עמדתו לגבי השימוש בהורמון גדילה למניעת הזדקנות. בהודעה ביקש המשרד להבהיר כי לשימוש בהורמון הגדילה לטיפול נגד הזדקנות אין ערך רפואי מוכח, ובמקרים מסוימים הוא אף עלול להיות מסוכן. כן הבהיר כי הטיפול לא מאושר בידי המשרד, והמבצע אותו עובר על החוק.
בעקבות פניית הנהלת המשרד, מינה יושב ראש המועצה הלאומית לגריאטריה במאי 2003, ועדה רב תחומית, שבחנה את ההוכחות המדעיות על הטיפולים והחומרים שבהם משתמשים מטפלי ה"אנטי איגי'נג" לעיכוב תהליכי ההזדקנות. בעקבות המלצות הוועדה הוציא המשרד ביולי 2004 חוזר מינהל רפואה בנושא "מניעת הזדקנות". בחוזר נקבע, כי על פי מסקנות הוועדה "טרם נמצאה התערבות המסוגלת לעכב תהליכי הזדקנות". כן מציין החוזר, כי יש להיזהר מכל גורם, בין רופא בין מישהו אחר, המבטיח כי בידו "להפוך אתכם שוב לצעירים" ו"לעצור את השעון מלכת". המשרד גם מציין, כי טיפולי האנטי איגי'נג אינם מאושרים על ידו, הואיל ואינם יעילים וחלקם אף עלולים לסכן את הבריאות. לפיכך יש להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי כל אחד מהטיפולים טרם נטילתם.
טיפולים בעור, טיפולים בכאב וטיפולים להסרת שיער
1. מרפאות ומכונים העוסקים בנושאים הבאים אינם טעוני רישום על פי תקנות רישום מרפאות: טיפולים בכאב הקשור בבעיות אורטופדיות ונוירולוגיות - גב, ברכיים ורגליים, הנעשים בקרני לייזר, גלי קול וקרינה אינפרה-אדומה, או באמצעות הזרקת חומרים רפואיים; טיפולים בבעיות עור וטיפולי עור אסתטיים, הנעשים בקרני לייזר ובחומרים שונים; טיפולים הנמצאים על הגבול הרפואי-קוסמטי - הסרת שיער והסרת משקפים, הנעשים במכשיר לייזר; טיפולים קוסמטיים - הסרת שיער במשחות ובמכשור חשמלי (אפילציה). על טיפולים אלה אין למעשה פיקוח של המשרד, ובידי כל אחד לפתוח מכון ומרפאה כאמור, מבלי שיידרש לעמוד בתנאים ובדרישות מחייבות באשר לרמה המקצועית של נותני הטיפולים ובאשר לתקני בטיחות לשימוש במכשירים ובתכשירים השונים.
בביקורת הקודמת הועלה, כי במועצה הישראלית לצרכנות ובנציבות קבילות הציבור שבמשרד (להלן - הנציבות) התקבלו תלונות רבות על מכונים העוסקים בטיפולי עור ובטיפולים בברכיים ובגב. התלונות נגעו לטיפול רשלני שגרם לגירודים, לכאבים, לדלקות עיניים ולשטפי דם ולנזקים שנגרמו. התלונות היו גם על חוסר יעילות הטיפול, על אי-מתן מידע מלא ונכון לציבור בנוגע ליעילות הטיפול ובנוגע למומחיותם המקצועית של הרופאים המטפלים.
ביקורת המעקב העלתה, כי גם בשנים 2003-2004 (עד יולי) התקבלו בנציבות ובמועצה הישראלית לצרכנות תלונות באשר לטיפולים במכשירי לייזר בבעיות האלה: מחלות עור, כאב בברכיים, ברגליים, בגב ושיקום עמוד השדרה. התלונות נוגעות לאי-ביצוע בדיקות לאבחון הבעיה, לחוסר יעילות הטיפול ואף לטיפולים שהזיקו למטופלים - החמרה במצב הכאבים, החמרה בלחץ הדם וגרימת סחרחורות.
התלונות התייחסו גם לאי-מתן מידע מלא ונכון באשר למומחיות המקצועית של המטפלים; למתן הסברים על הטיפול שלא בידי רופא, אלא בידי איש מכירות שהתיימר לתת עצות רפואיות; להתהדרות במומחיות שאינה קיימת; ואי מתן מידע על הסיכונים הכרוכים בטיפול, כמתחייב מחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק זכויות החולה).
בהערות ראש הממשלה לדוח 53ב של מבקר המדינה ציין המשרד, כי בהתאם להמלצות משרד מבקר המדינה הוא יפרסם, באמצע 2003, הודעה לציבור בדבר מגבלות הפיקוח שלו, ובה יפורט לציבור מה עליו לבדוק והיכן, בפנייתו למרפאות ולמכונים הפרטיים, בנוגע למומחיותם של המטפלים וליעילות הטיפול.
רק בסוף דצמבר 2004, בעקבות ביקורת המעקב, פרסם המשרד, כאמור, באתר האינטרנט שלו, הודעה בנושא ביצוע פעולות פולשניות במרפאות ובמכונים פרטיים ובה פרט את מגבלות הפיקוח שלו ובהן, העובדה שאישור משרד הבריאות ניתן לשם ביצוע פעולות בתחומים מוגדרים, לאחר שנמצא כי המרפאה עומדת בתנאי הרישום וההפעלה, אך לא נבדקת כל פעולה המבוצעת בה. המשרד הדגיש את החשיבות של בדיקת קיומה של תעודת רישום מרפאה. כמו כן הודגשה זכותו של המטופל לקבל פרטים על זהות הרופא המבצע את הפעולה, לרבות פרטי רישיונו לעסוק ברפואה ותעודת המומחה שלו. עוד הוסברה החשיבות לדרוש מידע על יעילות הטיפול ועל הסיכונים שלו ולשקול ביישוב הדעת את ביצוע הפעולה.
יצוין עם זאת, כי הודעת המשרד לא מבהירה די מהן הפעולות שלהן ניתן אישור המשרד.
2. מרפאות ומכונים פרטיים רבים, המציעים טיפולים להסרת שיער, אינם טעוני רישום לפי תקנות רישום מרפאות. על פי תעודות הרישום במשרד של מכשירים להסרת שיער בלייזר, השימוש במכשירים אלה מותנה בכך שהטיפול ייעשה בידי רופא או בידי אחות בפיקוח רופא - הרופא הוא הקובע איזה טיפול יינתן, באיזו עוצמה וכמה פעמים.
בביקורת הקודמת הועלה, כי בבדיקות שביצע המשרד נמצאו מרפאות ומכונים שבהם הטיפולים בהסרת שיער במכשיר לייזר נעשו בידי קוסמטיקאיות למרות שהן אינן מוסמכות לעסוק בכך. המשרד לא יידע את הציבור על עמדתו בעניין השימוש בלייזר לסוגיו - למי מותר להשתמש בלייזר, לאיזו מטרה ובאילו תנאים.
במעקב הועלה, כי בעקבות הביקורת מינה מנכ"ל המשרד בפברואר 2003 "ועדה לבחינת השימוש במכשירי לייזר ברפואה" ובראשה מנהל המחלקה לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא (להלן - שיבא). הוועדה אמורה לתת למשרד המלצות בנושאים אלה: סיווג מכשירי הלייזר ברפואה בהתאם לשימושיהם השונים; קביעת המסגרת הרפואית והתנאים הנדרשים לשימוש במכשירי לייזר; בדיקת התנאים הנדרשים להכשרת הצוות המפעיל את המכשירים; בחינת חוקיות השימוש בטכנולוגית הלייזר. המלצות הוועדה אמורות לשמש בסיס להכנת תקנות לרישוי מכונים המשתמשים במכשירי לייזר. על פי כתב המינוי, על הוועדה היה להגיש את המלצותיה עד אפריל 2003.