התאמות לתלמידים לקויי למידה בבחינות הבגרות - ממצאי מעקב

 
תקציר​

משרד החינוך מקיים בחינות בגרות לתלמידים במוסדות חינוך, לתלמידים אקסטרניים ולנבחני משנה , שנועדו להעריך את רמת ידיעותיהם על פי קנה מידה אחיד.

פעולות הביקורת

בביקורת שעשה מבקר המדינה בחודשים ינואר-יולי 2006 (להלן - הביקורת הקודמת) נבדקו כמה היבטים בטיפול בבחינות הבגרות, ובהם ההתאמות בדרכי ההיבחנות לתלמידים לקויי למידה . בחודשים אפריל-יוני 2012 חזר משרד מבקר המדינה ובדק את ההיבט הזה (להלן - הביקורת הנוכחית), ובכלל זה את האופן שבו פעל משרד החינוך לתיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת.

עיקרי הממצאים

בדוח מחקר שהוגש בשנת 1997 לשר החינוך והתרבות דאז נכתב כי לכ-10% מהתלמידים במערכת החינוך יש ליקויי למידה המחייבים התייחסות חינוכית המתאימה לצרכים יחידניים ולדרישות מערכת החינוך. על פי דוח מחקר שהוגש למדען הראשי של משרד החינוך באוקטובר 2002, 15.5% מהתלמידים בכיתות ד' במגזר היהודי היו לקויי קריאה ועוד 8.6% התקשו בקריאה. התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות מאפשרות לתלמידים לקויי למידה לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו ללא המגבלות הנובעות מהלקות.

כדי לקבוע אם התלמיד הוא לקוי למידה, יש להפנותו לאבחון דידקטי, לאבחון פסיכולוגי או לאבחון משולב (דידקטי ופסיכולוגי). יצוין כי לָרוב הורי התלמידים הם המממנים את האבחון, ועלותו מגיעה לכדי אלפי ש"ח.

1. בחלוף חמש שנים מפרסום ממצאי הביקורת הקודמת נותרו עיקר המגמות שעליהן הצביע הדוח הקודם, וחלקן אף התרחבו, כמפורט להלן.

(א) בכל המגזרים חלה עלייה ניכרת בשיעור הנבחנים שאושרה להם התאמה אחת או יותר, לרבות בשני המגזרים שבהם שיעור התלמידים בעלי ההתאמות היה נמוך במיוחד בשנת התשס"ה - הערבי והדרוזי. עם זאת נותרו פערים גדולים בין המגזרים: במגזר היהודי הכללי ובמגזר היהודי הדתי שיעור התלמידים שאושרו להם התאמות הוא כ-40%, והוא גדול פי שניים ויותר משיעור בעלי ההתאמות במגזר החרדי, במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי.

מהנתונים האמורים ומתשובת משרד החינוך עולה שחלק מן ההתאמות שאושרו לתלמידים מהמגזר היהודי הכללי ומהמגזר היהודי הדתי, אושרו לתלמידים שאינם לקויי למידה. נוכח שיעורי ההתאמות האמורים ובהיעדרה של בדיקה מעמיקה של הגורמים לגידול בשיעור הזכאים, לא ניתן לשלול את האפשרות שמדובר בחלק ניכר מההתאמות שאושרו.

(ב) בביקורת הקודמת נמצא כי במחוזות תל אביב והמרכז וכן במינהל לחינוך התיישבותי היה ייצוג יתר לתלמידים שאושרה להם התאמה אחת או יותר; ואילו במחוז הצפון ובבתי הספר בפיקוח המוכר שאינו רשמי היה להם תת-ייצוג. בביקורת הנוכחית עלו ממצאים דומים.

(ג) בביקורת הנוכחית הועלה כי נמשכת מגמת הגידול בשיעור התלמידים שאושרו להם התאמות בבחינות בשל לקויות למידה; שיעור בתי הספר שבהם אושרו התאמות רבות (עבור יותר מ-30% מהתלמידים) היה בשנת הלימודים התשע"א 45%, שיעור גדול בעשרות אחוזים משיעורם לפי ממצאי הביקורת הקודמת.

עוד נמצא בביקורת הנוכחית כי ב-173 בתי ספר (18%) אושרו התאמות ל-50% מהנבחנים או יותר; ב-51 מבתי הספר אושרו התאמות ל-70% מהנבחנים או יותר.

2. אף שהדבר התחייב מממצאי הביקורת הקודמת, לא פעל משרד החינוך לניתוח ממשי של הגורמים למגמות המסתמנות בתחום זה, ומרבית ממצאי הביקורת אף לא נדונו על ידי הצוות לתיקון ליקויים שבמשרד.

3. משרד החינוך קבע שלוש רמות של התאמות: התאמות ברמה 1, שאינן משנות את מתכונת הבחינה, אין בהם כדי לסייע לנבחנים שאינם לקויי למידה, ואין הן נוגעות לתוכן הבחינה אלא לתנאיה; התאמות ברמה 2, שיש בהן כדי לשנות שינוי חלקי את מתכונת הבחינה; התאמות ברמה 3 המשנות את מהות הנמדדת בבחינה, והן נוגעות לשינוי בתנאי הבחינה ובתוכנה, למשל בחינה בעל פה. המינהל הפדגוגי הסמיך ועדות שפועלות במחוזותיו לעסוק בהערכה ובבקרה בנוגע להתאמות ברמה 1 ו-2 אשר אושרו בבתי הספר (להלן - ועדות מחוזיות); ועדות אלה הן המאשרות התאמות ברמה 3.

(א) הביקורת הנוכחית העלתה שהוועדות המחוזיות לא קיימו בקרה על אישור ההתאמות הניתנות על ידי בבתי הספר, ואין בידיהן נתונים על מספר ההתאמות שאושרו. יצוין שמשרד מבקר המדינה כבר העיר בדוח הקודם שמסירת נתונים למחוזות באופן שוטף היא תנאי בסיסי לקיום בקרה על בתי הספר, אולם בביקורת הנוכחית הועלה כי הדבר עדיין אינו מוסדר.

(ב) ועדת הערעורים העליונה מוסמכת לדון ולהחליט בערעורים של בתי ספר על החלטותיהן של הוועדות המחוזיות בדבר התאמות ברמה 3. ב-6.6% מהישיבות שקיימה הוועדה לקראת מועד בחינות קיץ התשע"א לא הייתה לפניה חוות דעת של פסיכולוג, ופסיכולוג גם לא השתתף בישיבות אלה כנדרש בהוראות המשרד.

סיכום והמלצות

ממצאי הביקורת הנוכחית מצביעים על כמה סוגיות מהותיות הדורשות פעולות לבדיקה ולתיקון בתחום ההתאמות לתלמידים לקויי למידה. סוגיות אלה הועלו ברובן גם בדוח הביקורת הקודם, אך משרד החינוך לא פעל בחמש השנים שחלפו ממועד פרסום הדוח הקודם לתיקון חלק ניכר מהליקויים. המגמות שעליהן הצביע הדוח הקודם נותרו ואף התרחבו, בעיקר המשך מגמת הגידול בשיעור התלמידים שאושרו להם התאמות בבחינות בשל לקויות למידה, לצד הפערים בין מגזרים, מחוזות ובתי ספר שונים בשיעור התלמידים שהוכרו כזכאים.

מצב בו חלק ניכר מתלמידי י"ב במגזר היהודי - 40% על פי ממצאי הביקורת - אינם יכולים להיבחן בבחינות הבגרות בתנאים ובמתכונת הקיימים, מחייב הערכה מחודשת של התנאים והמתכונת, וככל שיידרש על פי ממצאי ההערכה - ביצוע שינויים בהם.

על משרד החינוך לנתח את המגמות והנתונים העולים בתחום זה ובעיקר את שיעור התלמידים שאושרו להם התאמות בבחינות בשל לקויות למידה, לצד השוני הנרחב בין מגזרי אוכלוסייה ומחוזות בשיעור ההתאמות המאושרות. עליו לפעול לכך שגורמים כלכליים-חברתיים לא ישפיעו על ההתאמות הנבחנות והמאושרות במערכת החינוך. על המשרד לקיים מעקב ופיקוח שוטפים על הליכי אישור ההתאמות בבתי הספר. ככלל, המעקב אחר הנתונים האמורים ובחינתם נועדו להבטיח מתן מענה מלא ומתאים לכל הנבחנים בעלי לקויות הלמידה כך שיוכלו לתת ביטוי לידע שרכשו, וכל זאת בלא שייפגע עקרון השוויון בקיום הבחינות.