משרד התרבות והספורט
פעולות הביקורת
במשרד התרבות והספורט, במועצה לספורט נשים, ביחידת המטה של המועצה - שהיא היחידה המקצועית לקידום נשים בספורט - אשר מפעיל מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, ובמועצה להסדר ההימורים בספורט נבדקו היבטים בפעולות לקידום ספורט נשים (להלן - הפרויקט), תפקוד המועצה לספורט נשים, אופן הפיקוח של משרד התרבות והספורט על הפרויקט, התקשרויות עם ערוצי מדיה והתקשרויות להעסקת עובדים ויועצים שבוצעו במסגרת הפרויקט והיבטים הנוגעים להליכי המינוי של יו"ר המועצה ולתפקודו.
היבטים בפעולות לקידום ספורט נשים בישראל
תקציר
הספרות הבין-לאומית מונה יתרונות רבים לעיסוק של נשים בוגרות, נערות וילדות (להלן - נשים) בספורט, ובכלל זה תרומה לבריאותן ולרווחתן, העצמתן, שיפור הערכתן העצמית וסיוע לאינטגרציה החברתית שלהן, הפרכת נורמות מגדריות וסטריאוטיפים, קידום שוויון מגדרי ועידוד מנהיגות והישגיות בקרב נשים.
בפברואר 2005 הגישה המחלקה לספורט נשים במינהל הספורט שבמשרד החינוך התרבות והספורט (להלן - המשרד או משרד הספורט) לשרת החינוך התרבות והספורט דאז, גב' לימור לבנת (להלן - שרת הספורט או השרה), את "התכנית הלאומית לספורט נשים בישראל 2005-2012" (להלן - התכנית הלאומית לספורט נשים או התכנית או הפרויקט). בתכנית הוצבו שלוש מטרות-על: (א) הקמת תשתית איכותית של ספורטאיות בפריסה ארצית; (ב) קידום מנהיגות נשים בספורט (מאמנות וחברות בארגוני הספורט במדינה); (ג) שינוי עמדות לגבי ספורט נשים (להלן יחד - היעדים המרכזיים של הפרויקט).
בעקבות המלצות שהגישה בפברואר 2005 ועדה מייעצת (ועדת קונסטנטיני), שמינתה שרת הספורט, ובעקבות הגשת התכנית הלאומית לספורט נשים, החליטה הממשלה במרץ 2005 (החלטה 3416) להסמיך את שרת הספורט להקים מועצה ציבורית לקידום ספורט נשים שתייעץ לממשלה, למשרד הספורט ולשרת הספורט בכל הנוגע לקידום ולפיתוח של ספורט נשים בישראל (להלן - המועצה לספורט נשים או המועצה);
בהחלטת הממשלה נמנו תפקידי המועצה (להלן - החלטת הממשלה או החלטת הממשלה ממרץ 2005). מקורות המימון לפעולות המועצה לספורט נשים הם הקצבות המועצה להסדר ההימורים בספורט (80 מיליון ש"ח שייפרסו על פני שמונה שנים לפחות) והקצבות משרד התרבות והספורט (1.8 מיליון ש"ח לשנה). המועצה לספורט נשים מונתה והחלה לפעול ביוני 2006. הפעולות שביצעו משרד הספורט והמועצה לספורט נשים בנושא קידום ספורט נשים יכונו בדוח זה "פרויקט קידום ספורט נשים" או "הפרויקט".
פעולות הביקורת
בחודשים דצמבר 2010-יוני 2011 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין היבטים בפעולות לקידום השגת יעדי הפרויקט שנקבעו בהחלטת הממשלה ואת אופן ביצוען של הפעולות האמורות, וכן בדק את תפקוד המועצה לספורט נשים, את אופן הפיקוח של משרד הספורט על הפרויקט, התקשרויות עם ערוצי מדיה והתקשרויות להעסקת עובדים ויועצים שבוצעו במסגרת הפרויקט, והיבטים בהליכי המינוי של יו"ר המועצה, גב' חנה גרטלר (להלן - יו"ר המועצה) ובתפקודה. הבדיקה בוצעה במשרד הספורט, במועצה לספורט נשים, ביחידת המטה של המועצה - שהיא היחידה המקצועית לקידום נשים בספורט - שמפעיל מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט (להלן - מכון וינגייט או המכון) ובמועצה להסדר ההימורים בספורט (להלן - המועצה להסדר ההימורים). בדיקת השלמה נעשתה בוועד האולימפי בישראל.
עיקרי הממצאים
הפעולות לקידום יישומה של החלטת הממשלה בעניין הפרויקט
רק בפברואר 2007, כשנתיים לאחר קבלת החלטת הממשלה בדבר הקמת המועצה לספורט נשים וכשמונה חודשים לאחר התחלת פעילות המועצה, פרסם משרד הספורט מכרז להתקשרות עם קבלן מבצע לצורך מתן שירותים לפרויקט קידום ספורט נשים. ההתקשרות עם הקבלן הזוכה במכרז - מכון וינגייט - בוצעה רק ביוני 2007.
במכרז לא נכללו יעדים מרכזיים של התכנית הלאומית לספורט נשים ושל החלטת הממשלה ממרץ 2005: קידום מנהיגות נשים ופעולה לשינוי עמדות בקרב הציבור בכל הנוגע לספורט נשים; קידומם של יעדים אלה אף לא הוטל על גורם ביצוע אחר. יעדים אלה נכללו רק במכרז השני לעניין זה שביצע משרד הספורט במרץ 2010. בשל ההתמהמהות בביצוע הפעולות בעניין פרסום המכרז ובהכללת כל יעדי הפרויקט במכרז חלו עיכובים בפעילות המועצה לספורט נשים ובקידום הפרויקט.
מידת השגתם של יעדי הפרויקט ואופן ביצועו
הנתונים של משרד הספורט עד שנת 2010 על מספר הספורטאיות בענפי הכדור התבססו על אומדנים בלבד, ועל כן היעדים שקבע המשרד בעבר בתחום זה ובחינת מידת השגתם כיום אינם מדויקים.
בשנים 2007-2010 גדל מספר הספורטאים הגברים בכ-42% ובשנת 2010 הוא הסתכם בכ-54,000. יש לציין בחיוב כי בפרק הזמן האמור גדל מספר הספורטאיות בכ-62%, ובשנת 2010 הוא הסתכם בכ-13,000; וכי שיעורן של הנשים מקרב כלל העוסקים בספורט (גברים ונשים) גדל באותן שנים מכ-17.4% לכ-19.4%.
הועלה כי איגודי הספורט והתאחדויות הספורט לא דיווחו באופן סדיר לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת על מידת קיום חובת הייצוג ההולם של נשים בהנהלות גופי ספורט כמתחייב מחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק הספורט). כמו כן משרד הספורט נתן תמיכות כספיות לאגודות ספורט, לאיגודי ספורט ולהתאחדויות ספורט בלא שחייב אותם לעמוד במבחנים לעניין חובת הייצוג ההולם של נשים שאותם הנהיג בשנת 2006, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; רק בשנת 2010 תוקנו המבחנים ונקבעו שיעורי ייצוג הולם, אשר ניתן להפחית את התמיכה הכספית שמעניק משרד הספורט לגופים שלא עומדים בהם, והוחל באכיפתם.
משרד הספורט לא פעל ליישום הוראות חוק הספורט הקובעות שתקנונים של התאחדויות ספורט ואיגודי ספורט יכללו הוראות בעניין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט.
דוח מבקר המדינה משנת 2007 בנושא הוועד האולימפי בישראל העלה, בין היתר, כי בספטמבר 2006 נכללו רק שתי נשים בהנהלת הוועד האולימפי, שמנתה 31 חברים. מעקב שעשה משרד מבקר המדינה במאי 2011 במסגרת הביקורת הנוכחית העלה כי לא חל שינוי בעניין ייצוג נשים בהנהלת הוועד האולימפי.
המועצה לספורט נשים לא השתמשה די הצורך בתקשורת הכתובה והאלקטרונית לצורך שינוי עמדות כלפי ספורט נשים, על אף חשיבות השימוש בערוץ האמור להשגת יעד מרכזי זה של הפרויקט, וגם לא פעלה בהתאם ליעדים ולתחומי הפעולה המצומצמים שהגדירה בעניין זה במשך השנים.
התקציב העיקרי לקידום הפרויקט (תקציב המועצה להסדר ההימורים בסך 80 מיליון ש"ח שייפרסו על פני שמונה שנים לפחות), יועד רק למטרה מרכזית אחת של הפרויקט: הגדלת מספר הקבוצות של ספורט נשים והגדלת מספר הספורטאיות. היעדים המרכזיים האחרים של הפרויקט - שינוי עמדות כלפי ספורט נשים וקידום מנהיגות נשים - לא תוקצבו במישרין. רק בינואר 2012, לאחר סיום הביקורת בנושא, החליטה הממשלה, ביזמת המשרד, להתיר למועצה לספורט נשים להקצות לפרויקט בכל שנה 5 מיליון שקל מהקצבות המועצה להסדר ההימורים, לשם השגת היעדים המרכזיים האחרים.
עד סוף שנת 2010 ניצלה המועצה לספורט נשים רק כשני שליש מהתקציב שלפי הערכות משרד הספורט צפוי היה שתנצל משנת 2007.
המועצה לספורט נשים עמדה באופן חלקי בלבד בהוראה שנקבעה בהחלטת הממשלה ולפיה עליה להגיש דוח שנתי על פעילותה לשרת הספורט וליו"ר הוועדה למעמד האישה של הכנסת - בשנת 2007 לא הגישה המועצה לשרת הספורט דוח כאמור לאותה שנה, ובמקום להגיש דוחות נפרדים לשנים 2008 ו-2009, היא הגישה דוח מאוחד לשתי השנים. את הדוחות ליו"ר הוועדה למעמד האישה לשנים 2007-2010 לא הגישה המועצה כלל.
המועצה לספורט נשים לא גיבשה את כל תכניות הפעולה הרב-שנתיות שהוטל עליה לגבש על פי החלטת הממשלה.
חלק מתכניות העבודה השנתיות של איגודי ספורט והתאחדויות ספורט שהם הגישו למועצה לצורך תקצובם אושרו באיחור, לאחר שהחלה שנת העבודה שלהם, ומקצת האישורים שקיבלו מהמועצה ניתנו לפרקי זמן של חצי שנה בלבד.
היחידה המקצועית לקידום נשים בספורט במכון וינגייט לא העסיקה במסגרת כוח האדם הקבוע שלה כמה בעלי תפקידים מרכזיים בפרויקט לרבות מנהלת לפרויקט (בפרק זמן מסוים), אף שהיה עליה להעסיקם לפי תנאי המכרז ממרץ 2010 שבו זכה מכון וינגייט. באי-איוש התפקידים האמורים יש כדי לפגוע בתפקוד היחידה ובהשגת יעדי הפרויקט באופן מיטבי.
תפקוד המועצה לספורט נשים
משרד הספורט לא אישר את בקשת המועצה להכנת תקנון כמתחייב מהחלטת הממשלה.
בשנים 2007 ו-2008 היה מספר התכנסויות המועצה קטן מהנדרש בהחלטת הממשלה. נוכחות חברי המועצה בישיבות המועצה בכל שנות פעילותה הייתה חלקית בלבד, דבר אשר יש בו כדי לפגוע בתפקודה התקין וביכולתה למלא את תפקידיה. מהלכים שהתכוונו משרד הספורט והמועצה לנקוט למניעת היעדרויות חברים מדיוני המועצה לא יצאו לפועל.
פיקוח משרד הספורט על הפרויקט
חלק ניכר מיעדי תכנית העבודה של משרד הספורט לשנת 2010 בתחום הפרויקט לקידום ספורט נשים לא הושגו או הושגו באופן חלקי בלבד. בעניין חלק מהיעדים לא צוינו מדדים כמותיים לביצועם, ולכן לא ניתן להעריך על סמך דוח הביצוע אם הם הושגו.
התקשרויות
המועצה לספורט נשים אינה ישות משפטית, ולכן מכון וינגייט (הקבלן המבצע של הפרויקט), הוא שחותם על הסכמים שהמועצה יוזמת עם ספקי שירות שונים ועם יועצים ועובדים שיועסקו בפרויקט. התקשרות של המכון עבור המועצה עם תכנית טלוויזיה מסוימת אושרה על ידי המועצה שלא על פי סדרי טיפול ובחינה נאותים, וההחלטה על ביצוע ההתקשרות לא הובאה לידיעת משרד הספורט ולאישורו כמתחייב מהמכרז משנת 2010. גם ההתקשרויות של המכון עבור המועצה עם ערוץ הספורט וערוץ הילדים לפרסום הפרויקט לא נבחנו בידי משרד הספורט לפני ביצוען - אמנם הנהלת משרד הספורט הייתה ערה לפעילות המשותפת המתוכננת של המועצה עם ערוצים אלה, ואולם המכון לא הביא כנדרש לאישור הגורמים המקצועיים במשרד את ההתקשרויות שבוצעו בפועל.
מליאת המועצה לא קיימה דיון ממצה לקביעת סדרי הבחינה והאישור לגבי ההתקשרויות עם תכנית הטלוויזיה האמורה ועם ערוצי הספורט והילדים בטלוויזיה.
ההתקשרות עם ערוץ הספורט והארכתה לא נעשו באופן תקין: לא קוים הליך תחרותי מסודר לקבלת הצעות; הפנייה למציעים השונים לא בוצעה באותו מועד ולא פורטו בה אמות המידה לבחירת ההצעה המועדפת; ההצעות התייחסו לסוגי שירות שונים במהותם והוגשו על ידי המציעים במועדים שונים, חלקן זמן רב קודם לקבלת הצעתו של ערוץ הספורט. לפני שהוארכה ההתקשרות עם הערוץ לא בדקה המועצה את המועילות של ההתקשרות הקודמת עמו ואת תרומתה לקידום מטרות הפרויקט.
הועלו ליקויים בתהליך בחירת היועצת המלווה את הפרויקט שיש בהם כדי לפגוע בשוויון ההזדמנויות של המועמדים הנוספים לתפקיד: יו"ר המועצה, אשר שימשה גם יו"ר ועדת המכרז לתפקיד, לא הצהירה על זיקתה ליועצת ועל היכרות מוקדמת עמה; ואחת החברות בוועדת המכרז - מנהלת הכספים של המכון - רשמה את היועצת המלווה כממליצה זמן קצר לפני כן במסגרת המכרז שבו בחר משרד הספורט את המכון להפעלת הפרויקט.
המכון בחר את המועמדת לתפקיד המנהלת המקצועית של הפרויקט בלא שנבדקו והוצגו למועצה הצעות של מועמדים נוספים לאיוש המשרה, ומכאן שלא התקיים הליך תחרותי והוגן של בחירה בין כמה מציעים כדי לוודא שייבחר לתפקיד המועמד המתאים ביותר.
ביוני 2009 התקשר מכון וינגייט עם יועץ שיווק חיצוני (להלן - יועץ השיווק) לשם מתן שירותים למועצה; תפקיד זה לא נכלל במסגרת המבנה הארגוני של הפרויקט. להתקשרות לא קדם פרסום של המכון לקבלת הצעות לתפקיד, ובפועל השווה המכון את הצעת יועץ השיווק להצעות שהגישו, במשך כמה שנים, חברות פרסום ואנשי שיווק שונים למתן סוגים שונים של שירותי שיווק הדרושים למועצה; לא התקיים הליך מסודר להגשת ההצעות השונות, ההצעות לא נבחנו על פי אמות מידה שנקבעו מראש, וכל הצעה נדונה בנפרד ובפרק זמן אחר.
יו"ר המועצה והמכון אישרו לתשלום חשבוניות שהגיש יועץ השיווק אף שהן לא היו על שמו אלא על שם אביו ולעתים לא כללו פרטים מהותיים, למשל בחלקן לא צוין לאילו חודשים הן מתייחסות וכמה שעות עבד היועץ בכל חודש. החשבונית שהגיש היועץ לשנת 2010 ושולמה כללה תשלום עבור חודשים שחרגו מתקופת ההתקשרות שנקבעה בהסכם שהיה במועד הביקורת בידי המכון.
מתן מענקים על ידי המועצה לספורט נשים
יו"ר המועצה לספורט נשים הנחתה בדצמבר 2010 את מכון וינגייט להעביר לכל אחת מנבחרות הנשים של ישראל בכדורסל ובכדורעף מענק בסך 50,000 ש"ח, וזאת לדבריה בהתאם להחלטת המועצה. אולם בביקורת נמצא כי מליאת המועצה לא החליטה לתת את המענקים האמורים, וכי בהתאם לתקציב הפרויקט ולאמות המידה שנקבעו לביצועו לא יכלה המועצה לאשר מתן מענקים אלה.
מתן המענקים לא הובא לאישור כנדרש לפני הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד הספורט, ולדעת משרד הספורט פעולות שביצעו מכון וינגייט ויו"ר המועצה בשנים 2008 ו-2009 ליצירת יתרות תקציביות שמהן מומנו, בין היתר, מענקים אלה, לא היו תקינות.
יו"ר המועצה - מסירת הודעות על זיקות והליכי מינוי
ליו"ר המועצה וליועץ השיווק שלה החזקות בחברה שיש לה מניות בחברה אחרת שבה הם משמשים כמנהלים, ומכאן שהתקיימה זיקה עסקית ביניהם. לחברה שהם משמשים בה כמנהלים קשרים עסקיים עם ערוץ הספורט שעמו התקשרה המועצה.
יו"ר המועצה הייתה מעורבת בבחירת יועץ השיווק, על אף זיקתה העסקית אליו. בפרוטוקול של מליאת המועצה לא תועד שום דיווח של יו"ר המועצה על זיקתה ליועץ השיווק ושום הודעה שמסרה יו"ר המועצה בעניין זה לכל גורם אחר במועצה או מחוצה לה.
בשאלון שמילאה יו"ר המועצה במאי 2009, לקראת תקופת כהונתה השנייה, היא לא מילאה כנדרש את שם השר שהיא בעלת זיקה אישית אליו, את סוג הקשר עמו ואת מועדי תחילת הקשר וסיומו. היועצת המשפטית של משרד הספורט לא הנחתה את יו"ר המועצה להשלים פרטים מהותיים אלה בשאלון.
יו"ר המועצה לא דיווחה כנדרש, במסגרת השאלון שמילאה, על החזקות שהיו לה (במישרין או בעקיפין) בחברות פרטיות או ציבוריות שבגינן הייתה לה השפעה על זכויות הצבעה וזכויות מינוי בחברות אלה ועל שותפותה בחברות פרטיות.
סיכום והמלצות
ספורט הוא אמצעי שיכול לקדם שוויון מגדרי ולתרום רבות לבריאותן ולרווחתן של נשים, להעצים את הערכתן העצמית, לסייע לקידום מעמדן ולהשתלבותן בחברה, לערער נורמות מגדריות וסטריאוטיפים, וכן יש בו כדי לקדם מנהיגות והישגיות. המלצות ועדת קונסטנטיני, יעדי "התכנית הלאומית לספורט נשים בישראל 2005-2012", החלטת הממשלה בדבר הקמת המועצה לספורט נשים ובדבר תפקידיה, החלטת המועצה להסדר ההימורים ומשרד הספורט בדבר תקצוב הפרויקט לקידום ספורט נשים, וחוק הספורט - כל אלה אמורים היו לספק תשתית נאותה לשינוי מהותי במצבו של ספורט נשים בארץ על היבטיו השונים ולשמש הזדמנות ראויה להצלחת הפרויקט.
מממצאי בדיקתו של משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים שעברו מאז התקבלה החלטת הממשלה ממרץ 2005 בעניין הקמת המועצה לספורט נשים לא פעל משרד הספורט בנחרצות ובמרץ הדרושים ליישום מיטבי של ההחלטה ולהשגת יעדי הפרויקט לקידום ספורט נשים; בפועל חל עיכוב ניכר בתחילת הפעולות לביצוע הפרויקט, ובראשן - הקמת המועצה וההתקשרות עם הקבלן המבצע של הפרויקט (מכון וינגייט). גם לאחר שהמשרד נקט את הפעולות הדרושות הוא עשה זאת באופן מוגבל ומצומצם, לא פיקח כנדרש על המועצה לספורט נשים ועל פעולותיה להשגת היעדים שנקבעו בתכנית הלאומית לספורט נשים ובהחלטת הממשלה ולא פעל לכך שהמועצה תטפל באופן יסודי ומקיף בגורמים שעיכבו במשך השנים פיתוח וקידום ממשי של הנושא.
משרד הספורט גם לא פיקח כנדרש על התקשרויות לקבלת שירות ולהעסקת עובדים שביצע מפעיל הפרויקט שזכה במכרז - מכון וינגייט - עבור המועצה לספורט נשים ועל פי הכוונתה; המשרד לא דרש במסגרת המכרזים למתן שירותים לפרויקט שכל ההתקשרויות האלה יבוצעו באמצעות הליך תחרותי של בחינת כמה הצעות. גם המכון לא הקפיד לקיים הליכים תחרותיים כאמור, שלא לפי עיקרי הנורמות של המשפט הציבורי בתחום דיני המכרזים, למרות היותו גוף בעל מאפיינים ציבוריים, המקבל תמיכה כספית מהמדינה ונציגי המדינה משתתפים בהנהלתו, ולגבי התקשרויות מסוימות אף התעורר חשש לניגוד עניינים בפעולותיו.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הספורט לעקוב בתשומת לב רבה יותר אחר פעולות המועצה לספורט נשים ופעולות היחידה המקצועית לקידום נשים בספורט שמפעיל מכון וינגייט ולוודא שהן מתבצעות כראוי ומכוונות להשגת כל היעדים של הפרויקט שצוינו בהחלטת הממשלה ובתכנית הלאומית לספורט נשים. כמו כן על המשרד לעקוב בקפידה אחר מספר התכנסויותיה השנתיות של המועצה ואחר נוכחות החברים בישיבותיה; עליו גם לפעול בהקדם להתקנת תקנון שיסדיר את אופן תפקודה של המועצה, לכלול בתכניות העבודה השנתיות שלו יעדים בתחום קידומו של ספורט נשים, לעקוב אחר אופן קידומם של היעדים ולפעול להשגתם.
על המועצה לספורט נשים ומשרד הספורט להשתמש באופן אפקטיבי ויעיל בתקציב שהוקצה לקידום מטרות הפרויקט; על מכון וינגייט והמועצה להקפיד שההתקשרויות עבור המועצה לקבלת שירות ולהעסקת עובדים ויועצים יבוצעו באמצעות הליך בחירה תחרותי שבמסגרתו ייבחנו כמה הצעות ועל פי כללי מינהל תקין, ולקבל את אישור משרד הספורט, כנדרש במכרז, להתקשרויות אלה. על המועצה ומשרד הספורט לוודא באופן שוטף את עדכניות מסד הנתונים המשותף שלהם בעניין פרמטרים שונים בספורט נשים ולבדוק מפעם לפעם את האפקטיביות של פעולותיהם בתחום עידוד השתתפותן של נשים בפעילויות ספורט. על משרד הספורט להמשיך לעקוב באופן שוטף אחר הנעשה באיגודי ספורט ובהתאחדויות ספורט כדי לוודא שיש ייצוג הולם של נשים בהנהלותיהם ולהפחית את תמיכתו באלה שאינם עומדים בתנאים שנקבעו בעניין זה במבחני התמיכה.
יש לציין כי בעקבות פעילות המועצה חל גידול במספר הספורטאיות וקבוצות הנשים ברוב ענפי הספורט; כמו כן הושגו כמה הישגים בין-לאומיים של ספורטאיות וקבוצות נשים אחדות בענפי ספורט מסוימים; עם זאת יש לתת את הדעת על העובדה ששיעור הנשים מקרב כלל הספורטאים נותר נמוך.
נוכח הליקויים שהועלו בביקורת זו בנוגע ליו"ר המועצה, גב' חנה גרטלר, יש מקום שמשרד הספורט יבחן את הממצאים בנושא, יפיק את הלקחים הדרושים וינקוט את הצעדים שיתחייבו מכך.
יש לברך על היזמה של שרת התרבות והספורט, גב' לימור לבנת, להקים את המועצה ולהביא להקצאת התקציב הייעודי לפרויקט חשוב זה של עידוד ספורט נשים. לנוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת עומדת להסתיים התקופה שעליה חלה "התכנית הלאומית לספורט נשים בישראל 2005-2012", שבהתבסס עליה הוגדרו יעדי המועצה ונקבעו תפקידיה, יש מקום שמשרד הספורט ייזום תכנית רב-שנתית חדשה שתקבע יעדים מעודכנים של הפרויקט לקידום ספורט נשים לאחר שנת 2012. ראוי שתכנית זו תתבסס על נתונים עדכניים ומדויקים ככל הניתן לגבי המצב הקיים בתחום ספורט נשים בארץ ותקבע יעדים מדידים לקידומו וכן לוחות זמנים, בטווח הקצר והארוך, להשגתם.
הממצאים המפורטים בדוח ביקורת זה לגבי ביצוע הפרויקט מלמדים כאמור כי טרם הושג חלק מהיעדים המרכזיים שלשמם הוקם הפרויקט לקידום ספורט נשים. עוד הם מלמדים כי על משרד הספורט להסדיר את פעולותיהם ואופן תפקודם של מינהל הספורט, המועצה לספורט נשים ומכון וינגייט בעניינו של פרויקט חשוב זה ולתקן את הליקויים שהועלו בדוח ביקורת זה, כדי שיעדיו יושגו באופן המיטבי.