לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
ריכוז מידע; נהלים

תקציר

ב-11 בתי החולים הכלליים המופעלים בידי משרד הבריאות (להלן - המשרד) וב-8 בתי החולים הכלליים של שירותי בריאות כללית (להלן - הכללית) מופעלים מאות חדרי ניתוח. בחודשים מארס-אוקטובר 2002 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת במרכז הרפואי הממשלתי "אסף הרופא" בצריפין (להלן - אסף הרופא), שפועלים בו 19 חדרי ניתוח, ובמרכז הרפואי "קפלן" ברחובות (להלן - קפלן), שהכללית היא הבעלים והמפעילה שלו, ושבו פועלים 13 חדרי ניתוח. שני המרכזים הרפואיים סמוכים זה לזה.

1. בביקורת עלה שהמשרד אינו מרכז מידע בדבר מספר הממתינים לניתוחים ומשך ההמתנה, אף לא לגבי בתי החולים שהוא מפעיל. בהיעדר מידע זה אין המשרד יכול ליצור כלים לייעול תהליך ההפניה והוויסות של החולים למחלקות השונות העוסקות בניתוחים בכל אזור, כדי שלא ייווצר בבית חולים אחד תור ארוך לניתוח מסוג מסוים, שעה שבבית חולים סמוך לו יש תור קצר בהרבה לאותו סוג של ניתוח.

לדעת משרד מבקר המדינה, היות שהמשרד אחראי לבריאות הציבור, עליו לדאוג ליצירת מאגר מידע בתחום זה, כדי לאפשר לרופאים הכלליים ולמומחים שבמרפאות הקהילה של כל קופות החולים ולציבור לקבל החלטות בעניין הפניית חולים לבתי החולים השונים, במסגרת הסדרי הבחירה בין נותני שירותים שקבעו קופות החולים.

2. המשרד לא קבע אמות מידה בדבר משך ההמתנה המרבי לכל סוג של ניתוח מתוכנן. אמות מידה בתחום זה נחוצות, בין השאר, כדי לשמש למחלקות המנתחות, להנהלות של חדרי הניתוח ושל בתי החולים הכלליים ולמשרד עצמו כלי מדידה לצורך בקרה וייעול העבודה בחדרי הניתוח.

3. פעילות חדרי הניתוח דורשת בקרה ניהולית לשם השגת התפוקה הראויה בהם. נמצא, כי הנהלת אסף הרופא אינה מקבלת כל דוח בנוגע לניצול תשעת חדרי הניתוח העיקריים; המשרד לא קבע תקן לניצול חדרי הניתוח, בין השאר לצורך בקרה והשוואה בין המחלקות ובין בתי חולים; ולמשרד אין נתונים אודות ניצול חדרי הניתוח בכלל ובבתי החולים שהוא מפעיל בפרט, והוא אינו עושה כל בקרה ופיקוח על כך.

המידע נחוץ גם כדי לוודא שחדרי הניתוח והצוותים הרפואיים מנוצלים באופן מיטבי בשעות העבודה המקובלות ורק אחריהן מפנים חולים לניתוחים אחרי הצהרים, דבר הכרוך בתשלום נוסף לצוותים הרפואיים. נמצא, שאף על פי שלמשרד אין מידע כאמור, הוא מאשר לקרנות המחקר שליד בתי החולים הממשלתיים להפעיל את חדרי הניתוח בשעות אחר הצהרים.

4. הוראות המשרד קובעות, שעל כל מנהלי בתי החולים הכלליים הממשלתיים למנות אחראי לנושא קביעת תורים לניתוחים מתוכננים, שאינם דחופים. נמצא, שבתי החולים הממשלתיים לא מינו אחראי לנושא זה. בתי החולים הללו גם לא קבעו נהלים בעניין זה. בכל בתי החולים התורים לניתוחים מתוכננים נקבעים, בדרך כלל, בידי מנהלי המחלקות והיחידות המנתחות, או רופאים מטעמם, והמידע אינו מועבר להנהלת בית החולים באופן שוטף, ואין כל בקרה שוטפת על כך. במועד הביקורת נמצא שברשימות הממתינים לניתוחים המנוהלות במחלקות וביחידות המנתחות רשומים חולים מספר שנרשמו לאותו ניתוח בשני בתי חולים או יותר, וכן חולים שוויתרו על התור לניתוח ולא הודיעו על כך לבית החולים, כך שהרשימות היו "מנופחות" לכאורה, ולכן המידע שנמסר על פיהן על היקף התורים - למשרד מבקר המדינה, להנהלות המרכזים הרפואיים, לרופאים שבמרפאות בקהילה ולכל העומדים לפני ניתוח - לא היה נכון.

5. הנהלת הכללית עשתה לפני כמה שנים שתי בדיקות בשתי מחלקות מנתחות בבתי החולים שלה. הבדיקות העלו, שרשימות הממתינים לניתוח בהן היו "מנופחות" מאוד. למרות זאת לא עשתה הנהלת הכללית בדיקות עדכניות בנושא לרבות במקומות אחרים ובנוגע לסוגים אחרים של ניתוחים בבתי החולים הכלליים שלה, ולא בחנה את רשימות הממתינים, כדי לוודא שהן מציגות אל נכון את היקף התורים. המידע בנושא זה נחוץ לשם קיצור ההמתנה ולשם הפניית חולים לבתי חולים שההמתנה בהם קצרה יותר.

6. דחיית מועד לניתוח, עקב ביטול שלא ביוזמת החולה, גורמת לחולה עגמת נפש ומשבשת את אורח החיים שלו ושל בני משפחתו. באסף הרופא נרשמו בשנים האחרונות ביטולים בשיעורים שהגיעו אף ל-10% ויותר ממספר הניתוחים שתוכננו.

7. יש שחולים נדבקים בזיהומים בעת שהותם בבתי החולים. באוגוסט 1999 הגיש "המרכז הלאומי לבקרת מחלות" של המשרד דוח על סקר שעשה בנושא זיהומים שמאושפזים נדבקו בהם בעת ששהו בבתי החולים הכלליים בשנת 1998. מאז אין למשרד מידע עדכני בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמשרד יאסוף וינתח בתדירות גבוהה יותר מידע בנושא זה שהוא מידע חיוני.

8. (א) לאסף הרופא יש "קרן מחקרים רפואיים, פיתוח תשתית ושרותי בריאות" (להלן - הקרן), המשתמשת בתשתיות שלו ובמתקניו על פי הסכם שחתמה עמו. ההסכם נעשה בהתאם להוראות תקנות יסודות התקציב (כללים לפעולת תאגיד בריאות) (הוראת שעה), התשנ"ח-1998. הועלה, שלפי תקנות יסודות התקציב (כללים להפעלת תאגיד בריאות), התשס"ב-2001, היה על אסף הרופא והקרן להגיש לאישורו של שר הבריאות את הסכם הפעילות שביניהם, כשהוא מותאם להוראות התקנות, עד לאמצע מארס 2002. אולם עד נובמבר אותה שנה לא נחתם ההסכם, וממילא הוא לא הועבר לאישור השר.

(ב) משרד מבקר המדינה ביקש מהקרן להמציא לו את ההסכם שנעשה בינה לבין בית חולים פרטי לאספקת מרדימים להפעלת חדרי הניתוח שלו, אולם היא לא מצאה את ההסכם. בנובמבר 2002 מסרה הנהלת הקרן למשרד מבקר המדינה טיוטת הסכם חדש בינה לבין בית החולים הפרטי.

(ג) הועלה, שלהפעלת חדרי הניתוח של בית החולים הפרטי שולחת הקרן, נוסף על מרדימים שהיא מעסיקה, גם מרדימים עובדי המשרד. הם נשלחים בשעות העבודה הרגילות שלהם בניגוד להסכם בינה לבין אסף הרופא, הקובע שתקציב המדינה לא יישא בשום הוצאה הכרוכה בפעולות הקרן.

(ד) משרד מבקר המדינה בדק נתונים על ניתוחים שנעשו באסף הרופא במהלך שבוע אחד באוקטובר 2001; באותו שבוע נעשו 15 ניתוחים במסגרת הקרן. נמצא, שאחד מהם היה ניתוח מתוכנן שנעשה בשעות העבודה הרגילות של אסף הרופא. דבר זה מנוגד להסכם בינה לבין אסף הרופא.

9. באסף הרופא נמצאו גם ליקויים בתחום הבקרה על צריכת סמים מסוכנים בחדרי הניתוח.

10. השטח הכולל של מערכת חדרי הניתוח בקפלן והשטח של כל חדר - 45 ממ"ר לכל היותר - קטנים ולכן קשה להפעילם באופן מיטבי. אין במערכת חדרי הניתוח מקום מספיק לאחסון כל הציוד והחומרים המתכלים שבשימוש הצוותים הרפואיים. משום כך, קופסאות וארגזים מונחים על מדפים במסדרונות, בפינות ובמעברים אחרים וגם על רצפת המערכת, בלי שמארזים אלה עברו חיטוי, דבר שיש בו כדי לפגוע ברמת הסטריליות במערכת חדרי הניתוח.