אלימות בין בני זוג היא תופעה חברתית שממדיה רחבים הרבה מביטויה הגלויים. בידי משרד העבודה והרווחה (להלן - המשרד) לא נמצאו רשימות מרוכזות ונתונים על מטופלים בלשכות הרווחה בשל אלימות בין בני זוג, בהעדרם אין בידיו כלי בסיסי לטיפול שיטתי ומקיף בתופעת האלימות במשפחה.
באפריל 1999 אימצה הממשלה את המלצותיה של ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל המשרד דאז, וקבעה שוועדה זו תמשיך בעבודתה ותלווה את יישום ההמלצות. הועלה, שעד יוני 2001 לא המשיכה הוועדה בפעולתה, וממילא לא ליוותה את יישום ההמלצות. כמו כן נמצא, שוועדות משרדיות לנושא האלימות, שהיו אמורות לפעול על פי התקנון לעבודה סוציאלית של משרד העבודה והרווחה (להלן - התע"ס) לא פעלו, הן ברמה הארצית והן ברמה המחוזית.
סקר שנערך בידי "מכון אדם" והוגש למשרד במארס 2001, לבקשתו, על מצב מאגרי המידע במשרד, במשרד הבריאות, במשרד החינוך, במשרד לביטחון פנים, בצה"ל ובמשרד הפנים העלה, שהם אינם אוספים בשיטתיות מידע על מצבי אלימות במשפחה, וכי יכולת דליית מידע פרטני על אדם מסוים מוגבלת ביותר. כן נמצא, שהמלצת הוועדה הבין-משרדית להקים במשרד ועדה לליבון סוגיית הסודיות המקצועית ונושא העברת המידע בין שירותים ורשויות, וכן המלצתה לשיפור כמה הסדרים להעברת מידע בין משרדים ולתקפם בנהלים מסודרים וקבועים - לא בוצעו עד מועד סיום הביקורת ביולי 2001.
בנושא אלימות בין בני זוג מטפלים במשרד בעיקר השירות לרווחת הפרט והמשפחה והשירות לטיפול בנשים ובנערות (להלן - שני השירותים). הטיפול ניתן באמצעות מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות (להלן - לשכות רווחה) ובאמצעות עמותות. השירותים כוללים: הסברה, מניעה, הגנה וטיפול בקורבנות (רובם נשים), בגברים בעלי התנהגות אלימה ובילדים עדים לאלימות. הוראות והנחיות של מנכ"ל המשרד ליישום מדיניות הרווחה ברשויות המקומיות מתפרסמות בתע"ס.
בדיקה שערך הממונה לתכנון וארגון במשרד בשנת 1995 העלתה, ששני השירותים פיתחו שתי מערכות טיפול נפרדות ולא מתואמות; דרכי הטיפול שונות ואין שיתוף פעולה מלא לשם טיפול רב-מערכתי במשפחה. לשם תיקון המצב הציע הממונה כמה אפשרויות לשינוי ארגוני ולחלוקת אחריות חדשה, אולם עד מועד סיום הביקורת טרם נעשו שינויים אלה. כן הועלה, ששני השירותים לא יזמו בקרה שיטתית של תיקים לשם בדיקת התהליך הטיפולי בלשכות הרווחה, ולא נמצאו בשני השירותים דוחות סיכום מפורטים של מפגשי המפקחים המחוזיים עם עובדי לשכות הרווחה.
בהפעלת טיפולים קבוצתיים ופרטניים פועל, נוסף על שני השירותים, שירות המבחן למבוגרים. הועלה, שבכל הנוגע להיערכות הטיפולית פועל כל שירות בנפרד. אין פורומים משותפים לדיון, למידה, תכנון ותיאום בקשר לתכנים המועברים בתכניות הטיפוליות.
נמצא, שהוראות התע"ס אינן נותנות הנחיות מלאות על הליך שיטתי ומקיף בדבר הטיפול של לשכות הרווחה באלימות במשפחה. משרד מבקר המדינה בחן את היערכות לשכות הרווחה לטיפול באלימות בין בני זוג, באמצעות שאלון שהועבר למדגם של לשכות רווחה ב-82 רשויות מקומיות. מתשובות 67 לשכות הרווחה שענו על השאלון עולה, שאין אחידות בהיערכות לשכות הרווחה לטיפול בנושא אלימות בין בני זוג, ואין בידי כל לשכות הרווחה שענו על השאלון נתונים מלאים וזמינים על המשפחות המטופלות בלשכות הרווחה בשל אלימות בין בני זוג. 7 לשכות רווחה בלבד (10%) ענו שהן מקיימות צוות לקביעת תכניות טיפול למשפחות ולפרטים בכל מקרה של אלימות במשפחה, כנדרש בתע"ס, 8 מלשכות הרווחה (12%) דיווחו שאינן מקיימות צוות כנדרש בתע"ס וגם לא פורום אחר, ו-1/3 בלבד מ-52 לשכות הרווחה שענו שהן מקיימות פורום אחר, מסרו שהן קבעו תכניות טיפול בכל המקרים.
כן עולה מתשובות לשכות הרווחה, שקיים הבדל במידת היוזמה שלשכות הרווחה נוקטות בנוגע לאיתור קורבנות אלימות לא ידועים בלשכת הרווחה, במיצוי מקורות מידע חיצוניים ובפעולות שהן נוקטות לאחר קבלת המידע, כדי לשכנע בני זוג להגיע לטיפול בלשכת הרווחה. בהעדר נהלים והנחיות בכתב, לשכות הרווחה גם פועלות באופן שונה, בעיקר בנוגע לקשר עם המשטרה, במקרה שאשה נמצאת בסיכון אך היא מסרבת לנקוט אמצעי הגנה העומדים לרשותה.
יצוין, ששיעור ניכר מ-67 לשכות הרווחה שענו על השאלון במועד לא ענו על שאלות מסוימות. מן הראוי, שהמשרד ייתן דעתו לתשובות לשכות הרווחה והמסקנות המתבקשות מהן, וזאת בשים לב לשיעור חוסר המענה לשאלון כולו או לשאלות מסוימות בו.
הועלה, שבמקרים של רצח נשים בידי בן זוגן לא קיים המשרד ועדה ארצית קבועה לבחינת טיב המעורבות הטיפולית של לשכות הרווחה במשפחות (אם היתה) טרם הרצח, לשם הפקת לקחים.
בתע"ס נקבע, שלשכות הרווחה יפעלו להקמת "מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה" (להלן - מרכזים) אזוריים, לטיפול בנפגעי אלימות מהרשות המקומית עצמה ומרשויות מקומיות אחרות שיועדו לקבל שירות מאותו מרכז (להלן - יישובי פריפריה). בעת הביקורת היו פעילים 29 מרכזים ורשות מקומית נוספת הפעילה יחידה מקומית. על פי נתוני השירות לרווחת הפרט והמשפחה, האחראי לתפקוד המרכזים, טופלו במרכזים, בשנת 2000, כ-6,000 איש, אשה וילד. בתע"ס נקבע, שלפריסת המרכזים ייעשה תכנון ארצי אשר יבטיח פתרון הולם לכל הארץ. הועלה, כי מבין 265 רשויות מקומיות 84 רשויות מקומיות לא שויכו כלל למרכז מסוים. 61 מהרשויות המקומיות שלא שויכו למרכז מסוים, הן ממחוז חיפה והצפון, מתוכן 47 רשויות מקומיות ממגזר המיעוטים. כן הועלה, ששמונה רשויות מקומיות מבין ה-84, סומנו בתכנית המשרד להתמודדות עם בעיות האלימות שהוגשה למנכ"ל המשרד בספטמבר 2000, כרשויות מקומיות שבהן סיכון גבוה לאלימות במשפחה.
הועלה, שלרשויות המקומיות המפעילות מרכזים ויחידות מקומיות הקצה המשרד כ-84% מהתקציב לטיפול במרכזים, אולם אותן רשויות מקומיות טיפלו בכ-60% בלבד מתוך כלל בתי אב שטופלו באותה עת ב-265 לשכות הרווחה. כן עלה מנתוני יחידת המיכון שבמשרד, כי 86% בקירוב מבתי האב שטופלו במרכזים, היו מטופלים של רשויות מקומיות המפעילות מרכזים ויחידות מקומיות, שעה שכ-14% בתי אב בלבד נשלחו לטיפול במרכזים בידי 233 רשויות מקומיות שאינן מפעילות מרכזים או יחידות מקומיות.
ההנחיות הקיימות בנוגע למרכזים אינן כוללות הנחיות בנוגע לחלוקת העבודה בין המרכז האזורי ללשכות הרווחה ביישובי הפריפריה. בתע"ס נקבע, שבכל מרכז תוקם ועדת היגוי שתפקידה מימוש מדיניות המשרד ואישור תכנית עבודה שנתית. הועלה, שהוראות התע"ס אינן קובעות את תדירות כינוסן של ועדות ההיגוי, ואף אינן מתייחסות לנחיצות השתתפותם של נציגים מיישובי הפריפריה בוועדות ההיגוי.
השירות לטיפול בנשים אחראי להפעלת מקלטים לנשים מוכות (להלן - מקלטים). על פי נתוניו, בשנת 2000 פעלו 13 מקלטים. הועלה, שעד מועד סיום הביקורת התקשר המשרד ללא מכרז בחוזים עם מפעילי המקלטים. כן עלה, שחדר אחד במקלט אחד בלבד הותאם לקליטת נשים עם נכויות פיזיות, ולנשים הזקוקות לטיפול מיוחד טרם ניתן פתרון במסגרת של מקלט, עד מועד סיום הביקורת. בידי השירות לטיפול בנשים לא נמצא ריכוז נתונים על נשים שנדחו בידי המקלטים בשל אי-התאמה, ועל הסיבות לדחייה.
בשנת 2000 פעלו 6 דירות קלט (מקום מחסה לנשים עד כחודש) ושהו בהן 119 נשים ו-265 ילדים. הועלה, שהמשרד טרם פרסם בתע"ס הנחיות בנוגע להפעלת דירות הקלט, אשר מופעלות באחריות השירות לרווחת הפרט והמשפחה. כן הועלה, שלשם ניהול מצב תפוסת דירות הקלט, השירות לרווחת הפרט והמשפחה אינו נעזר במרכז המידע הממוחשב המופעל בידי שירות לטיפול בנשים ונערות שנועד לרכז מידע בנוגע לתפוסה במקלטים.
הועלה, שעד מועד סיום הביקורת, לא ערך המשרד מחקר הערכה לבחינת תפקודם של המרכזים והמקלטים ולבדיקת מידת תרומתם ואיכות הטיפול הניתן בהם. כן עלה, שבידי שני השירותים לא נמצאו נהלים לפיקוח על לשכות הרווחה, המרכזים, המקלטים, דירות המעבר ודירות הקלט, אשר יגדירו, בין השאר, את תדירות הפיקוח ונושאים שיש להתמקד בהם. בהעדרם, אין בידי המפקחים המחוזיים קריטריונים ברורים לבדיקה.
אלימות כלפי נשים הפכה לבעיה חברתית קשה. היא פוגעת בגופן ובכבודן של נשים, ואף מסכנת את חייהן. בעיה זו דורשת פתרון שיטתי מועיל ויעיל, ככל שניתן. החובה לתת מענה לתופעה זו מוטלת על משרדי הממשלה ובראשם המשרד. אשר על כן, על המשרד לתת את הדעת על המבנה הארגוני של השירותים השונים הפועלים במשרד בנושא אלימות בין בני זוג. על המשרד לקבוע חלוקת אחריות ברורה, מושכלת ויעילה ביניהם, ולהנחותם לפעול בשיתוף פעולה ובתיאום מלא; לגבש תורה סדורה ודרכי פעולה ראויות לטיפול לשכות הרווחה באלימות בין בני זוג, ולהנחותן בנהלים כתובים ובמסגרת ימי עיון כנסים והשתלמויות; להשלים הסדרים בנוגע להעברת מידע בין גורמים שונים המטפלים בתחום, ולתקף אותם בנהלים כתובים; לפעול לאיסוף נתונים מלאים ועדכניים לשם היערכות שיטתית ומקיפה בטיפול בנושא וליצירת סדר עדיפויות בחלוקת המשאבים ובפיתוח שירותים.