ריכוז ממצאים
בספטמבר 1995 נחתם הסכם הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית (להלן - הרשות), ובו הועברו לרשות סמכויות בתחום המיסוי. אולם רק בינואר 1997 הוקם משרד שומה, שנועד לעסוק במיסוי תושבי הרשות שהפיקו את הכנסתם בישראל. בתקופת הביקורת לא הסתיימה היערכות משרד השומה, ופעולותיו לקו בחסר.
נציבות מס הכנסה ומס רכוש (להלן - הנציבות) לא הגדירה במפורט את תפקידי משרד השומה, ולא יצרה אמצעי מעקב ופיקוח מספיקים ככלי עזר למילוי תפקידיו - בהם גישה למאגר הנתונים של אגף המכס ומע"מ (להלן - אגף המכס).
מעסיקים ישראלים חייבים לנכות מס על הכנסה מעבודה, שביצעו בישראל שכירים פלסטינים תושבי הרשות, ולהעביר את הניכויים ולדווח עליהם באמצעות שירות התעסוקה במשרד העבודה והרווחה. הנציבות לא דרשה, וממילא לא בדקה, את דוחות המעסיקים הישראלים של עובדים אלה, כדי לאמתם וכדי לאתר ולחייב במס את המתווכים תושבי הרשות במציאת תעסוקה לעובדים תושבי הרשות (מס זה אינו מועבר לרשות, שכן המתווכים הם עצמאיים).
היחידה באגף המכס המופקדת על הטיפול והפיקוח על ההתחשבנות עם הרשות בענייני מע"מ, אינה עוקבת אחר טיפול המשרדים האזוריים של אגף המכס בחשדות לעבירות מס של עוסקים ישראלים אשר עמדו בקשר עם עוסקים תושבי הרשות.
הטיפול של משרדי מע"מ האזוריים בחשדות לעבירות, שהמידע עליהן הועבר מהיחידה באגף המכס, לא היה מספיק, בשל אי-נכונותם לטפל בתיקים הרבים שהועברו אליהם.
עוסקים ישראלים זכאים לנכות בדוחות המע"מ החודשיים גם את המע"מ על התשומות שרכשו מתושבי הרשות. אולם הדיווח של חלק מהעוסקים על עסקאותיהם עם העוסקים ברשות אינו מוגש בנפרד, כנדרש. כתוצאה מכך נמנעת משלטונות מע"מ האפשרות לדרוש את החזר המע"מ ששולם לעוסקים מהרשות.
אגף המכס מתיר הובלת טובין בליווי תעודות משלוח גם בלי חשבוניות; אולם בכך נוצרת אפשרות להוביל כמה פעמים טובין על סמך אותה תעודת משלוח, בלי לשלם את המע"מ המתחייב.
אגף המכס לא עקב אחר העברות בעלות בחברה הרשומה בישראל לעוסקים תושבי הרשות, על אף שהיה ידוע לו שלעתים משמשות העברות כאלה כיסוי להפצת חשבוניות פיקטיביות.
העובדה שמס קנייה המוטל על טובין המיוצרים בישראל אינו מוחזר לרשות, יוצרת תמריץ לתושבי הרשות להעדיף רכישת מוצרים חלופיים מיבוא שבגינם מוחזר לרשות מס הקנייה.
הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה