ריכוז ממצאים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בישראל בסוף שנת 1996 כ- 550,000 איש בגיל 65 שנה ומעלה (להלן -- זקנים); כ-40% מהם בגיל 75 ומעלה. משרד הבריאות (להלן -- המשרד) ומשרד העבודה והרווחה, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים מטפלים באוכלוסיית הזקנים בהתאם למצבם. האגף לגריאטריה שבמשרד (להלן - האגף) אחראי למערך הגריאטרי במדינה, בעיקר לבקרה ולקביעת סטנדרדים בתחום האשפוז ולהפניה לאשפוז סיעודי. בסוף שנת 1997 היו במדינה כ- 14,750 מיטות אשפוז ברישוי במערך הגריאטרי, רובם במוסדות סיעודיים.
בדצמבר 1997 המתינו 2,772 חולים סיעודיים בתור לאשפוז סיעודי באמצעות המשרד, כמחציתם השלימו את כל ההליכים המינהליים הכרוכים באשפוז. זמן ההמתנה לאשפוז סיעודי ממושך (עד שנה ויותר), וישנם חולים סיעודיים שממתינים בתנאים קשים, בסבל רב ובאיכות חיים ירודה. המשרד מסייע במציאת מקומות אשפוז ומממן את האשפוז; הזקן ומשפחתו משתתפים בעלות האשפוז, בהתאם ליכולתם הכספית. אשפוז סיעודי באמצעות המשרד מכונה "קוד". הקצאת ה"קודים" למשרד נעשית בידי משרד האוצר. הועלה, שיש מחסור ב"קודים".
בעת הביקורת מספר המיטות הקיימות לא סיפק את הצרכים. היה מחסור חמור במיטות, בעיקר לחולים סיעודיים-מורכבים ולחולים הזקוקים לשיקום. עד מועד סיום הביקורת לא שינה המשרד את התקינה של שיעור המיטות הדרוש.
בסוף שנת 1997 היו כ- 1,600 זקנים במסגרות שונות שאינן מתאימות למצבם. נוסף על ההרעה האפשרית במצבם הרפואי, יש לכך גם היבט כלכלי, שכן בכל מסגרת מחיר שונה ליום אשפוז. מהם: 865 היו במעונות שבפיקוח משרד העבודה והרווחה ובמקומות אחרים, כ- 300 במוסדות בריאות הנפש, כ- 300 במחלקות שיקומיות וכ- 130 בבתי חולים כלליים. כ- 2,000 זקנים נוספים נמצאו במוסדות הפועלים בלי רישוי. רבים מהמוסדות שאין להם רישוי פועלים בתנאים ירודים ביותר. המצוקה הקיימת באשפוז הסיעודי משפיעה, בדרך כלל, על לשכות הבריאות שלא לסגור מוסדות אלה.
לרופא גריאטר מומחיות וידע ייחודיים בתחום הגריאטריה. התברר, שהוראות המשרד אינן מחייבות העסקת רופא גריאטר במוסד שבו מחלקות סיעודיות, גם לא במוסד שבו מיטות רבות, למעט במחלקות סיעודיות-מורכבות.
המשרד לא סיים את הכנתם של ההגדרות והקריטריונים לתחום של השיקום הגריאטרי. גם לא נקבע שיעור אשפוז לחולים הזקוקים לשיקום (מספר המיטות הדרוש ל- 1,000 נפש), בדומה לשיעור שנקבע לסוגי אשפוז אחרים.
הועלו ליקויים בתחום הבקרות שעושים במוסדות גריאטריים האגף ולשכות הבריאות המחוזיות: אמנם הביקורת נעשית בכל המוסדות הגריאטריים, אבל תדירות הביקורות של האגף נמוכה - פעם בשנתיים לערך; דוחות ביקורת של האגף נשלחים למוסדות זמן רב לאחר עריכתם; יש קושי בעריכת בקרה מיטבית במוסדות "משולבים" (מוסדות שבהם מיטות ברישוי המשרד ומיטות ברישוי משרד העבודה והרווחה), בין היתר, בגלל הרישום המשותף של כוח האדם שהם מעסיקים.
הסכמי התקשרות בין המשרד למוסדות עשויים לסייע בשמירת הנורמות והכללים שקבע המשרד. הועלה, שיש רק הסכם התקשרות אחד עם ארגון שמאגד כ- 40 מוסדות סיעודיים פרטיים.
ברוב לשכות הבריאות כתובות רשימות הממתינים בכתב יד ותוכנן אינו מועבר למאגרי מידע. בלעדי כן לא ניתן לקבל פרטים חשובים, כגון: מי מבין הממתינים נפטר, או פירוט הממתינים לפי האבחנות הרפואיות. גם העיקולים המבוצעים בשל חובות נרשמים בכתב יד, וזה מקשה את המעקב והביצוע.
בתחום הפעולות הכספיות הועלה כי: בהוראות המשרד, בעניין שיעור ההשתתפות הכספית של המשפחות, חסרים מרכיבים שונים; יש צורך בשיפור דרכי גביית החובות; הנימוקים של המשרד למתן תמיכות כספיות למוסדות סיעודיים לא היו ברורים.
המשרד ומשרד העבודה והרווחה דנים בנושאים המשותפים לשני המשרדים, כגון זכאות כספית וטפסים אחידים. טרם נקבעו כללים לצמצום כפילויות ולמניעת "התרוצצויות" של משפחות בין הגורמים השונים.
הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה