פעולות ביקורת
באגף התקציבים ובאגף החשב הכללי וכן בקופת חולים כללית נבדקו יישום הסכם ההבראה שנחתם בנובמבר 1994 בין הממשלה לבין קופת חולים כללית ולבין ההסתדרות והסכמים אחרים הקשורים אליו. בגין הסכמים אלו העבירה הממשלה לקופה 900 מיליון ש"ח - כ- % 88 מהגירעון של הקופה בשנת 1994, וכן השתתפה בסכום של 2.756 מיליון ש"ח בכיסוי החוב הצבור של הקופה במסגרת הסדר נושים שאושר בידי בית משפט בינואר 1996.
באגף התקציבים ובאגף החשב הכללי נבדק טיפולו של משרד האוצר בבעיית המימון של ענף הבנייה באמצעות התכנית למתן ערבות מדינה לבנקים על האשראי לענף. נבדקו עקרי התכנית ויישומה וכן האפקטיביות שלה בהתחשב בהתפתחויות שחלו בענף, בדיקות השלמה נעשו במחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ובמשרד הבינוי והשיכון.
ריכוז ממצאים
בשנים 1994-1986 נחתמו כמה הסכמים בין הממשלה לבין קופת חולים כללית (להלן - קופ"ח או הקופה) ולבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן - ההסתדרות), אשר נועדו להביא להפעלה שוטפת ותקינה של הקופה לטווח ארוך, אולם הסכמים אלה לא הביאו לתוצאה המקווה. ב- 13.11.94 נחתם עוד הסכם (להלן - הסכם ההבראה), שמטרתו היתה, נוסף על המטרות שצוינו לעיל, לסייע לקופה להתמודד הן עם גירעונה השוטף בשנת 1994 והן עם החוב שצברה עד אז. הממשלה הביעה נכונות להשתתף בכיסוי חובות הקופה, כדי שתקציבה יהיה מאוזן לקראת כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי,התשנ"ד- 1994, בתחילת 1995.
לא כל רכיבי הסכם ההבראה מומשו במלואם. הקופה וההסתדרות לא עמדו במלוא התחייבויותיהן. בשנת 1994 לא צמצמה הקופה את עלויות השכר בסכום שהתחייבה עליו בהסכם, לא השיגה את ההכנסות שהתחייבה להשיג ממכירת נכסים, והוצאות הפיתוח שלה חרגו ממה שנקבע בתקציב. ב- 1995 היא לא עמדה בהתחייבויותיה בכל הנוגע להוצאות על אשפוז חוץ, על תרופות ועל מינהל ומשק ולהוצאות פיתוח.
בינואר 1995 העבירה ההסתדרות לקופ"ח 100 מיליון ש"ח במסגרת התחייבותה בהסכם ההבראה. על פי ההסכם, היו כספים אלה אמורים לשמש לפירעון הלוואה שלקחה הקופה בערבות מדינה לצורך מימון ביניים, אך היא השתמשה בהם לצרכיה השוטפים.
בהסכם שנחתם בין ההסתדרות לקופ"ח בסוף דצמבר 1995 הושג הסדר בעניין חובותיה של ההסתדרות לקופה. נקבע כי החוב השוטף של ההסתדרות לקופ"ח יעמוד על 95 מיליון ש"ח. לא הוצגו למשרד מבקר המדינה יתרת החוב שנרשמה בספרי קופ"ח לתאריך חתימת ההסכם לעומת סכום החוב השוטף שעליו הסכימו במשא ומתן. ההסתדרות לא העבירה לקופ"ח בעלות על נכסים בשווי של כ- 120 מיליון ש"ח, שעל פי ההסכם היו אמורים להוות תמורה חלקית לחובותיה.
בשנת 1991 שחררה הקופה, תמורת 7 מיליון לירות שטרלינג, מוסד לביטוח בחו"ל מהתחייבויותיו על פי הסכם ביניהם לשלם פיצויים בעקבות תביעות שיוגשו נגדה בגין רשלנות מקצועית. בסוף 1994 אמדו ההתחייבויות של הקופה בגין רשלנות מקצועית, כתוצאה מביטול הסכם זה, בכ- 0.5 מיליארד ש"ח. סכומים אלו עלולים להכביד עליה בעתיד.
ההסתדרות ממנה כשליש מחברי הגופים המנהלים את הקופה. הדבר עלול להקשות על הקופה בעתיד להחליט על פנייה לערכאות או לנקוט אמצעים אחרים שיתבקשו כדי לאכוף על ההסתדרות למלא את חובותיה על פי ההסכמים.
על פי הסדר נושים שנעשה בסוף 1995 , תכסה הממשלה כ- 2,756 מיליון ש"ח מכלל חובותיה הצבורים של הקופה. למשרד מבקר המדינה לא הוצגו מסמכים המפרטים את המשא ומתן שנוהל בין הצדדים בעת קביעת סכום ההשתתפות של הממשלה בכיסוי ההתחייבויות של קופ"ח. לא ברור אם הסכום הסופי כלל עודף תקבולים בסך 140 מיליון ש"ח שהיה לקופה בשנת 1994, ובאילו סכומים נעשו התאמות בהתחשבנות הסופית בין הצדדים.
בשנת 1995 נוצר פער של כ- 850 מיליון ש"ח בין ההוצאות המתוקצבות בסל הבריאות לבין הסכומים שקיבלו הקופות מהביטוח הלאומי. הממשלה החלה בכיסוי פער זה רק במחצית השנייה של שנת 1995, ועקב כך היו לקופות קשיים בתזרים המזומנים, שהקשו עליהן לפרוע את חובותיהן לבתי החולים הממשלתיים.
הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה