ריכוז ממצאים
חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969, קובע, כי סכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף בעניינים הנקובים בחוק (להלן - סכסוכי שכנים) יכריע בהם המפקח על רישום מקרקעין (להלן - המפקח). המפקח אחראי לניהול לשכת רישום המקרקעין ולשכת המפקח על רישום המקרקעין שבאזור סמכותו. קיימות תשע לשכות רישום בכל הארץ, וליד כל אחת מהן לשכת מפקח על רישום מקרקעין, שבה מכהן מפקח. לפי החוק, למפקח סמכות ייחודית לדון בתביעות מסוימות הנוגעות לסכסוכי שכנים; בתביעות האחרות למפקח ולבית משפט השלום סמכות שיפוט מקבילה, דהיינו -- התובע רשאי להגיש תביעתו למפקח או לבית משפט השלום, לפי בחירתו.
סמכותו של המפקח לדון בסכסוכי שכנים מוגבלת בדרך כלל לתביעות שעילתן נובעת מזכויותיהם הקנייניות של הצדדים בבית המשותף. אפילו יש בתשתית העובדתית, עליה נסמכת התביעה שהוגשה לפניו, כדי לבסס עילות תביעה נוסף על עילה הקניינית, אין המפקח מוסמך לדון באותן עילות אחרות. יוצא, שבפועל אין המפקח מוסמך להכריע ביעילות ובשלימות במכלול הסכסוכים שנתגלעו בין שוכני בית משותף, ולעתים אף לא בכל הסוגיות הנובעות ממסכת עובדתית אחת.
ההבחנה בין עניינים שהם בסמכותו הייחודית של המפקח לבין אלה שהם בסמכות שיפוט מקבילה מקשה על התובע בברירת הערכאה המוסמכת לדון בתביעתו. בשל כך מתעורר לעתים צורך בהעברת ההליך, לאחר שכבר הוגש, מבית המשפט למפקח, ולהיפך; במקרים מסוימים אף מתעורר צורך בהגשתו מחדש לערכאה המוסמכת, דבר הגורם טרחה וטרדה מיותרים לכל הצדדים.
במרבית התביעות המוגשות למפקח מסתיים הדיון בתוך פרק זמן קצר -- עד שישה חודשים מיום הגשת התביעה. עם זאת, קיים שיעור לא מבוטל של תביעות שמשך ההתדיינות בהן ארוך: בכ-6% מבין 860 התביעות, שהטיפול בהן נסתיים במחצית הראשונה של שנת 1997, היה משך ההתדיינות בין יותר משנה לבין כחמש שנים. מבין 665 התביעות התלויות ועומדות ליום 30.6.97 היה משך ההמתנה של כ-22% מהן, עד לאותו מועד, בין יותר משנה לבין שש שנים ותשעה חודשים. המפקח הוסמך לדון בסכסוכי שכנים כדי לאפשר הכרעה מהירה בסכסוכים כאלה, אך מטרה זו מסוכלת חלקית כאשר הדיון בתביעות מתמשך זמן כה רב.
בלשכות המפקחים שאין בקרבתן סניף של בנק הדואר נגבו אגרות בגין תביעות בבולי הכנסה, גם כאשר סכום האגרה היה גבוה מן הסכום המרבי המותר לתשלום בבולי הכנסה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987.
האגודה לתרבות הדיור (להלן - האגודה) מספקת מידע, ייעוץ וסיוע לציבור בתחום הדיור, ומרבית שירותיה ניתנים לחבריה בלבד תמורת תשלום דמי חבר שנתיים בסכום סמלי. על פי נוהלי האגודה, אין היא מקבלת כחברים את מגזר הבתים הדו-משפחתיים. במגזר זה נכללים גם בתים ישנים שיש בהם בעיות תחזוקה ואשר דייריהם נזקקים במידה מרובה לייעוץ ולסיוע בתחום הדיור. עקב מדיניות האגודה שלא לכלול מגזר זה בין חבריה, נמנעים ממנו שירותים חשובים בתחום הדיור.
שירות ייעוץ לאזרח במשרד העבודה והרווחה (להלן - שי"ל) מספק שירותי מידע וייעוץ ללא תשלום לכלל הציבור בתחומים שונים, בכלל זה בתחום הדיור. מכאן, שלחברי האגודה אפשרות לקבל שירות בתחום זה מהאגודה, משי"ל או משניהם כאחד. בהעדר תיאום בין האגודה לבין שי"ל, תיתכן כפילות בלתי ראויה במתן שירות זה, באותם עניינים ולאותם פונים, בידי שני גופים הנהנים מתמיכה כספית ציבורית.
הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה