הטיפול בגביית חובות

ריכוז ממצאים

בעד חלק מהקרקעות שבניהול מינהל מקרקעי ישראל (להלן -המינהל) שהוחכרו לבנייה, גובה המינהל מחוכרי הקרקע (להלן - החוכרים) דמי חכירה שנתיים (להלן - דח"ש). המינהל מנהל את חשבונותיהם של החוכרים באמצעות מערכת המידע הממוחשבת שלו (להלן - המערכת הממוחשבת). על פי נתוני המערכת הממוחשבת, הסתכמו חובות דח"ש של חוכרים למינהל, באמצע 1997, ביותר מ-417 מיליון ש"ח, כולל דח"ש לאותה שנה, שלא שולמו עד אותו מועד.

על פי נתוני המערכת הממוחשבת, ביוני 1997 היה סכום החוב בכל אחד מבין 24,255 תיקים גדול מ-2,000 ש"ח. החובות באותם תיקים הסתכמו ב-367 מיליון ש"ח. הועלה שהמינהל לא טיפל ב77%- מהתיקים האמורים, והם הוגדרו "לפני טיפול".

במשך שנים רבות לא רשם המינהל במערכת הממוחשבת חשבונות של עשרות אלפי חוכרים. כתוצאה מכך, לא דרש המינהל מאותם חוכרים לשלם לו דח"ש. בחודש יוני 1997 עדיין לא היו רשומים במערכת הממוחשבת חשבונות של יותר מ-10,000 חוכרים.

מבין 106,000 דרישות לתשלום דח"ש, שנשלחו לחוכרים ב-1997, לא הגיעו ליעדן והוחזרו למינהל על ידי הדואר יותר מ-18,000 אלף דרישות (%17.3). סכומי החובות שהיו נקובים בדרישות שהוחזרו הם עשרות מיליוני ש"ח.

כשני שלישים מסכומי החובות של חוכרים למינהל בכל אחת מהשנים 1994-1997 היו של חובות שלא שולמו שבע שנים ויותר, ודבר זה מעיד על הטיפול הכושל של המינהל בגביית חובות לאורך השנים.

אגף הכספים והחשבונות במשרד הראשי של המינהל (להלן - אגף הכספים) לא בדק מה הן הסיבות לגידול שהיה בסכומי החובות בשנים 1994-1997. אגף הכספים גם לא הכין תכנית פעולה להגברת הגבייה על ידי המשרדים המחוזיים של המינהל (להלן - המשרדים המחוזיים).

מתחילת שנות התשעים ועד מועד סיום הביקורת, לא דנה הנהלת המינהל בנושא מצבת החובות למינהל, הסיבות להצטברותם והדרכים שיש לנקוט כדי להגביר את גבייתם.

בדוחות השנתיים שמנהל המינהל מגיש למועצת מקרקעי ישראל לא נכללו בשלוש השנים האחרונות נתונים על מצבת החובות למינהל, ועקב כך נמנע מהמועצה מידע בנושא זה.

על אף מספרם הרב של החייבים והסכום הגדול של החובות, אין במינהל נוהל עבודה המסדיר את אופן טיפולם של המשרדים המחוזיים בגביית חובות.

אגף הכספים ואגף מידע, שליטה, ארגון ושיטות שבמשרד הראשי של המינהל סימנו תיקי חובות לטיפולם של המשרדים המחוזיים בלא שניתנה עדיפות לחובות גדולים ולחובות שנוצרו לפני זמן רב. גם ההחלטות של המשרדים המחוזיים להעביר תיקי חובות לטיפולם של עורכי דין חיצוניים לא נעשו על פי אמות המידה של גודל החוב וגילו.

אין במינהל נוהל המסדיר את אופן העסקת עורכי דין חיצוניים בגביית חובות, ולא נקבעו אמות מידה לבחירת עורכי דין למטרה זו.

בידי המשרדים המחוזיים תל אביב, המרכז וחיפה לא היו נתונים מלאים על התיקים שהעבירו לטיפולם של עורכי דין חיצוניים, וגם על סכומי החובות שנגבו מחייבים בעקבות טיפולם.

בדיקת אופן טיפולו של המשרד המחוזי של המינהל בתל אביב בגביית שישה חובות גדולים - בסכום של מיליון ש"ח ויותר - העלתה, כי עד מועד גמר הביקורת לא גבה המשרד המחוזי אף אחד מהם. הטיפול ברובם נמשך שנים והיה לא יעיל ולא תכליתי. אגף הכספים ואגף הייעוץ המשפטי כמעט לא היו מעורבים בטיפול בגביית החובות על ידי המשרד המחוזי. רק נגד אחד מבין ששת החייבים שנבדקו, הגיש המינהל תביעה משפטית ואף זכה בה, בשנת 1989. אולם על אף שמאז מתן פסק הדין ועד מועד הביקורת עברו כשמונה שנים, לא גבה המינהל מהחייב את הכספים שנפסקו לזכותו.

גביית כספים מחוכרים ביישוב סביון

הקרקעות שבתחום המועצה המקומית סביון הן בניהולו של המינהל, ומרביתן בבעלותה של הקרן הקיימת לישראל (להלן - קק"ל). היישוב סביון נמצא בתחום טיפולו של המשרד המחוזי המרכז של המינהל. השטח שעליו עומד היישוב נמסר במהלך שנות ה-50 מקק"ל ליזם פרטי כדי לפתחו ולהקים עליו משקים זעירים ודירות. היזם פיתח את הקרקע והעביר את זכויותיו בחלקות בגודל שונה לחוכרים, והם הקימו עליהן וילות יוקרתיות. במשך השנים נתקל המינהל בבעיות רבות בקשריו עם החוכרים בסביון שהם בעלי "חוזה ירוק", בעיקר משום שתנאי החוזה יועדו מלכתחילה להתיישבות חקלאית ונוסחו לפני עשרות שנים, ואילו סביון נהפך ליישוב עירוני.

על פי נתוני המערכת הממוחשבת, חובו של כל אחד מ-106 חוכרים בסביון היה גדול מ-100,000 ש"ח; 20 מהם היו חייבים למינהל, כל אחד, יותר מחצי מיליון ש"ח. 74 תיקי חייבים בסביון, שהחובות בהם היו בסכום כולל של כ-13.6 מיליון ש"ח, נמצאו בשלב המוגדר "לפני טיפול".

הועלה, כי פרטיהם של 38 חוכרים בסביון אמנם כלולים במערכת הממוחשבת, אולם לא היה במערכת חשבון על שמם. כתוצאה מכך, לא חייב אותם המינהל במשך שנים בתשלומי דח"ש.

בידי המשרד המחוזי המרכז לא היו נתונים בדבר הכספים שגבה מחוכרים בסביון בשנים 1990 עד 1997; גם לא היתה בידיו רשימה של תיקי חייבים שהעביר בשנים 1994-1997 לטיפולו של משרד עורכי הדין הפרטי, שהמינהל החל להעסיק בעקבות דוח שנתי 36 משנת 1986.

כדי לאתר חוכרים בסביון שאינם משלמים דח"ש למינהל ולגבות מהם את הכספים המגיעים לו, היה על המינהל לעשות סקר קרקעות בסביון. רק שמונה שנים לאחר חתימת החוזה עם משרד עורכי הדין הפרטי, הטיל המינהל על קבלן א' לעשות סקר קרקעות בסביון. הסקר הומצא למינהל בתחילת 1996. משרד מבקר המדינה העלה, כי המינהל לא הגדיר בכתב לקבלן א' את מטרות הסקר. הסקר שקיבל המינהל לא נתן לו את מלוא הפרטים שהיו דרושים לו, אך הוא לא ביקש מקבלן א' להשלים את הנתונים.

בשנת 1996 הטיל המינהל את הכנת סקר נוסף על קבלן ב'. אולם גם הפעם לא הגדיר בכתב את מטרות הסקר. גם טיוטת הסקר שהמציא קבלן ב' למינהל, במארס 1997, לא נתנה למינהל את מלוא הפרטים שהיו דרושים לו, אך גם מקבלן ב' לא ביקש המינהל להשלים את נתוני הסקר.

המערכת הממוחשבת

רבות מהפעולות שנעשות במערכת הממוחשבת יכולות להשפיע על הזכויות של החוכרים, על הכספים שהם חייבים למינהל ועוד. כדי לסייע בתהליך הבקרה והפיקוח על הפעולות הנעשות במערכת הממוחשבת, הותקנה בה תת-מערכת המפיקה קובץ המכונה "קובץ בקרת פעילויות". בקובץ זה נרשמים השינויים בנתוני המערכת הממוחשבת שנעשו בידי המשתמשים במערכת, בהקלדה ידנית, להבדיל מפעולות שהמערכת עושה אוטומטית.

הועלה כי מנהלי המשרדים המחוזיים, הגזברים המחוזיים ואגף הכספים עצמו אינם בודקים את הרישומים שבקובץ "בקרת פעילויות".

במינהל אין הוראות בכתב המנחות את הממונים המתאימים לבדוק את הפעולות הנרשמות בקובץ "בקרת פעילויות", וממילא לא נקבע סדר העדיפויות לבדיקה.

לא נמצאה אסמכתא, כי המינהל מינה אחראי לאבטחת המידע במאגרי המידע שבבעלותו.

המינהל לא קבע נוהלי אבטחת מידע נאותים, כנדרש.

ניהול הרשאות הגישה של המשתמשים במערכת הממוחשבת נמצא לקוי, ולא הונהגו פיקוח ובקרה נאותים על הגישה אליה.

הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה