קשיים במילוי ייעוד היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים: הישענות על הסדר פיקוח ואכיפה וולונטרי ושיתוף פעולה חלקי מצד הגופים הממשלתיים פגעו ביכולתה של היחידה למלא את ייעודה ואת שהוטל עליה בהחלטת הממשלה.
מאגר תמונות רישיונות הנהיגה - משרד התחבורה: מאגר זה מוגדר כמאגר ברמת סיכון גבוהה. נמצא על ידי היחידה כי קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי השמור בו בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות. משרד התחבורה טרם נתן את המענה המקצועי המשך קריאה בקובץ המצורף.
מאגר עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה - מערכת מעו"ז: נכון ליולי 2019 טרם השלימה רשות האוכלוסין וההגירה את הפעולות הנדרשות לבחינת עמידתה של המערכת בעקרונות המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים. זאת ועוד, מזה כ-15 שנים המשך קריאה בקובץ המצורף.
זיהוי קולי בשיחות טלפון בשירות בתי הסוהר - מערכת שחף: בשנת 2014 עמד בג"ץ על הצורך בקידום חקיקה בנושא ושב"ס נקט פעולות לקידומה. עם זאת, הצעת החוק המסדירה את השימוש באמצעי זיהוי זה טרם גובשה לכדי חקיקה.
מאגרי תמונות של משתמשי כרטיס רב-קו: לרשות הארצית לתחבורה ציבורית אין כל מידע בנוגע למאגרים המצויים בידי מפעילי התחבורה הציבורית, ובכלל זה מידע על התמונות המצויות במאגרים אלה. מידע זה נדרש לצורך בחינת היבטים של אבטחת המידע המשך קריאה בקובץ המצורף.
בחינת הפעלתם של מאגרים ביומטריים במגזר הפרטי: במציאות שבה קיימים במדינת ישראל מאות אלפי מאגרי מידע, ונוכח השימוש ההולך וגובר ביישומים ביומטריים ושמירתם במאגרים, לרבות במגזר הפרטי, מטבע הדברים אין לרשות להגנת הפרטיות יכולת המשך קריאה בקובץ המצורף.
היעדר שימוש בתעודת הזהות החכמה: תעודת הזהות החכמה מונפקת משנת 2013 ואף שנכון לאוגוסט 2019 כבר הונפקו 2.8 מיליון תעודות זהות חכמות, חלק ניכר (כ-30) משירותי ממשל זמין ניתן לקבל גם בלי להידרש לתעודת זהות חכמה ותוך שימוש באמצעים המשך קריאה בקובץ המצורף.