ההיערכות לבחירות לכנסת התשע עשרה וניהולן

הבחירות לכנסת התשע עשרה התקיימו ב-22.1.13. לאחר ההכרזה על הבחירות לכנסת התשע עשרה הורחב המטה המינהלי ומונו מטות מינהליים לוועדות האזוריות. בסך הכול מנו המטות המינהליים כ-880 עובדים. ביום הבחירות לכנסת התשע עשרה הועסקו כ-34,000 עובדים נוספים במגוון תפקידים (להלן - עובדי יום הבחירות). נוסף עליהם שימשו כ-30,000  נציגי סיעות כחברי ועדות קלפי.

תקציב הוועדה המרכזית בשנת הבחירות לכנסת התשע עשרה היה 246.8 מיליון ש"ח. הבחירות התנהלו ב-9,881 קלפיות, מהן 1,550 קלפיות נגישות. כן הוצבו קלפיות בבתי חולים ובמוסדות למוגבלים בניידות של משרד הרווחה, בבתי סוהר ובבתי מעצר, בנציגויות ישראל בחו"ל ובבסיסי צה"ל.

בחודשים דצמבר 2012 - יוני 2013 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות לבחירות לכנסת התשע עשרה ואת ניהולן. בעיקר נבדקו הנושאים האלה: תכנון תקציב הבחירות, אישורו וביצועו; גיוס ומינוי של העובדים למטות המינהליים וליום הבחירות והעסקתם; פריסת הקלפיות ברחבי הארץ; איתור מקומות לקלפיות נגישות והליך ההצבעה בהן; ההיערכות להצבעות מיוחדות וניהולן; והיבטים במערכת הממוחשבת של הוועדה המרכזית. הביקורת נעשתה במטה המינהלי של הוועדה המרכזית, במטות המינהליים של הוועדות האזוריות ובקלפיות. בדיקות השלמה נעשו במשרדי הבריאות והפנים (לרבות אצל המפקח הארצי על הבחירות), במינהל הכנסת, במשטרת ישראל, בצה"ל, בשירות בתי הסוהר ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אף שנוהל הוועדה המרכזית מנחה לעשות בדיקה השוואתית בין הצעת התקציב לבחירות לבין ההוצאה המקבילה בשנים קודמות, המטה המינהלי לא כלל במסמך הצעת התקציב לשנת 2013 את נתוני הביצוע של תקציב הבחירות שהתקיימו ב-2009. כמו כן, אישור הצעת התקציב התבסס בכל אחד מארבעת שלביו על מסמך הצעת התקציב, בלא שהמטה המינהלי הביא נתונים המצביעים על כך שהתקציב המוצע משקף גידול נומינלי של 36% בהשוואה לנתוני הביצוע ב-2009 (הצעת תקציב של 246.8 מיליון ש"ח ב-2013 למול ביצוע תקציבי של 181.1 מיליון ש"ח ב-2009). לפיכך לא היה בידי כל הגורמים המאשרים  בסיס הנתונים הנדרש לקבלת החלטה מיטבית.

הוראות לביצוע פעולות בחשבונות בנק הדואר של הוועדה המרכזית אושרו בחתימת חשב הוועדה בלבד. יודגש כי מדובר באישור פעולות בעשרות מיליוני ש"ח של העברות כספים בין חשבון בנק אחד למשנהו ושל תשלום משכורות לעובדי יום הבחירות באמצעות מערכת סליקה בנקאית (מס"ב).

חשב הוועדה המרכזית אישר לשלם לחברה א'  חשבוניות בסכום כולל של כ-3.1 מיליון ש"ח בגין שירותי מחשוב שונים, אף שהחשבוניות לא כללו פירוט של כמותם ומחירם של השירותים שבגינם נעשה החיוב ולא צורף אליהן מסמך הזמנה מפורט. על כן לא היה אפשר לבחון את נכונות החשבוניות ואת סבירותן.

המטה המינהלי של הוועדה המרכזית לא ביצע בקרה על קבלת מרבית ציוד המחשוב שעליו שילם לחברה א': לגבי כ-30 אתרי מחשוב  שיש בהם ציוד מחשוב רב לא היו בידי המטה המינהלי אסמכתאות לכך שהציוד התקבל במלואו. יצוין כי הציוד באתרים אלה כלל, בין היתר, 506 מחשבים (מבין 753) ו-102 מדפסות (מבין 202) שעבורם שילם לחברה א'.

מעמד עובדי הסגל הקבוע של המטה המינהלי הוא כשל עובדי מדינה, אך הדבר אינו מעוגן בחקיקה. אף על פי שבעבר העיר משרד מבקר המדינה כי יש להסדיר את מעמדם, עד כה הנושא לא הוסדר.

אף שכבר בדוח הביקורת משנת 2007 על הבחירות לכנסת השבע עשרה הומלץ למסד הליך של גיוס עובדים לעבודה בתקופת הבחירות, אשר יעניק הזדמנות שווה למועמדים מתאימים, לא הושלמו בחינת הליך גיוס העובדים והסדרתו עד מועד סיום הביקורת, ביוני 2013, יותר משש שנים לאחר פרסום הדוח האמור.

הוועדה המרכזית קבעה לפני מערכות בחירות רבות שעובד במשרה מלאה יקבל בתקופת הבחירות 165% מהשכר המשולם לו לפי דרגת משרתו בוועדה המרכזית או לפי דרגתו בשירות המדינה או בכנסת (הגבוה מביניהם), ועובד במשרה חלקית (שלוש שעות ביום) - 65% מהשכר האמור. אף שבדוח הביקורת על הבחירות לכנסת השבע עשרה נכתב כי מן הראוי לבחון אם תשלום תוספת זו ושיעורה מוצדקים, לא נעשתה בחינה כאמור, והתגמול האמור עודנו משולם.

אף שהמטה המינהלי פעל לצמצום תופעת העסקתם של קרובי משפחה והושג שיפור ניכר ביחס למערכות בחירות קודמות, התופעה עדיין קיימת: ל-137 מבין כ-880 עובדי המטות המינהליים (כ-15.5%) היה קרוב משפחה אחד לפחות שהועסק במטות המינהליים או ביום הבחירות אף שאסור היה להעסיקו בהתאם לכללים שקבעה הוועדה המרכזית.

משרד מבקר המדינה השווה את דיווחי הנוכחות לחודש דצמבר 2012 של 126 מעובדי המטות המינהליים המועסקים בארבעה גופים ציבוריים, על פי דיווחיהם במקום עבודתם הקבוע ובוועדות הבחירות. הועלה כי בדיווחיהם של 17% מהעובדים נמצאו ליקויים - בכלל זה רישום נוכחות כפול, במקום העבודה הקבוע ובמקביל בוועדות הבחירות, וכן דיווח על היעדרות ממקום העבודה הקבוע בשל מחלה ובמקביל דיווח על עבודה בוועדות הבחירות.

בניגוד לנוהל הוועדה המרכזית, 1,668 (11.7%) מ-14,199 מזכירי ועדות הקלפי (להלן גם - המזכירים) שעבדו ביום הבחירות הועסקו אף שלא הגישו מועמדות באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית. ב-6 מ-18 הוועדות האזוריות היה שיעור המזכירים שגויסו שלא באמצעות האתר בין 18.0% ל-39.9%.

הוועדה המרכזית קבעה מדרג עדיפויות בזימון מועמדים לריאיון לתפקיד מזכיר: בעלי ניסיון קודם יזומנו בעדיפות ראשונה; לאחריהם עובדי מדינה ורשויות מקומיות; ולבסוף שאר המועמדים. לפי אמות המידה שעל בסיסן הוערכו המזכירים באחת מהוועדות האזוריות, ותק המועמד והיותו או אי-היותו עובד מדינה או עובד רשות מקומית ניבאו באופן מוגבל את איכות עבודתו כמזכיר, לכן מתעורר ספק בדבר ההצדקה שבנקיטת מדרג העדיפויות האמור.

לא בכל הוועדות האזוריות נעשתה הערכת מזכירים בבחירות קודמות. נתוני ההערכה שנאספו בוועדות האזוריות שבהן נעשתה הערכה לא נשמרו במערכת "דמוקרטיה"  באופן שאפשר שימוש בהם גם לוועדה המרכזית ולוועדות אזוריות אחרות. גם בבחירות לכנסת התשע עשרה לא הונחו המטות המינהליים של הוועדות האזוריות להזין את סיכומי ההערכות למערכת "דמוקרטיה" או להעבירם לוועדה המרכזית בדרך אחרת.

הוועדה המרכזית קבעה שבבחירות לכנסת התשע עשרה יעמוד התשלום לחבר ועדת קלפי (המשולם באמצעות הסיעה) למשך כל יום הבחירות על 1,575 ש"ח. המטה המינהלי בדק רק אם נציג הסיעה ששימש חבר ועדת קלפי נכח במקום הקלפי בשלב כלשהו, ולא את משך הזמן שבו מילא את תפקידו. למעשה, די שנציג הסיעה היה נוכח בשלב כלשהו במהלך ההצבעה כדי שלסיעה יועבר מלוא הסכום האמור, גם אם לא נכח נציג מטעם הסיעה לאורך היום כולו.

בניגוד למזכיר ועדת הקלפי, שנדרש לעבור מבחני מיון והדרכה בת כמה שעות כתנאי להעסקתו, נציגי הסיעות אינם מחויבים לעבור הדרכה כלשהי לפני יום הבחירות. הוועדות האזוריות אמנם הציעו לנציגים להשתתף בהדרכות כאלה, אך שיעור השתתפותם היה נמוך.

חלוקת הארץ לאזורי קלפי מבוצעת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס), בהתאם להנחיות פנימיות שקבעה לפני עשרות שנים, בלא שהתאמתן למציאות המשתנה נבחנה על ידי המטה המינהלי והמפקח על הבחירות.

קיימים פערים משמעותיים בין מספרי הבוחרים הרשומים להצבעה בקלפיות המוצבות באותו המתחם (למשל, במבנה בית ספר הוצבו כמה קלפיות. בחלקן היו רשומים להצבעה בוחרים מעטים יחסית לאחרות שהוצבו באותו המבנה).

צוות איתור מקומות קלפי העומדים בקריטריונים שנקבעו לקלפי נגישה, שהקימה הוועדה המרכזית בשנת 2001, פועל בלא שהוכן נוהל לעבודתו, המפרט למשל באיזו תדירות יש לפקוד יישוב שלא אותר בו מקום לקלפי נגישה כדי לנסות ולאתר מקום שכזה, ובאיזו תדירות יש לשוב ולוודא שקלפי שהוגדרה נגישה אכן עומדת בקריטריונים לכך.

ב-702 יישובים לא הוצבה קלפי נגישה, בדרך כלל משום שלא אותר מבנה העומד בקריטריונים הנדרשים לכך. ב-158 יישובים אחרים הייתה קלפי נגישה, אך היא לא הוגדרה כ"קלפי נגישה מיוחדת" . לכן, בניגוד לקבוע בחוק, בעלי מוגבלות בניידות ששהו ביישובים אלה ביום הבחירות ולא היו רשומים להצבעה בקלפי הנגישה, לא היו רשאים להצביע בה.

כמו בבחירות קודמות, גם בבחירות אלו היה בקלפיות נגישות מיוחדות רבות מיעוט של בוחרים בעלי מוגבלות בניידות שהצביעו במעטפות כפולות . על כן, המזכיר הנוסף שמונה לקלפיות אלה לצורך סיוע לבעלי מוגבלות בניידות ישב כמעט באפס מעשה במרבית שעות ההצבעה.

חוק הבחירות קובע שאדם המוגבל בניידות המבקש להצביע בקלפי נגישה שאינו רשום בה להצבעה, נדרש להצהיר שהוא מוגבל בניידות, אלא אם כן מוגבלותו ניכרת לעין. מתצפיות שקיימו צוותי ביקורת של משרד מבקר המדינה שביקרו בקלפיות נגישות ביום הבחירות ומדיווחים שהגיעו אליהם ממזכירי קלפיות, עולה חשש שגם בבחירות אלה היו בוחרים שהצביעו בקלפיות נגישות אף שלכאורה לא היו זכאים לכך, לעתים לאחר שחתמו על הצהרה על מוגבלות בניידות.

חוק הבחירות קובע שנשים השוהות במקלט לנשים מוכות רשאיות להצביע בקלפיות נגישות לאחר שיציגו טופס ייחודי שנקבע בתקנות. מעצם הדרישה להציג טופס זה נאלצות השוהות במקלטים לנשים מוכות לחשוף עובדה זו לפני המזכיר וחברי ועדת הקלפי, ופרטיותן נפגעת.

חוק הבחירות קובע כי בקלפי למאושפזים בבתי חולים  יהיו רשאים להצביע גם עובדי הצוות הרפואי, אם נוכח מנהל בית החולים או מי שהוא הסמיך לכך שקרוב לוודאי שעובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת. נמצא כי בתי החולים נבדלו זה מזה בכל הנוגע לזכאות אנשי הצוות להצביע.

הליך ההצבעה של שוטרים יצר בלבול רב בקרב חברי ועדות הקלפי והמזכירים, מה שהוביל לטעויות בהליך ההצבעה.

צוותי הביקורת שהיו בבתי סוהר ביום הבחירות מצאו כי לעתים חתמו ממלאי התפקידים במתקן הכליאה על הטפסים המתייחסים לאסירים שאינם מעוניינים לממש את זכות ההצבעה מבלי שראו את האסיר ווידאו שאינו מעוניין להצביע, וכי לעתים החותם על הטפסים לא היה קצין, כפי שנדרש בפקודת שירות בתי הסוהר. עוד נמצאו מקרים שבהם חתם מזכיר ועדת קלפי על טופס שבו הוא מאשר שהאסיר הובא לפניו והודיע כי אינו מעוניין לממש את זכותו להצביע, בלא שפגש את האסיר ווידא שאינו מעוניין להצביע.

חרף ההודעות על הסרת מועמדותן של שתי רשימות, הונחו בחלק מהקלפיות פתקי הצבעה הנושאים את אותיותיהן. בסך הכול הצביעו לשתי הרשימות 227 בוחרים ב-183 קלפיות. מאחר שהרשימות הסירו את מועמדותן, קולות אלו נפסלו.

מזכירי ועדות הקלפי התבקשו לסמן בטופס ייעודי (להלן - טופס 1000) את מספריהם הסידוריים של הבוחרים שהצביעו כפי שהם מופיעים באלפון, כדי שיהיה אפשר לוודא בעזרת נתון זה שבוחרים שהצביעו במעטפות כפולות לא הצביעו פעמיים. רק במחצית מהמקרים שנבדקו הייתה התאמה מלאה בין סימון הבוחרים שהצביעו בטופסי ה-1000 לבין סימונם באלפונים.

בדיקת פרוטוקולי ועדות הספירה של הקולות שבמעטפות הכפולות, המוקמות בכנסת, העלתה כי חלק מ-227 הוועדות לא אוישו בהתאם לנדרש בחוק ואף לא בהתאם להחלטת יו"ר הוועדה המרכזית: חלקן פעלו ללא מזכירים, ובאחרות שימשו נציגי סיעות כמזכירים.

בביקורת שביצע צוות של משרד מבקר המדינה באחד היישובים הבחין הצוות בתנועה ערה של אנשים במקום הקלפי, וכי אנשים הכניסו למקום הקלפי חבילות של מעטפות. קלפי זו נפסלה בהמשך על ידי יו"ר הוועדה המרכזית. בפני צוות הביקורת נטען שנגנבו מעטפות מקלפי נוספת באותו היישוב, ואכן לאחר סגירת הקלפיות נפסלו כ-50 מעטפות בקלפי זו משום שלא היו חתומות בהתאם לתקנות על ידי חברי ועדת הקלפי. כך אירע גם בקלפי שלישית באותו היישוב, שם נפסלו כ-100 מעטפות לאחר ההצבעה משום שהחתימות שעליהן לא היו של חברי ועדת הקלפי.

משרד מבקר המדינה בדק את עדכון פנקס הבוחרים ביחס לבוחרים שנפטרו והשווה את רשימת הנפטרים לרשימת הבוחרים שהצביעו, המבוססת על טופסי ה-1000. נמצא שבפנקס הבוחרים נכללו 1,162 בוחרים שנפטרו לפני שליפת הפנקס . הבדיקה העלתה כי בשמם של 12 מביניהם בוצעה הצבעה בבחירות לכנסת התשע עשרה על ידי אחרים, וכך גם בשמם של 60 מבין 6,287 בוחרים שנפטרו בין מועד שליפת הפנקס לבין מועד הבחירות. בעקבות ממצאי הביקורת השווה המטה המינהלי בין הממצאים האמורים לבין האלפונים של הקלפיות הרלוונטיות, והעלה כי לא נמחקו מהם שמו של אחד מ-12 הבוחרים שנפטרו לפני שליפת הפנקס ושמותיהם של 34 מ-60 הבוחרים שנפטרו בין מועד שליפת הפנקס לבין יום הבחירות.

בדיקת טופסי ה-1000 העלתה שנעשתה הצבעה בישראל בשמם של 5,007 בוחרים שעל פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ לגבולות ישראל ביום הבחירות לכנסת התשע עשרה. בעקבות ממצאי הביקורת השווה המטה המינהלי בין ממצאים אלה לבין האלפונים של הקלפיות הרלוונטיות, והעלה כי שמותיהם של 1,877 בוחרים שעל פי טופסי ה-1000 הצביעו לא נמחקו מרשימות הבוחרים. מכאן שלא רק שלכאורה בוצעה הצבעה בשמם של אלפי בוחרים ששהו בחו"ל או נפטרו, אלא שמתעורר ספק בנוגע לאמינות טופסי ה-1000 למניעת הצבעות כפולות.

גם בבחירות לכנסת התשע עשרה חל עיכוב ניכר בהתקנת ציוד המחשוב והתקשורת, ולכן החלו הוועדה המרכזית וחלק מהוועדות האזוריות את עבודתן במערכת "דמוקרטיה" באיחור.

עקב בעיות בכניסה למערכת "דמוקרטיה" ב-13 מ-18 הוועדות האזוריות (72%), החלה קליטת הפרוטוקולים של ועדות הקלפי בהן כשעה עד שעתיים אחרי הזמן שנקבע.

במערכת "דמוקרטיה" נבנה מודול  היסעים שמטרתו לאפשר הגשת בקשות להסעה של עובדי הוועדות וטיפול בהן, כך שמכלול הנתונים יועבר ברשת התקשורת בין הוועדה המרכזית לוועדות האזוריות וייחסכו טפסים ידניים. אף שהמודול הוקם כבר בשנת 2008 והושקעו כספים בפיתוחו, ואף שהוא הוטמע והושמש בהצלחה בבחירות לכנסת השמונה עשרה, בבחירות לכנסת התשע עשרה לא השתמשו בו - לא הממונה על ההיסעים במטה המינהלי, לא רכזי ההיסעים במטות המינהליים של הוועדות האזוריות ואף לא האחראים במרכז המבצעי הלוגיסטי (ממ"ל). רוב העבודה נעשתה בצורה ידנית, באמצעות טפסים או באמצעות גיליון אלקטרוני שבשימוש הממונה על ההיסעים בלבד.

לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה הכין המטה המינהלי של הוועדה המרכזית טבלה המרכזת את הליקויים שהעלו בעלי התפקידים במטות המינהליים. עד מועד סיום הביקורת, יוני 2013, לא הביא המטה לדיון בפני הוועדה המרכזית או יושב ראשה, בתהליך מסודר ומתועד, את הליקויים וההצעות הראויים לבחינה ודיון שהעלו בעלי התפקידים לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה, ולא קיים הליך מתן משוב לבעלי התפקידים שהעלו הצעות לשיפור. בדוחות הסיכום שהוגשו לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה חוזרים ליקויים שהופיעו בדוחות סיכום בעבר.

הבחירות לכנסת מאפשרות לכל בוחר ליטול חלק פעיל בעיצוב השלטון ונמצאות בלב ההליך הדמוקרטי. חוק הבחירות והתקנות שנקבעו מכוחו קובעים שורה של כללים שמטרתם לשמור על תקינות ההליך ולהבטיח שלכל בוחר תינתן אפשרות שווה לבחור ברשימה בהתאם להעדפתו. הוועדה המרכזית, הוועדות האזוריות והמטות המינהליים פעלו תוך השקעת מאמץ הראוי לציון לארגון הבחירות והפקת תוצאותיהן בזמן, ובדרך כלל התנהלו הבחירות כסדרן. ניכר כי המטה המינהלי ראה לנגד עיניו כל העת את חשיבות הבחירות, ופעל לשיפור שיטות העבודה בתחומים שונים על מנת להביא להצלחתן. עם זאת בביקורת הועלו ליקויים, חלקם מהותיים.

בתיקון הליקויים שמפורטים בדוח זה יש כדי לאפשר לרבים יותר ליטול חלק מעשי בבחירות, למזער את הפגיעה האפשרית בטוהרן, ובכך לתרום להגשמת רצון הבוחר ולחיזוק הדמוקרטיה, וכן להביא להגברת השוויון, היעילות והחיסכון.

להלן פירוט של עיקרי ההמלצות המובאות בדוח הביקורת, בחלוקה על פי הנושאים שנבדקו:

1. על המטה המינהלי להקפיד כי נתוני ביצוע התקציב של מערכת הבחירות הקודמת יוצגו לכל הגורמים השותפים בהליכי קבלת ההחלטות בעניין התקציב ואישורו.

2. על המטה המינהלי להקפיד כי פעולות כספיות בחשבונות בנק הדואר של הוועדה המרכזית ייחתמו על ידי שני מורשי חתימה, וכי כללי הבקרה על קבלת ציוד מחשוב והחזרתו יקוימו כנדרש בנוהל שקבע המטה.

1. על המטה המינהלי להסדיר לאלתר את מעמדם החוקי של עובדי הוועדה המרכזית; כן יש להסדיר את סוגיית דרך העסקתה של מנכ"לית הוועדה.

2. יש להשלים את בחינת נושא גיוס כוח האדם למטות המינהליים של הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות, ולהעניק הזדמנות שווה למועמדים מתאימים, לרבות מקרב הציבור הרחב.

3. מן הראוי שהסדר השכר של עובדי הסגל הקבוע יעוגן בהחלטה ספציפית של ועדת הכספים של הכנסת, לאחר בחינתו, בשים לב למאפיינים הייחודיים של עובדי הסגל הקבוע מחד, ולכך שלכאורה אין זיקה משמעותית בין עבודת עובדי הוועדה המרכזית לעבודת עובדי הכנסת מאידך. מן הראוי ששכר עובדי התקן במטות המינהליים בתקופת הבחירות ייבחן בכללותו.

4. על פי חוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת קיים ניגוד עניינים מוסדי בהעסקת עובדי חשבות הכנסת בחשבות הוועדה המרכזית. משניתנה חוות דעת על ידי הגורם המוסמך בכנסת בנושא, יש לפעול בהתאם לאמור בחוות הדעת.

5. מן הראוי שהמטה המינהלי ישרש את תופעת העסקת קרובי משפחה במטות המינהליים, לרבות ביום הבחירות.

1. על המטה המינהלי לנקוט את הצעדים הנדרשים על מנת להבטיח שלא יגויסו מזכירים לוועדות הקלפי בדרך העוקפת את נוהל הוועדה המרכזית, המחייב הגשת מועמדות לתפקיד באמצעות אתר האינטרנט של הוועדה.

2. מוצע כי המטה המינהלי יבחן את הקריטריונים שנקבעו להעדפת המועמדים לתפקיד מזכירי ועדות קלפי, נוכח העובדה שהקריטריונים לא היטיבו לנבא את איכות עבודת המזכירים.

3. יש לקבוע תנאי סף ואמות מידה אחידים למיון מועמדים לתפקיד המזכיר; כן יש לפעול לכך שעבודת המזכירים בכל הוועדות האזוריות תוערך על בסיס אמות מידה וסולם הערכה אחידים, ולהסדיר את ריכוז המידע בדבר הערכות המזכירים, שמירתו והשימוש בו בבחירות העוקבות.

1. על המטה המינהלי לפעול לכך שהתשלום לנציגי הסיעות בוועדות הקלפי יהיה בהתאם לנוכחותם.

2. על המטה המינהלי לבחון את הסוגיה שהעלה יו"ר הוועדה המרכזית לכנסת התשע עשרה הנוגעת להחלפת נציגי הסיעות - חברי ועדות הקלפי - במזכיר נוסף. ככל שבחינה זו לא תוביל לשינוי הרכב ועדת הקלפי, נדרש המטה המינהלי לנקוט פעולות מעשיות אשר יובילו להגדלת מספר נציגי הסיעות שנוטלים חלק בהדרכות.

1. על המפקח על הבחירות והמטה המינהלי לקבוע את השיקולים שבהתחשב בהם יש לבצע את עבודת החלוקה לאזורי קלפי (כגון עומס בקלפיות, מרחק הבוחר מהקלפי ושיקולי יעילות וחיסכון) ומהו משקלו הראוי של כל אחד מהם - בין אם באופן כולל ובין אם לגבי אזורים מסוימים. בהתאם לכך יוכלו להנחות את הלמ"ס כיצד לבצע את החלוקה, ובכלל זה - מהו גודלה הרצוי של קלפי שאליו יש לשאוף.

2. מן הראוי שהמפקח על הבחירות והמטה המינהלי יבחנו כיצד ניתן להביא לאיזון בין מספר הבוחרים הרשומים להצבעה בקלפיות המצויות באותו המתחם, וינחו את הלמ"ס בהתאם, באופן שלא יווצר מצב שבו בקלפי אחת רשומים להצבעה בוחרים רבים ובקלפי אחרת שבאותו המתחם רשומים בוחרים מעטים.

1. יש לפעול למימוש הוראות החוק במלואן ולאפשר לבוחרים בעלי מוגבלות בניידות להצביע בכל יישוב שהם נמצאים בו.

2. על המטה המינהלי לקבוע נוהל לעבודת צוות האיתור. מן הראוי שהצוות יתמקד בבדיקותיו ביישובים שטרם אותרו בהם מקומות לקלפיות נגישות, ובמידת הצורך יפרט בפני הרשויות המקומיות שלא נמצא בתחומן מקום להצבת קלפי נגישה אילו פעולות נדרשות להתאמת מקום שיעמוד בקריטריונים, בהתאם לקבוע בחוק.

3. מן הראוי שהמטה המינהלי יבחן את האפשרות ליזום שינוי בתקנות שיבטל את החובה למנות מזכיר נוסף בכל קלפי נגישה, נוכח מיעוט המצביעים בעלי מוגבלות בניידות בקלפיות נגישות רבות.

1. מן הראוי שהמטה המינהלי ייתן דגש נוסף בהסברה קודם ליום הבחירות בדבר הקושי הנגרם לבעלי מוגבלות בניידות בשל שימוש בקלפיות אלה על ידי מי שאינם זכאים לכך, וכן בדבר העונשים הקבועים בחוק למצביעים בקלפיות אלה שלא כדין.

2. ראוי גם שהמטה המינהלי ינחה את מזכירי הקלפיות להקפיד להסביר לבוחר - קודם לחתימתו על ההצהרה על מוגבלות בניידות - מהי תכלית הקלפי הנגישה ומהם העונשים הקבועים בדין לחותם על הצהרה כוזבת.

3. מן הראוי שהמטה המינהלי יבחן מתכונת שתאפשר לשוהות במקלטים לנשים מוכות להצביע בקלפיות נגישות בלי לחשוף עובדה זו לפני המזכיר וחברי ועדת הקלפי.

1. מן הראוי שהמטה המינהלי יפעל לכך שהקלפיות המוצבות בבתי חולים ינוידו בין כמה אתרים ברחבי בתי החולים, ואף יבחן, עם משרד הבריאות, אפשרות להציב קלפי שתנויד בין מיטות מאושפזים שאינם יכולים להגיע למקום הקלפי וכן לאפשר למאושפזים להסתייע בעובדי בית החולים כדי להגיע למקום הקלפי.

2. מן הראוי שהמטה המינהלי יוציא כללים בכל הנוגע לזכאות אנשי הצוות הרפואי להצביע בקלפיות המוצבות בבתי החולים ויבחן גם את סוגיית הצבעת עובדי המשק בקלפיות אלה, באופן שיתאפשר לכל עובד בית חולים שקרוב לוודאי שלא יוכל לממש את זכות ההצבעה בדרך אחרת, להצביע בקלפי המוצבת במקום.

3. נוכח חשיבות הזכות להצביע, על המטה המינהלי לשקול ליזום תיקון לחוק הבחירות שיקבע באילו נסיבות יהיו רשאים להצביע בקלפיות שבבתי החולים קרובי משפחה של מאושפזים מסוימים.

1. על המטה המינהלי לבחון אם יש מקום ליזום תיקון לחוק בעניין הצבעת שוטרים. ככל שהחוק לא יתוקן, על המפקח על הבחירות לפעול לכך שכל פרטי השוטרים, לרבות מספרם הסידורי ברשימת הבוחרים ומספר הזהות שלהם, יימחקו מרשימת הבוחרים. על המטה המינהלי לשים בהדרכות המזכירים דגש רב יותר בנושא הצבעת שוטרים.

2. על שירות בתי הסוהר לפעול בהתאם להנחיות שקבע ביחס לאסירים שאינם מעוניינים לממש את זכות ההצבעה; על המטה המינהלי להקפיד להדריך מזכירים בקלפיות בשירות בתי הסוהר כיצד לנהוג במקרה שבו מדווח להם שאסיר אינו מעוניין להצביע.

3. מן הראוי שהמטה המינהלי ישקול ליזום תיקון חקיקה שיאפשר להחריג קבוצות נוספות מכלל הריתוק (הקובע שכל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי שבה הוא רשום להצבעה); זאת תוך בחינת מכלול ההיבטים הנוגעים לכל קבוצה והמשמעויות הנובעות מהחרגתה ממנו, ובשים לב להבחנה בין בוחרים שכלל הריתוק מונע מהם למעשה את האפשרות לממש את זכות הבחירה לבין בוחרים שכלל הריתוק גורם לחוסר נוחות בלבד בהצבעתם.

1. על המטה המינהלי להכין נוהל המורה לבעלי התפקידים השונים כיצד לנהוג במקרים שבהם מסירה רשימה את מועמדותה ערב הבחירות.

2. יש להבטיח שליווי בוחרים ייעשה רק במקרים שהתיר החוק ורק על דעתם של הבוחרים. על המטה המינהלי להדגיש נושאים אלו בהדרכות המזכירים.

3. על המטה המינהלי לבחון מהי הדרך היעילה לקליטת הפרוטוקולים בוועדות האזוריות, לרבות היחס הרצוי בין מספר הקלפיות למספר עמדות הקליטה, ולהנחות את הוועדות האזוריות בהתאם.

4. על המטה המינהלי לבחון את מידת מהימנות השימוש בטופס 1000 למניעת הצבעה כפולה.

5. מן הראוי שהמטה המינהלי יקפיד על מילוי ההוראות הנוגעות לאיוש ועדות ספירת הקולות שבכנסת ואף יפעל למניעת איוש ועדות ספירת הקולות שבמעטפות הכפולות על ידי קרובי משפחה.

6. מן הראוי שהמטה המינהלי יבחן דרכים לצמצום הפגיעה בטוהר הבחירות, לדוגמה על ידי תגבור כוח האדם המאייש את ועדות הקלפי במקומות שבהם אירעו תופעות מסוג זה בעבר.

1. על המטה המינהלי לסיים את הליך הפקת הלקחים בנושא המחשוב, שהחל זמן קצר לאחר הבחירות, כדי שהעיכובים בפריסת מערכת המחשוב בוועדה המרכזית ובוועדות האזוריות לא יישנו בבחירות לכנסת העשרים.

2. יש לתקן את כל הטעון תיקון מבחינת השימוש המיטבי במערכת "דמוקרטיה", ובכלל זה אופן קליטת התוצאות, סריקת המעטפות, אבטחת המידע, השימוש בכל המודולים והקבלת קבצים - כדי שליקויים שנמצאו בבחירות לכנסת התשע עשרה בנושאים אלה לא יישנו בבחירות לכנסת העשרים.

3. בפגישה שהתקיימה בנובמבר 2013 אצל יו"ר ועדת הבחירות לכנסת העשרים בנושא מחשוב הבחירות, סקרה מנכ"לית הוועדה המרכזית את ההיבטים השונים של הנושא, לרבות מרכיבים המצויים כבר בהליכי בחינה ויישום. בפגישה מסר מנכ"ל משרד הפנים (בפועל) כי שר הפנים הורה על הקמת צוות שיבחן את סוגיית ההצבעה הממוחשבת ויגבש בתוך חצי שנה דוח בנושא מחשוב הבחירות. לדעת מבקר המדינה, יש לתת את הדעת לכך שבעשור האחרון הולך וגובר בעולם השימוש באמצעים אלקטרוניים למימוש זכות הבחירה. אמצעים אלה יושמו בשנים האחרונות אף בישראל במערכות בחירות מצומצמות. ניתן להניח כי בעתיד ילך ויגבר השימוש בהם ויהפוך לנפוץ. מבקר המדינה רואה חשיבות בקיום הליכי חשיבה בתחום זה כבר בעת הזאת, כדי ששילובם של אמצעים אלו בעתיד ייעשה לאחר שנשקלו היבטים שונים הכרוכים ביישום מהלך זה והמורכבות הרבה הגלומה ביישומו.

על מנת שהליך הפקת הלקחים יהיה יעיל, על המטה המינהלי לקיימו באופן מסודר ומתועד, ובמסגרתו להעביר לוועדה המרכזית או ליושב ראשה מסמך מגובש שבו ירוכזו הלקחים; על המטה המינהלי למסור לבעלי התפקידים מסמך מרכז המציג את ההצעות שהועברו אליו והמפרט אילו מהן אימץ.