רקע כללי
אלעד הוקמה בשנת 1998 כמועצה מקומית, ובשנת 2007 ניתן לה מעמד של עיר. לעיר צביון דתי-חרדי. שטח השיפוט של עיריית אלעד (להלן - העירייה) הוא כ-3,500 דונם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2016 התגוררו בתחומה כ-45,850 תושבים. העירייה מדורגת ברמה 2 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . ראש העירייה הרב ישראל פרוש נבחר בבחירות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2013.
בסוף שנת 2011 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת על תפקודה של העירייה:"עיריית אלעד - קבלת עובדים, הזמנת שירותים ורכישת טובין, טיפול בתשתיות מים וחשמל".
פעולות הביקורת
בחודשים ספטמבר 2016 עד מרץ 2017 בדק משרד מבקר המדינה את התנהלות העירייה בתחומים האלה: השתתפות העירייה בתכנית לפיתוח התחום הארגוני ותחום הכספים; קבלת עובדים; ניהול נכסי העירייה והקצאת מקרקעין ללא תמורה; אכיפת גביית ארנונה; מתן הנחות בארנונה לזכאים. בדיקות השלמה בעירייה ובמשרד הפנים נערכו ביוני 2017.
הליקויים העיקריים
יישום חלקי של תכנית לפיתוח התחום הארגוני ותחום הכספים
משרד הפנים מימן והפעיל בעירייה בשלהי שנת 2014 תכנית להעצמת התחום הארגוני ותחום הכספים ולפיתוחם (להלן - התר"ת). לתכנית מונה צוות היגוי עירוני. בראשו עמד עוזרו של ראש העירייה, והשתתפו בו מנהלי אגפים, נציגה של חברת הייעוץ הארגוני שהעסיקה העירייה, ונציגים של המפעם האזורי. מנהלת אגף משאבי אנוש בעירייה לא נכללה בצוות ההיגוי ולא זומנה לפגישות צוות ההיגוי, ולפיכך לא השתתפה בדיונים הנוגעים למבנה הארגוני של העירייה ולהגדרות העיסוקים של עובדיה.
העירייה לא איישה משרות המחויבות על פי דין: לא נערך מכרז לממונה על שירותי חירום וביטחון לעירייה ולא מונה אדם לתפקיד; לא מונה מנהל רכש ואספקה לעירייה; לא הושלמו תהליכי שינוי המבנה הארגוני והגדרת העיסוקים בעירייה; מנהלי האגפים לא בנו תכנית עבודה מקושרת תקציב לשנת 2017.
ליקויים בהליכי קבלת עובדים ואיוש משרות
מאפריל 2014 עד מועד סיום הביקורת נמנעה העירייה מלאייש את תפקיד מנכ"ל העירייה או את תפקיד מזכיר העירייה. עוזר ראש העירייה, המועסק במשרת אמון, לא עמד בדרישות לתפקיד מנכ"ל העירייה על פי קובץ העיסוקים של משרד הפנים, ואף על פי כן בצע משימות אשר בעיריות אחרות הן באחריות מנכ"ל העירייה. משרד הפנים לא וידא שהעירייה תתייחס להערתו בנושא בדוח הביקורת שלו על עיריית אלעד מינואר 2016 ושהיא תפעל לאייש אחת ממשרות אלו. רק ביוני 2017, בעקבות הביקורת, אישרה מועצת העירייה את המלצת ועדת המכרזים למינוי עובדים בכירים להעסיק עובד בתפקיד מנכ"ל העירייה.
העירייה לא הקפידה להעסיק עובדים בהתאם להוראות החוק, הפסיקה ונוהלי משרד הפנים: היא לא הקפידה למלא את הוראות הליכי המכרז; לא השלימה את תהליך ניתוח העיסוקים ולא הגדירה הגדרות תפקידים ברורות. כך הועסקו עובדים בלא שיעמדו בדרישות הקבועות לתפקיד בקובץ ניתוח העיסוקים; עובדים הועסקו כממלאי מקום תקופות ארוכות יותר מהמותר ונקלטו כעובדים קבועים בתפקיד שהם שימשו בו ממלאי מקום.
מועצת העירייה אישרה פה אחד לפקיד דוברות העירייה לעבוד בעבודה נוספת מחוץ לעירייה, במערכת עיתון השייך למשפחתו של ראש העירייה, אף שלא הובאו לפניה נתונים על העבודה האחרת ואף שלא קדם להחלטה כל דיון במועצה. כמו כן, העובד לא נבחר לתפקיד בעירייה בהליך שוויוני ושקוף.
הסדרה חלקית של הקצאת מקרקעין
אין בעירייה מסגרת ארגונית לטיפול בנכסיה ואין בה בעל תפקיד הממונה על ניהול הנכסים; אין לעירייה מידע מלא ומדויק על נכסיה. בין השאר הדבר משפיע על יכולתה של העירייה לטפל בשימושים הנעשים בהם.
העירייה לא מילאה אחר הדרישות המצוינות בנוהל ההקצאות שקבע משרד הפנים: תכנית האב לא עודכנה מאז גובשה בתחילת עשור זה, והיא אינה מתאימה לצורכי העיר; המידע המפורסם בספר ההקצאות חסר וחלקי.
העירייה לא הסדירה את השימושים במרבית הנכסים הציבוריים המשמשים כבתי כנסת.
במשך שנים העירייה אינה גובה דמי שימוש בקרקע מהמשתמשים ב-14 מבנים יבילים שהוצבו במתחם שבבעלותה; מחצית מהמבנים היבילים צברו במשך השנים חובות ארנונה בסך עשרות ואף מאות אלפי ש"ח. יתרת החוב לסוף שנת 2016 לאותם מבנים היא חצי מיליון ש"ח בקירוב.
העירייה אפשרה להפעיל חמישה אולמות אירועים בתוך בתי כנסת הנמצאים בנכסים ציבוריים, ואלו הושכרו תמורת תשלום לכל דורש. כל זאת בניגוד לנוהל ההקצאות ובלא שבתי הכנסת קיבלו היתר לשימוש חורג או רישיון עסק. לאולמות האירועים נצברו חובות ארנונה במשך שנים; העירייה לא פעלה כנדרש לגבות דמי שכירות בגין השימוש בנכסיה כאולמות אירועים.
העירייה אינה מפקחת על מילוי התנאים להקצאת הנכסים ועל השימוש הנעשה בהם. כל שכן, היא אינה מפקחת על שימושים שנעשים בנכסים שטרם הוסדרו כדין.
ליקויים באכיפת גביית ארנונה
במשך יותר מארבע שנים מאז שהתקשרה העירייה עם חברת גבייה, היא לא קבעה נוהל עבודה מפורט המתייחס לכל פעולות הגבייה שתבצע חברת הגבייה ולאישורים שיידרשו לכל פעולה. במרץ 2016, בעקבות דוח ביקורת משרד הפנים, גיבשה העירייה נוהל בנושא "ביטול עיקולים ועצירת הליכי אכיפה". דוח זה חלקי, אינו מפורט, ואין בו כדי להבהיר את סמכויות הגבייה של חברת הגבייה.
המנהל מטעם חברת הגבייה מעביר את החייבים לטיפול משפטי חיצוני על סמך דעתו בלבד, בלא כל מעורבות של גזבר העירייה, של מפקח הגבייה או של כל גורם מקצועי אחר בעירייה.
היעדר כללים אחידים למתן הנחות בארנונה לזכאים
מאז שלהי העשור הקודם לא נעשה סקר נכסים בתחום שיפוטה של העירייה, ולכן בסיס המידע הנמצא ברשות מערך הגבייה של העירייה אשר לנכסים הקיימים בתחומה אינו מעודכן. כפועל יוצא מכך, מסי הארנונה וההנחות מארנונה חושבו על בסיס נתוני מדידה לא מעודכנים.
בשנת 2016 הוגשו לעירייה בקשות להנחה בארנונה גם לאחר שחלף המועד האחרון שהיא קבעה להגשת הבקשות. מפקח הגבייה אישר לכמה מהמבקשים את ההנחה בדיעבד, מתחילת השנה, בלא לנמק בפירוט את החלטתו בכתב, כנדרש.
ועדת הנחות מאשרת הנחות בארנונה למטופלי פריון - בני זוג חשוכי ילדים העוברים טיפולי פוריות - שלא על פי אמות המידה שנקבעו בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993. על פי תקנות אלו יש להעניק את ההנחה על פי הוצאות חריגות גבוהות במיוחד שנגרמו למחזיק בנכס בשל טיפול רפואי, אך הוועדה כלל אינה מביאה בחשבון את גובה ההוצאות שנגרמו למטופלי הפריון בקביעת זכאותם להנחה. בפועל, הוועדה קבעה אמות מידה על פי שיקול דעתה, שאין בסמכותה לקבוע ובחריגה מכל דין, שלפיהן שיעור ההנחה למטופלי פריון ייקבע כנגזרת ממספר שנות נישואיהם של בני הזוג וממספר הילדים שהם לכאורה יכלו להספיק להביא לעולם בשנים שהם נשואים.
ההמלצות העיקריות
על משרד הפנים והעירייה לעשות כל שביכולתם כדי שהיעדים של שינוי המבנה הארגוני והסדרת הגדרות התפקידים בעירייה יושלמו וייושמו בהקדם.
על העירייה לאייש משרות פנויות במועמדים מתאימים על סמך כישוריהם המקצועיים בלבד, משיקולים ענייניים, בהליך שוויוני ושקוף ובתוך שהיא מקיימת את כל הוראות הדין והעקרונות הבסיסיים של המשפט הציבורי ושל מינהל תקין.
על העירייה לפעול לאיתור כל נכסיה ולרישום מלוא זכויותיה במקרקעין; לנהל פנקס מעודכן של כלל הזכויות במקרקעין השייכים לה; לפעול לריכוז כל הטיפול בנכסיה בידי גורם אחד.
על העירייה להשלים את עדכון ספר ההקצאות ולרכז בו את המידע על כלל ההקצאות בתחומה.
על העירייה לפעול להסדרת השימושים שטרם הוסדרו - בעיקרם שימושים במבני ציבור המשמשים כבתי כנסת; עליה לפעול בלא דיחוי לפינוי גופים המחזיקים שלא כדין בנכסיה; עליה לבחון את חוקיות השימוש באולמות האירועים בבתי הכנסת ולגבות מהם את מלוא התשלומים המגיעים לה - דמי שכירות וחובות שהם צברו בגין תשלומי ארנונה. כמו כן, עליה למנוע מהם להמשיך להשתמש בנכסים אלו בניגוד לחוק ולתנאי ההקצאה.
על העירייה לעדכן את הנוהל הקיים בנושא גביית חובות מחייבי ארנונה ומחייבים בכלל. כמו כן, עליה לעדכן את בסיס נתוני מערך הגבייה.
על העירייה להקפיד לממש את הזכויות המוקנות לה בדין - הן במישור המינהלי הן במישור המשפטי - לגביית התשלומים המגיעים לה מחייבים.
על ועדת ההנחות לאשר מתן הנחות על פי סמכותה בלבד, בהתאם לקבוע בדין.
סיכום
ממצאי הביקורת העלו ליקויים מהותיים בנוגע להתנהלותה של העירייה בתחומים שנבדקו: בנושא התר"ת - העירייה לא יישמה את כל השינויים הנדרשים בתכנית, ולכן לא השיגה את יעדיה; בנושא קבלת עובדים - משרות בעירייה אוישו בהליכים בלתי תקינים ובתוך פגיעה באינטרס הציבורי, שלפיו יש לבחור עובדים על פי עקרונות המינהל הציבורי התקין, השוויון, השקיפות והתחרותיות; בנושא הקצאת מקרקעין - היעדר מידע מלא ומדויק על כל זכויות העירייה בנכסיה, אי-הסדרת השימושים הנעשים ברבים מהנכסים, בעיקר בבתי כנסת, והיעדר פיקוח ובקרה על הנכסים ועל סוג השימוש הנעשה בהם פוגעים בשוויון ההזדמנויות בין מבקשי הנכסים. מצב זה מעלה חשש כי אין השימושים הנעשים היום בנכסים עונים בהכרח על צורכי הציבור; בנושא מתן הנחות מארנונה - מתן הנחות שלא כדין פוגע הן בשוויון הן בקופה הציבורית.
על העירייה והעומד בראשה ומועצת העירייה, הפועלים כנאמני ציבור, לגלות אחריות ציבורית ולהקפיד על עקרונות המינהל הציבורי התקין. עליהם לפעול לאלתר לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה ולהפיק את הלקחים הנדרשים על מנת שלא יישנו.