פני ים המלח נמוכים ב-400 מ' בקירוב מפני הים התיכון. הרעיון לנצל הפרש גבהים זה לשם ייצור חשמל באמצעות טורבינות המונעות במים שיזרמו מהים התיכון לים המלח, שעוד ד"ר הרצל התייחס אליו הספר "אלטנוילנד", הועלה שוב, בשנים האחרונות, כאחת הדריכם להקטין את תלותה של מדינת ישראל בדלק מיובא. הזרמת מי הים התיכון לים המלח עשויה גם לעצור את תהליך ההתייבשות של ים המלח, הנובע בעיקר מצימצום ניכר בכמויות המים הזורמות אליו, עקב ניצול מי הירדן והירמוך למפעלי השקייה ואספקת מים לאוכלוסייה בישראל ובממלכת ירדן.
בשנת 1974 מינה שר הפיתוח ועדה בראשית פרופ' ש. אקשטיין, כדי לבדוק את ישימותו של רעיון זה: ביולי 1975 הגישה הוועדה דו"ח שבו נקבע, כי מפעל כזה "נראה מעשי מבחינה הנדסית ונמצא בתחום הכדאיות הכלכלית". בעקבות דו"ח זה מינה שר המסחר והתעשייה ביוני 1976 ועדה נוספת, אף היא בראשות פרופ' אקשטיין, ומינהלה לפרוייקט במסגרת חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - חברת החשמל). וועדה זו ערכה בדיקה מוקדמת של היתכנות הנדסית והערכת עלות באמצעות תה"ל - מהנדסים יועצים בע"מ (להלן - תה"ל).
בנובמבר 1977 הקימה ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה הכלכליים ועדת היגוי ציבורית בראשות פרופ' יובל נאמן; ועדת השרים לענייני כלכלה אישרה את מינוי הוועדה במאי 1979. ועדת ההיגוי פעלה באמצעות ועדות משנה לבדיקה הנדסית וכלכלית של הפרוייקט, וכן יזמה מחקרים וסקרים הקשורים בהשפעת הפרוייקט על ים המלח. הוועדה נעזרה במינהלת הפרוייקט בחברת החשמל; העבודות בוצעו על ידי תה"ל. באפריל 1980 הציג יו"ר הוועדה, פרופ' י. נאמן, לפני הממשלה תכנית לכרות תעלה בין הים התיכון לים המלח לצורך הפקת חשמל; לאחר הגשת דו"ח ביניים של הוועדה ביולי, אישרה הממשלה, באוגוסט אותה שנה, את התכנית, שהובאה בפניה, "לכרות תעלה שתחבר את הים התיכון ואת ים המלח לצורכי הפקת חשמל, וכן לצרכים אחרים של פיתוח הארץ", והטילה על שר האוצר ועל שר האנרגייה והתשתית לטפל בביצועה.
בנושא תוואי התעלה דנה ועדת ההיגוי בשש חלופות אפשריות, והמליצה על תוואי שתחילתו בחבל קטיף שברצועת עזה, וסופו במעלה-יאיר לחוף האגן הדרומי של ים המלח. במארס 1981 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות ועדת ההיגוי בנושא התוואי.
באפריל 1981 החליטה הממשלה להקים חברה ממשלתית, שתעסוק בפרוייקט, והטילה על ועדת השרים לענייני כלכלה לטפל בפרטים המתחייבים מהחלטה זו. ב-12.4.81 החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה לאשר הקמתה של חברה ממשלתית שתעסוק "בכל הפעולות הקשורות או הכרוכות בתכנון והקמה של מפעל, שבמסגרתו תיכרה תעלה ומינהרה בין הים התיכון לים המלח, ויוקם מפעל הידרואלקטרי, וכן מפעלים נילווים לצרכים אחרים של פיתוח המדינה ותועלתה". כשר אחראי לענייני החברה נקבע שר האנרגייה והתשתית (להלן - שר האנרגייה).