לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

מועצת מקרקעי ישראל – נהליה וסדרי עבודתה; שינוי ייעודן של קרקעות חקלאיות; שינוי ייעוד של קרקע חקלאית בנהריה

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
מינויים; תקציב; פיקוח; ביקורת פנים; קבלת החלטות

תקציר

​מועצת מקרקעי ישראל- נהליה וסדרי עבודתה - השרים הממונים על ביצוע חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, שר האוצר ושר החקלאות, ומאז יוני 1990 שר הבינוי והשיכון במקום שר החקלאות, לא התקינו ולא פרסמו כללים בדבר הנהלים וסדרי העבודה של מועצת מקרקעי ישראל (להלן- המועצה) ושל ועדות המשנה שלה, והוא הדין בדבר כישוריהם ומשך כהונתם של חברי המועצה. גם המועצה לא קבעה תקנון עבודה לעצמה ולוועדות המשנה שלה.

לממשלה, שהיא הממנה את חברי המועצה, לא הוגשו אסמכתאות על השכלתם, ניסיונם וכישוריהם של מי שהומלצו לפניה לשמש חברים  במועצה. 

הטיפול בהגדלת מספר חברי המועצה נעשה בידי שר הבינוי והשיכון, ועד יוני 1990- בידי שר החקלאות, בלא ששר האוצר היה שותף בהליכי המינוי של חברים למועצה. 

המשך קריאה בקובץ המצורף.

שינוי ייעודן של קרקעות חקלאיות - קרקע זמינה לבנייה היא קרקע פנויה, שנעשה בה פיתוח תשתית סביבתית, ושקיימת לגביה תכנית מפורטת תקפה, ואין אילוצים אחרים המונעים את הבנייה עליה. בשל חשש למחסור בעתודות קרקע זמינות לבנייה, בעיקר במרכז הארץ, החליטה מועצת מקרקעי ישראל (להלן- המועצה) במאי 1992 (בהחלטה שמספרה 533) על שינוי מדיניותה הנוגעת לקרקעות חקלאיות שייעודן שונה. השינוי במדיניות נועד להגדיל את מלאי הקרקע לבנייה. על פי ההחלטה, רשאי מינהל מקרקע ישראל (להלן- המינהל), בהתקיים כמה תנאים מוקדמים, לפעול, לפי שיקול דעתו ועל פי צרכיו, בתהאם לאחת משתי החלופות: האחת- להחזיר לחזקתו את הקרקע ששונה ייעודה, תמורת מתן פיצויים בסכום מוגדל לחוכר הקרקע- 25% משווי הקרקע לפי ייעודה החדש, בתוספת תשלום בגין השקעות החוכר בשטח; השנייה- לאפשר לחוכר או ליזם מטעמו לקבל את הקרקע ולנצלה על פי ייעודה החדש, תמורת תשלום למינהל בשיעור 51% מערך הקרקע לפי ייעודה החדש וכן תשלום היטל השבחה לרשות המקומית, אם יחול. 

המשך קריאה בקובץ המצורף.

שינוי ייעוד של קרקע חלקאית בנהריה - זה יותר מ-40 שנה אגודה חקלאית בנהריה מחזיקה בשכירות במשבצת קרקע בשטח של כ-2,240 דונם קרקע חלקאית שבניהול מינהל מקרקעי ישראל (להלן- המינהל). בחוזה עם האגודה נקבע, כי אם ישונה ייעודה של המשבצת או של חלק ממנה, יהיה המינהל רשאי להביא לידי סיום מוקדם את תקופת השכירות של המשבצת או של אותו חלק ממנה ולהחזיר לעצמו את החזקה במשבצת או באותו חלק ממנה; במקרה זה תהיה האגודה זכאית לפיצוי בעד זכויותיה והשקעותיה. בנובמבר 1992 אושרה במוסדות התכנון תענית מפורטת, החלה על כ-343 דונם, והמייעדת אותם בעיקר למגורים, ובכלל זה על שטח של כ-244 דונם מהקרקע המושכרת לאגודה. על 244 הדונם האמורים מותר לבנות עד 1,492 דירות, בשטח מבונה כולל של 150,790 מ"ר. בספטמבר 1993 העריך שמאי המינהל את שווי השטח האמור- 244 דונם- בכ-12.5 מיליון דולר. בדיון אצל שר הבינוי והשיכון, באפריל 1991, סוכם כי "...הואיל והשיווק בנהריה הינו מחיר אפס..." יוקצה השטח לאגודה בלא תמורה. 

המשך קריאה בקובץ המצורף.