סיוע כספי למגזר החקלאי - 1. רבים מבין המושבים והקיבוצים שנוסדו לאחר קום המדינה, לא הצליחו להגיע, במרוצת שנות קיומם, לביסוס משקי, מצב שגרם לכך שהממשלה הושיטה להם, פעם אחר פעם, סיוע כספי בהיקף ניכר.
בד"וח שנתי 36, עמ' 451, נסקר הסיוע שהושט למושבים שבמצוקה בשנים 1980- 1984. בדו"ח האמור צויין שבמרוצת שנת 1985 נתקבלו במשרד. החקלאות פניות רבות מארגוני חקלאים וממושבים אודות מצוקה כלכלית הולכת ומחריפה. הגורמים הנ"ל ביקשו את עזרת המשרד לשיפור מצבם. החל מסוף שנת הכספים 1985 ובמרוצת שנת 1986 הוקצה לכלל המגזר החקלאי על ידי הממשלה והסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן הסוכנות), במסגרת מספר תוכניות, סיוע כספי בהיקף של כ240 מליון דולר. להערכת משרד החקלאות, אין בידי הסיוע האמור, לפתור את הבעיות בהם מתלבט המשק החקלאי. סיוע זה יאפשר את המשך התיפקוד של המגזר החקלאי עד לגיבוש תוכנית מפורטת לפתרון יסודי של בעיותיו ולשם כך נדרשים לדעת משרד החקלאות מקורות כספיים ניכרים נוספים (ראה להלן).
2. הבדיקה של הושטת סיוע למגזר החקלאי ובמיוחד במשק החקלאי המשפחתי (מושבים), נערכה במשרד האוצר, במשרד החקלאות (להלן המשרד), באגף לאשראי ולפיתוח של המשרד (להלן האגף- לאשראי) ובמועצה לייצור ושיווק כותנה. במהלך שנת 1986 התגלו משברים כלכליים גם בענפי משק נוספים בבניה, בתעשיה ובבריאות. דרכי הושטת הסיוע לענפים האמורים נסקרו בדו"ח זה, בביקורת על משרד האוצר, עמ' 87.
מפעלים אזוריים - 1. המימון מתקציב המדינה להקמת חלק מהמפעלים האזוריים מקורו בתקציב משרד התעשייה והמסחר. האישור למתן סיוע כספי זה ניתן על ידי מינהלת מרכז ההשקעות במשרד התעשייה והמסחר בתוקף סמכותה על פי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.
הביקורת העלתה מקרים, שמינהלת מרכז ההשקעות אישרה מעמד של מפעל מאושר לפרוייקטים חדשים או להרחבת פרוייקטים קיימים - מעמד המקנה ליזמים זכות לקבלת סיוע מתקציב המדינה. בניגוד להסדר עליו הוסכם בין משרד התעשיה והמסחר לבין משרד החקלאות, למסמכים שהוכנו לקראת הדיון במינהלה לא צורפה חוות דעת מקצועית של האגף לתכנון כפרי אזורי במשרד החקלאות (להלן האגף). בידי האגף הידע המקצועי על מידת הצורך בהקמת מפעלים אזוריים, הנותנים שירותים חקלאיים ועל היקף ההשקעה הנדרש.
2. בדיקת התהליך לקבלת ההחלטות על אישור הקמת שלושה מכוני תערובת ושני מפעלים לאריזה ולעיבוד של תמרים העלתה, כי לא תמיד בדקו נציגי חטיבת המזון במשרד התעשייה והמסחר ונציגי אגף לתכנון, שהם הגופים המקצועיים הממליצים בפני מינהלת מרכז ההשקעות על היקף ההשקעה הנדרשת, את כדאיות הקמת הפרוייקט מהיבט המשק הלאומי. עוד העלתה הביקורת, כי בחלק מן המקרים התברר לאגף לתכנון בשלב זה או אחר של הקמת הפרוייקט, כי הוא אינו נחוץ כלל או שלא בכושר הייצור שאושר. האגף לא עשה די הצורך להביא את מסקנותיו לידיעת מינהלת מרכז ההשקעות, כדי שזו תביא גם מידע זה בחשבון בשיקוליה בעת אישור מתן סיוע כספי מתקציב המדינה למימון השקעות באותם מפעלים.
3. ב-1981 החליטה המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי למכור שני בתי אריזה, שנבנו על ידיה בסוף שנות השבעים ואשר לא הופעלו כלל בשל עודף כושר אריזה בענף. באותה שנה נמכר בית אריזה אחד לגורם פרטי בהפסד של 3.5 מיליון דולר (85% מערך ההשקעה של המועצה). בית האריזה השני, שהשקעה בו הסתכמה ב-4 מיליון דולר, לא נמכר, והוא עומד ללא שימוש.