מעמד הרכבת במערך התחבורה - 1. חלקה של רכבת ישראל במערך התחבורה היבשתית בארץ קטן יחסית, והובלת נוסעים ומשאות מבוצעת בעיקר בתחבורה מנועית- אוטובוסים, משאיות, מוניות ורכב פרטי. היקף הובלת משאות באמצעות הרכבת הגיע בשנים האחרונות ל-10% בקירוב כל ההובלה במדינה, ול-1.5% בקירוב מהולכת הנוסעים; ב-1982 הובלו כ-5.4 מיליון טון משאות וכ-2.8 מיליון נוסעים.
הרכבת בישראל, בדומה לרוב הארצות, נמצאת בבעלות המדינה והיא מופעלת ביחידת סמך במשרד התחבורה (להלן- המשרד) ומתוקצבת מתקציב המדינה. הרכבת והמשרד העלו מפעם לפעם תכניות להרחבת רשת המסילות ולהגדלת היקף השירותים שנותנת הרכבת. מאז שנות השישים נדונה במשרדי האוצר והתחבורה גם שאלת שינוי מעמדה של הרכבת- לרשות סטטוטורית כמו רשות הנמלים, או לחברה ממשלתית- וזאת כיוון שלדעתם מסגרות ארגוניות אלו, תואמות יותר או אופייה העיסקי של הרכבת, ואמורות לתרום לקידומה ולהתפתחותה.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
מסילת חלץ - מגמת התפתחותו של המשק הישראלי בכיוון דרום הארץ, הקמת תעשיות האשלג והפוספטים, התפתחות נמל אשדוד וכן גידול האוכלוסיה באיזור הביאו להרחבת רשת מסילות הברזל של רכבת ישראל בדרום: ב-1956 נסללה המסילה מלוד לבאר שבע; המסילה מבאר שבע לדימונה, שנועדה להוביל מטענים של פוספטים ואשלג שהובאו מאורון ומסדום, לחיפה ולאשדוד, הושלמה בשנת 1965; ב-1970 הונחה המסילה מדימונה לאורון, ובשנים 1975 ו-1976 הוארכה המסילה מאורון למפעל הפוספטים בהר צין.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
סלילת שלוחות - 1. רכבת ישראל פועלת למשיכת לקוחות בכוח להובלת מטעניהם ברכבת על ידי קישור מפעלים גדולים לרשת מסילות הברזל באמצעות שלוחות. בשנת הכספים 1982 הובילה הרכבת מטענים בהיקף של כ-5.4 מיליון טון, שחלקם עברו דרך שלוחות שהונחו למפעלים. השימוש בשלוחות מביא תועלת רבה לשני הצדדים: למפעל- המטענים המועברים ישירות אליו, וממנו, דבר שאינו מצריך טעינה ופריקה כפולה וחוסך בהוצאות המפעל; לרכבת הכנסה עקב הגדלת הכמויות המובלות באמצעותה, ובדרך זו גדל גם שיעור ניצולה. יש והקרקעות הדרושות לשלוחה מופקעות מידי הבעלים בהתאם לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (בעניין הפקעת מקרקעין לצורכי הרכבת- ראה דו"ח בשנתי 32, עמ' 465). השלוחה, לאחר הסלילה, היא רכוש הרכבת. בסוף שנת הכספים 1982 הגיע מספר השלוחות הפעילות ל-60 בקירוב.
המשך קריאה בקובץ המצורף.