ענייני מינהל בבתי דין רבניים - מערכת בתי הדין הרבניים מהווה הלק ממערכת השיפוט הממלכתי בארץ והיא מורכבת משתי ערכאות: בתי הדין האזוריים הפועלים כערכאה ראשונה ובית הדין הגדול בירושלים הפועל כערכאת שיפוט עליונה ודן בערעורים על פסקי דין הניתנים על ידי בתי הדין האזוריים. סמכויות השיפוט של בתי הדין הרבניים הן בעיקרן בתחום המעמד האישי, והן מעוגנות בעיקרן בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין גירושין), התשי"ג-1953; החוק קובע, שענייני נישואיו וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם היהודי של בתי הדין הרבניים; לגבי שיפוט של המעמד האישי של יהודים או עניינים אחרים (מזונות, אפוטרופסות, ירושות ועוד), אשר בהם אין לבית הדין הרבני שיפוט יהודי מותנית סמכותו בהסכמת הצדדים הנוגעים לדבר.
המשך קריאה בקובץ המצורף
המחלקה למועצות דתיות - המועצות הדתיות ברחבי הארץ מטפלות במתן שירותי דת ביישובים היהודיים: החזקת בתי כנסת, עריכת נישואין, החזקת מקוואות, פיקוח על כשרות ושחיטה, שירותי רבנות, הקמת עירובין, ואם הן בעלות רשיון כחברה לענייני קבורה- שירותי קבורה והחזקת בתי עלמין. במרוצת השנים הוקמו בארץ 200 מועצות דתיות.
המועצות הדתיות פועלות בתוקף חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971. החוק דן בהקמת מועצה דתית, סמכויותיה ואופן קביעת תקציבה. לשם הסדרת ענייני המועצות הדתיות התקין השר לענייני דתות, שהוא הממונה על ביצוע החוק, שורת תקנות לניהול המועצות הדתיות, לחילופי גברי במועצות הדתיות, להכנת הצעות תקציב של המועצות הדתיות ואישורן, ולהטלת אגרות על ידי המועצה הדתית.
המשך קריאה בקובץ המצורף