ממצאי מעקב מורחב
מקרקעי תעש
"ניהול מקרקעי תעש", דוח שנתי 55א, עמ' 223
"מקרקעי תעש - זיהומי הקרקע ומי התהום והכנת תכניות מתאר", דוח שנתי 56א, עמ' 331
תקציר
בנובמבר 1990 הוקמה חברת "התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש)" (להלן - תעש) כדי לקבל לידיה כעסק פועל את התעשייה הצבאית, שפעלה עד אז כיחידת סמך במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט). בהסכם הנכסים להקמתה של תעש נקבע, כי יוחכרו לה בחוזי חכירה כ-80,000 דונם, מרביתם אדמת מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל). במהלך שנות התשעים פינתה תעש את מפעליה ממספר מתחמים בארץ (במרכז הארץ, בהרצליה, בתל-אביב ובירושלים).
1. אחת הקרקעות שנכללו בהסכם הנכסים היא קרקע במתחם שבמרכז הארץ. במועד ההקמה קיבלה תעש את המתחם, כ-3,800 דונם, ומתוך כך גם שטח עם מצבורי תחמושת שלל ממלחמת ששת הימים ונפלים . התעשייה הצבאית גידרה חלק מהשטח שזוהם בנפלים (להלן - שטח הנפלים). שטח הנפלים לא אובטח כ-35 שנה מאז 1968 ועד לנובמבר 2003.
משנת 1968 ולאורך שנות השבעים העלו צה"ל ומשהב"ט רעיונות שונים שלא צלחו לפינוי הנפלים. בשנות השמונים לא נעשה דבר לפינוי הנפלים. בשנים 1992-2006 ניהלו תעש והמינהל משא ומתן להחזרת המתחם מתעש למינהל, לרבות משא ומתן החל מ-1997 לניקויו מהתחמושת ומהנפלים. החל מאוגוסט 2006 ניהלו המינהל ומשהב"ט משא ומתן לניקוי המתחם. הסכם לא נכרת בין הצדדים, ועד לאוגוסט 2009 טרם הוחל בניקוי המתחם.
2. בהסכמים בין תעש לבין המינהל לפינוי מתחמים נקבעה מחויבותה של תעש להעביר את החזקה למינהל, גם אם לא תטוהר הקרקע. המינהל לא קיבל מתעש את המתחמים שפינתה בהרצליה, תל-אביב וירושלים, ובהם מתחמים שטוהרה בהם הקרקע. בפועל אין מי שאחראי על הקרקע, שומר עליה או מאתר מקרי פלישה והסגות גבול.
3. משלהי שנות התשעים (ועד לנובמבר 2004) שררו מחלוקות במספר נושאים עקרוניים בין משרדי הממשלה לבין עצמם ובין תעש לבין המדינה. המחלוקות נותרו ללא פתרון משך שנים, ועיכבו את הטיפול בזיהום הקרקע שבמתחמי תעש באזור השרון ובזיהום מי התהום. גם הטיפול בנזקי איכות הסביבה במקרקעי תעש על ידי הגורמים המוסמכים, שנועד להתבצע במסגרת יישום החלטת הממשלה מאוגוסט 2005 להפריט את תעש, אינו מתבצע כנדרש. זאת למרות הפגיעה בציבור והסכנות לבריאותו, הנובעות מהתפשטות הזיהום בקרקע ובזיהום מי התהום, הנזקים הנגרמים בעטיו ועלות השיקום של מקורות המים ההולכת וגדלה.
פעולות הביקורת
בתקופה יולי 2003 - נובמבר 2004 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על מקרקעי תעש לרבות המתחם שבמרכז הארץ, על מתחמים שפינתה תעש ועל פעולות שננקטו לטיפול בזיהום הקרקע שבמתחמי תעש ובזיהום מי התהום. ממצאי הביקורת פורסמו בדוח שנתי 55א ובדוח שנתי 56א (להלן - הביקורת הקודמת). בתקופה מרס-דצמבר 2008 ערך משרד מבקר המדינה, לסירוגין, ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים במספר נושאים שהועלו בביקורת הקודמת. ביקורת המעקב נערכה בתעש, במשהב"ט ובמינהל. בדיקות השלמה נערכו במשרד להגנת הסביבה ובמשטרת ישראל. מספר נתונים עודכנו לאוגוסט 2009.
עיקרי הממצאים
זיהום קרקעות ומי תהום
בביקורת המעקב עלה, כי גם בחלוף כארבע שנים ממועד הביקורת הקודמת לא נערכו סקרי הקרקע הדרושים במתחמי תעש ולא בוצע טיפול מקיף בזיהומים הקיימים בהם. משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, הרשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים), המינהל ותעש כשלו בטיפול בזיהום הקרקע שבמתחמי תעש ובזיהום מי התהום. גם הטיפול בנזקי איכות הסביבה במקרקעי תעש, שנועד להתבצע במסגרת יישום החלטת הממשלה מאוגוסט 2005 להפריט את תעש, לא התבצע, נוכח העיכוב המתמשך בתהליך ההפרטה, שאין לדעת מתי ייצא אל הפועל. מדובר בליקויים מהותיים וחמורים, המתמשכים למרות הפגיעה בציבור והסכנות לבריאותו, הנובעות מהתפשטות הזיהום בקרקע ובמי התהום, הנזקים הנגרמים בעטיו ועלות השיקום של מקורות המים ההולכת וגדלה.
פיקוח על קרקעות שתעש פינתה
בביקורת הקודמת נמצא, כי תעש פינתה בשנות התשעים מתחמים בהרצליה, בתל-אביב ובירושלים, אך המינהל לא קיבל אותם ממנה. כך אין בפועל אחראי לקרקע, שומר עליה או מאתר מקרי פלישה והסגת גבול. בביקורת המעקב נמצא, כי ליקויים אלו לא תוקנו.
בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה, כי על מועצת מקרקעי ישראל להחליט בעניין החזרה למינהל של קרקעות שפינתה תעש ועליה לדון בסוגיות השמירה, האחזקה והפיקוח על קרקעות אלו בטרם החזרתן למינהל. ביוני 2004 הודיע המינהל למשרד מבקר המדינה, כי הוא מקבל עמדה זו. בביקורת המעקב נמצא, כי הנהלת המינהל לא העלתה בפני מועצת מקרקעי ישראל את סוגיית השמירה, האחזקה והפיקוח על קרקעות שתעש פינתה. ממילא המועצה לא קיבלה החלטות בעניין זה או בעניין החזקת המינהל בקרקעות שפונו. זאת למרות הדיווח של המינהל לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004, שייעשה כן בעקבות ממצאי הביקורת הקודמת.
מתחם במרכז הארץ
החלטת ממשלה מאוקטובר 2004
בעקבות הביקורת הקודמת החליטה הממשלה באוקטובר 2004, כי המינהל, משהב"ט, תעש והמשרד להגנת הסביבה יגבשו תכנית לניקוי המתחם מתחמושת, נפלים וכל פסולת אחרת. בביקורת המעקב נמצא, כי גורמים אלה לא הגיעו לכלל תכנית מוסכמת, לרבות המקורות הכספיים הדרושים להוצאה לפועל של תכנית כזו.
האבטחה בשטח הנפלים
בדצמבר 2004 דיווח משהב"ט לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, כי "אין גניבה בשטח [הנפלים]". בביקורת המעקב נמצא, כי אבטחת שטח הנפלים, שהחלה במהלך הביקורת הקודמת בנובמבר 2003, לא מנעה באופן מספק כניסה של בלתי מורשים לשטח, ועל פי מסמך של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - מלמ"ב) ממרס 2008, קרו מספר אירועים חריגים שבהם נגנבו חומרי נפץ מהמתחם. העובדות המתוארות מקבלות ממד חומרה נוסף על רקע סכנת העימות והטרור, שכן עדיין מתאפשר לגורמים עוינים ואחרים לגנוב אמצעי לחימה שעלולים לשמש למטרות טרור או למעשים פליליים.
עלויות האבטחה
בביקורת המעקב נמצא, כי הפתרון הזמני, כשלושה חודשים, של אבטחת המתחם במימון משהב"ט, שנכתב בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2004, נמשך כבר מעל לארבע שנים. בפועל הסתכמו עלויות האבטחה של שטח הנפלים בכ-10.8 מיליון ש"ח בתקופה נובמבר 2003 - דצמבר 2008. עלות זו מהווה יותר ממחצית העלות לפינוי המערומים והנפלים העיליים שנאמדה במשהב"ט במרס 2008. אבטחת המתחם לאורך שנים ללא פינוי הנפלים מובילה לבזבוז מתמשך של כספי הציבור.
פינוי הנפלים
בהערות ראש הממשלה מאוקטובר 2004 לדוח שנתי 55א של מבקר המדינה נכתב, כי פרויקט פינוי התחמושת והנפלים אמור לצאת לדרך, וכי בפברואר 2004 סיכמו תעש, המינהל ומשהב"ט את דרך הטיפול במתחם. בביקורת המעקב נמצא, כי המשא ומתן בין תעש למינהל לפינוי המתחם לרבות שטח הנפלים נמשך כשנתיים נוספות עד יולי 2006, חלקו נערך בהשתתפות משהב"ט, אך הוא לא הבשיל לכדי הסכם בין הצדדים. גם משהב"ט ותעש לא הגיעו להסכמה עד מאי 2008 על פינוי מערומי התחמושת העיליים בלבד. עד למועד סיום ביקורת המעקב בדצמבר 2008 טרם עלה בידי משהב"ט והמינהל להסכים על תכנית אופרטיבית לפינוי המתחם מהתחמושת ומהנפלים שבו.
משהב"ט והמינהל דנו רק בחלק מהעקרונות שקבע המינהל ביולי 2006 כתנאי לחתימה על הסכם עם משהב"ט לפינוי הנפלים ולמכירת החול. הסכם אינו נראה לעין ולא הוחל בפינוי הנפלים.
כדי להתניע את תהליך טיהור המתחם מנפלים, על פי סיכום מנהל המינהל ומנכ"ל משהב"ט מאוקטובר 2005, נדרש היה לבצע סקר קרקע נוסף במקום זה שבוצע בינואר 1994. זאת בגלל משך הזמן שחלף מביצוע הסקר הקודם, שבמהלכו חלו תזוזה של החולות במתחם והתפשטות הצמחייה בו.
בביקורת המעקב נמצא, כי הדיווח שמסר ראש חטיבת נכסים במשהב"ט, מר אריה לב, לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004, כי להערכתו "תוך חודש או חודש וחצי תתחיל העבודה [לפינוי מערומי התחמושת העיליים] כבר בשטח", לא היה מבוסס, היות שלא הסתמך על תכנית אופרטיבית קונקרטית כלשהי לפינוי הנפלים. יוצא מכך, שהוועדה קיבלה דיווח מרגיע שלא התממש כשבפועל נמשכו הסחבת ואי-הטיפול. כל זאת, למרות הביקורת ולמרות המצב החמור בשטח.
בביקורת המעקב עלה, כי לא מומשו ההחלטות של המנכ"לים במשהב"ט, פינחס בוכריס - ממרס 2008, ואלוף (מיל') עמוס ירון - מספטמבר 2004, ושל המשנה למנכ"ל וראש מלמ"ב, יחיאל חורב - מנובמבר 2006, לפעול מיידית לפינוי מערומי התחמושת העיליים. משהב"ט לא תקצב את פינוי מערומי התחמושת העיליים; ובכך לא עמד בדיווחו לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004.
חלפו כשלוש שנים וחצי מהמועד שבו החליט מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') עמוס ירון, לפעול מיידית לפינוי מערומי התחמושת העיליים בספטמבר 2004, ועד שמלמ"ב הציג במרס 2008 לדיון בראשות המנכ"ל, פינחס בוכריס, הצעות מחיר מפורטות לביצוע הפינוי. תקופה הנמשכת כשלוש שנים וחצי כדי לסכם במשהב"ט הצעות מחיר לפינוי המערומים העיליים אינה סבירה ומעידה גם היא על הסחבת הבלתי נסבלת ועל הטיפול הבלתי תקין בפינוי המתחם על ידי כל הגורמים המעורבים.
דרישה לתשלום ארנונה
כל עוד המינהל אינו מקבל לידיו את המתחם שבמרכז הארץ (בגלל העיכוב המתמשך בפינוי שטח הנפלים), תעש ומשהב"ט עלולים לשאת בחיובי ארנונה בגין חלק משטח הנפלים, המסתכמים בכ-46 מיליון ש"ח לתקופה 1996-2005 ו-2008.
סיכום והמלצות
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד הביטחון, המינהל ותעש מגלים סחבת ואזלת יד מתמשכת לאורך שנים בטיפול בליקויים מרכזיים וחמורים שעליהם הצביע מבקר המדינה בשנת 2004 בדוח שנתי 55א בנושא ניקוי המתחם שבמרכז הארץ מתחמושת, נפלים וכל פסולת אחרת. מדובר במחדל ביטחוני ובטיחותי מתמשך, הגובל בסיכון ממשי לשלום הציבור. בנוסף לכך, הסחבת בטיפול ואי-פינוי המתחם מהנפלים גרמה לבזבוז משאבים כספיים, שהיה נמנע לו ההחלטות לפינוי היו מתבצעות כסדרן.
נוכח ממצאי ביקורת המעקב בדבר התמשכות הליקויים והמחדלים שנמצאו בביקורת הקודמת בעניין המתחם שבמרכז הארץ, מן הראוי, כי המינהל ומשרד הביטחון ישפרו את שיתוף הפעולה ביניהם, ויפעלו יחדיו בנמרצות וללא דיחוי לטיהור המתחם מאמצעי הלחימה ומהנפלים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הגיע המועד לסיים התנהלות מבישה זו, בה הגורמים המוסמכים אינם פועלים בנחישות הראויה לפתרונה ובתוך שכך מסכנים חיי אדם. מן הראוי ששר הביטחון, שר האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יידרשו לפתרון בעיה זו.
נוכח הסכנות לבריאות הציבור הנובעות מהטיפול החלקי של כל הגורמים האמורים לטפל במפגע הסביבתי החמור של זיהום הקרקע שבמתחמי תעש והזיהום במי התהום, על כל הגורמים הקשורים למקרקעי תעש לפעול מיידית כדי למנוע את המשך התפשטות הזיהומים הקיימים, ולפעול לאלתר לסילוקם. נוכח האמור לעיל, ראוי ששר הביטחון, שר האוצר, השר להגנת הסביבה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יידרשו בהקדם לפתרון סוגיות אלה.
עוד מעיר מבקר המדינה, כי קיימת חשיבות עליונה לדיווחים מבוססים של הגופים המבוקרים לראש הממשלה ולכנסת לצורך ביצוע פיקוח ובקרה יעילים על תיקון הליקויים שהעלה מבקר המדינה. בביקורת המעקב נמצאה אי-עמידה מהותית בדיווחים שמסרו משרד הביטחון והמינהל בדיון הוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004, המטילה ספק בתקפות הדיווחים.