האפוטרופוס הכללי - 1. במסגרת משרד המשפטים פועל אגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי. האפוטרופוס הכללי (להלן האפוטרופוס) הוא בחזקת תאגיד, שתפקידיו העיקריים הם: לטפל בנכסים שבעליהם אינם ידועים; להגן על רכושם של אנשים שאינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם מחמת אי-כשירות משפטית (קטין, חולה נפש) או חוסת יכולת פיסית (נעדר, בלתי מזוהה); לבצע תפקידים המוטלים עליו בקשר לפיקוח. על אפוטרופסים אישיים ומנהלי עזבון, שמונו על ידי בתי המשפט. על פי החלטת הממשלה מאפריל 1955 מנהל האפוטרופוס גם עזבונות לטובת המדינה, כל אימת שלא נקבעה לעזבון מטרה מוגדרת או שלא נקבע'לגביו נהנה סופי.
לאגף יחידת מטה והנהלה בירושלים, וארבע לשכות מחוזיות המשמשות כיחידות שדה- בירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר-שבע - ובראשן סגנים לאפוטרופוס. הוצאות האגף בשנת הכספים 1977 הסתכמו ב-8.5 מיליון ל"י; לשנת הכספים 1978 נקבע לו תקציב בסך 9.22 מיליון ל"י, מהם 2.05 מיליון ל"י מותנים בהכנסה, ותקן כוח אדם של 98.5 משרות. ההוצאה הארגונית של האגף כלולה בסעיפי המינהל והארגון שלמשרד המשפטים.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
רישום מקרקעין - 1. מרשם מקרקעין בפנקסים הפתוחים לעיון הציבור נועד להוות עדות לזכויות במקרקעין במדינה. האחריות לניהול הספרים ולרישום בהם היא על אגף רישום והסדר המקרקעין שבמשרד המשפטים. תפקידי האגף הם לנהל את הפנקסים ולתת לקהל את. השירותים הנדרשים בכל הנוגע לרישום זכויות על פי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ותקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תש"ל- 1969, ולהסדר המקרקעין על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט-1969.
הפעולות, הקשורות ברישום המקרקעין, נעשות בתשע לשכות רישום אזוריות: ירושלים, תל-אביב, חיפה, בתים, באר-שבע, רחובות, פתח תקווה, נתניה ונצרת. בהתאם לחוק, שרי המשפטים קובע את אזורי פעולתן של הלשכות, ממנה את הממונה על המיישם וכן את הרשמים והמפקחים; הממונה על המירשם הוא מנהל האגף. בשנת הכספים 1977 הועסקו באגף 170 עובדים, והתקן מנה משרות, הוצאות האגף בשנת הכספים 1977 הסתכמו ב-15.8 מיליון ל"י; לשנת הכספים 1978 נקבע תקציב בסך 18.7 מיליון ל"י. ההכנסות מאגרת רישום (תוספת מס) הסתכמו בשנת הכספים 1977 ב-290 מיליון ל"י בקירוב.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
משפטי מס הכנסה - 1. חומר תביעות נגד נישומים, המואשמים על ידי נציבות מס הכנסה ומס רכוש שבמשרד האוצר בגין עבירות שעברו על הוראות פקודת מס הכנסה, מועבר על ידה לפרקליטות המחוז לשם פתיחת הליכים משפטיים בבתי המשפט. התביעות נחלקות לשני סוגים: תביעות על עבירות על פי סעיפים 215- 219 לפקודה - אי-הגשת דין וחשבון שנתי, אי-ניהול פנקסי חשבונות, אי-ניכוי מס או אי-העברת המס המנוכה לפקיד השומה - עבירות שהן, לפי העונש לו צפוי העבריים, בגדר חטאים ועוונות שבסמכות בית משפט שלטם (לפי מינוח הנציבות- עבירות טנכיות); ותביעות על עבירות לפי סעיף 220 לפקודה, שעניינו התחמקות במזיד ממס על ידי רישמום כוזבים, מרמה וכד' - עבירות שהן פשעים ובסמכות בית המשפט המחוזי (לפי מינוח הנציבות - עבירות מטריאליות).
2. בחודשים אוקטובר-דצמבר 1978 ערד משרד מבקר המדינה ביקורת מסורגת על סדרי המינהל בהכנת כתבי אישום על ידי הפרקליטויות והגשת התביעות לבתי המשפט וכן על סדרי הטיפול המינהלי בבתי המשפט מעת קבלת התביעה עד י ביצוע פסק הדין. הביקורת נערכה בשלוש פרקליטויות מחוזיות- ירושלים, תל אביב והמרכז, חיפה והצפון ובמזכירויות בתי משפט מחוזיים ושלום בשלוש הערים הגדולות ובבתי משפט שלום בארבע ערי שדה- חדרה, נתניה, פתח תקוה ורחובות.