הקמת מפעל תעשייתי בעיירת פיתוח - בפברואר 1973 הגישו שני יזמים תושבי הארץ למרכז ההשקעות בקשה לאישור פרוייקט להקמת מפעל תעשייתי באיזור פיתוח א', כמפעל מאושר. מאוחר יותר נבחרה עיירת פיתוח בה יוקם המפעל.
בנובמבר 1973 נרשמה בארץ חברה (להלן: חברה א') לשם הקמת המפעל וניהולו. על בעלי המניות של חברה א' נמנים שני היזמים וכן חברה אחרת, הרשומה אף היא בארץ (להלן: החברה ב'), והנמצאת אף היא בשליטתם של שני היזמים.
בידי שני היזמים, ביחד עם קבוצת משקיעים מחו"ל, המיוצגת על ידי אחד היזמים, היה מפעל בתל אביב באותו ענף (להלן: חברה ג'). על פי התכנית שהגישו היזמים למרכז ההשקעות, אמורה הייתה חברה א' לרכוש מידי חברה ג' ציוד ומכונות משומשים, בהיקף של 1.5 מיליון ל"י. לאחר מכן אמורה הייתה חברה ג' להיכנס לתהליך של פירוק מרצון.
משרד התעשייה המסחר והתיירות (אז משרד המסחר והתעשייה) ראה בביצוע התכנית תרומה חשובה לפיתוח העיירה, שבה הוקם המפעל, על ידי תוספת מקומות עבודה בתחום תעשייתי מבטיח ביותר, וכן סיכויים לייצר, ולייצא בצורה רווחית, את מוצרי המפעל בשוק המתרחב והולך.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
קרן אשראי מיוחדת לסיוע למפעל תעשייה - בראשית 1977 הוקמה "קרן אשראי מיוחדת לסיוע למפעלי תעשייה" (להלן הקרן) כדי לסיעע למפעלי תעשייה, שנקלעו לקשיי נזילות זמניים, מחמת תמורות כלכליות החלות בארץ ובעולם, בניהולו של משרד המסחר והתעשייה. על אישור הלוואות מהקרן מחליטה ועדת הקרן המורכבת מנציג משרד התעשייה, המסחר והתיירות (להלן התמ"ת) המשמש כיושב ראש, נציג משרד האוצר ונציג בנק ישראל.
בחוזר מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה, מפברואר 1977, בדבר הקמת הקרן, נקבע, כי הסיוע יינתן למפעלים העונים על אחד מהקריטריונים הבאים: מפעלים חדשים; מפעלים בהרצה או בהקמה; מפעלים המסבים קווי ייצור ליצוא; מפעלים עתירי יצוא, או המגדילים באופן מואץ יצוא של מוצרים, שפותחו על בסיס של מחקר ושל ידע עצמי; מפעלי יצוא שתנאי הסחר שלהם הורעו בצורה ניכרת; מפעלים באזורי פיתוח א' ו-א+, שלא צברו הון פנימי עקב התייקרות שתומות הייצור; מפעלים המייצרים מוצרים חיוניים למשק, שנקלעו לקשיי נזילות זמניים עקב התייקרות תשומות הייצור שלהם.
עוד נקבע בחוזר, כי הוועדה תביא בחשבון את השיקולים הבאים: שיעור ההון העצמי וסכון הצבירה הצפוייה; מקורות המימון הנוספים במסגרות האשראי מכוון העומדים לרשות המפעל, לרבות מקרנות היצוא, מקרנות להון חוזר, מקרנות לקידום היצוא ומקרן מלווה מעסיקים; מקורות מימון מהחוץ, לרבות אשראי ספקים, ואשראי בנקאי רגיל בלירות ישראליות ובמטבע חוץ; היקף האשראי, בנותן המפעל ללקוחותיו וקצב גידול האשראי; שיעור הוצאות המימון של המפעל ביחס לעלות הייצור ולמחזורו; ציברת מלאי על ידי המפעל והסיבות לכך; קשרי המפעל עם חברות התב וחברת האם שלו, הלוואות בעלים והלוואות לחברות המסונפות להם ומדיניות חלוקת רווחים ודיווידנדים.
המשך קריאה בקובץ המצורף.