נמל אילת - 1. נמל אילת הוקם כדי לקיים קשר ימי סדיר של ישראל עם מדינות אפריקה והמזרח הרחוק. בסוף מארס 1978 היו בנמל רציף ראשי באורך 528 מטרים, שעומק המים לידו מגיע ל-12 מטרים, ואניות בנפח של עד 30,000 טונות יכולות לעגון לידו; מעגן סגור באורך 270 מטרים לכלי שיט קטנים, ורציף מים רדודים באורך כ-200 מטרים. בנמל שטחי אחסנה מקורים וגלויים בשטח של 75,000 מ', וציוד מיכאני - שלושה עגורני שער למכולות, שישה עגורני חוף, חמישה עגורנים ניידים, 45 מלגזות ו-22 טרקטורים. סמוך לנמל נמצא מזח לפריקת נפט, שאינו חלק אינטגראלי של נמל אילת.
בשנת הכספים 1977 פקדו את הנמל 140 אניות משא ונוטלו עליהן 1,043,000 טונות: מהן פורקו 338,000 טונות והוטענו 705,000 טונות (מזה 489,000 טונות אשלג ופוספאטים). כן נוטלו 27,000 מכולות (לפי חישוב של 20 רגלים אורך למכולה).
הכנסות הנמל בשנת הכספים 1977 הסתכמו בכ-123.6 מיליון ל"י, מזה כ-66 מיליון ל"י מניטול מטענים והיתר מדמי שירותים. ההוצאות באותה שנר. הסתכמו בכ-123.1 מיליון ל"י, מזה כ-80.7 מיליון ל"י שכר עבודה ותשלומים נלווים. בנמל הושקעו מאז הקמתו כ-124 מיליון ל"י (במחירים הסטוריים), מהם כמחצית בציוד. בספטמבר 1978 הועסקו בנמל 472 עובדים, מהם 293 עובדי תפעול, אחסנה ומפעילי ציוד מיכאני, והשאר - עובדי יחידות הים והמנהל.
2. ביקורת על שינוע מטענים בנמל אילת נערכה לאחרונה ב-1968 (ראה דר'ח שנתי 19, עמ' 675 ). ממצאי מעקב פורסמו בדו"ח שנתי 21 , עמ' 788 . במחצית השנייה של 1978 נערכה, לסירוגין, במשרד הראשי של הרשות ובנמל אילת ביקורת על נמל אילת, והיא הקיפה את נושא ההובלה היבשתית לאילת וממנה, את סדרי התפעול ואח ענייני כח אדם.
נזקים למטענים - 1. בשנת הכספים 1977 שונעו בנמלי הארץ מטענים במשקל כולל של כ-9.5 מיליון טונות. בהתאם לסעיף 62 לחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961, דין הרשות לעניין האחריות בנזיקים כדין המדינה, כפי שנקבע בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952. פירוש הדבר הוא, שדין הרשות, בדרך כלל, כדין כל גוף מאוגד, אלא שאין היא אחראית, בין היתר, בנזיקין על מעשה, שנעשה בתחום הרשאה חוקית, אולם היא אחראית על רשלנות במעשה. במסגרת זו צפויה הרשות לאחריות בנזיקין בגין המטענים שבתחומי הנמלים. תחומי האחריות במטענים מיובאים משתרעים מעת הטיפול שלה במטענים בבטן האנייה וכל עוד הם בתחומיה, עד מסירתם לידי מי שזכאי להם. פריקתם וטעינתם של מטענים וכן אחסנתם, הם באחריות מחלקת התפעול בכל נמל. במסגרת מחלקה זו פועל רכז נזקים, שמתפקידו לאתר נזקים, שנגרמו למטענים במהלך הניטול או בעת הימצאותם באחסנה בנמל.
על נושא האבטחה והשמירה בנמלים מופקדים גורמי בטחון שונים, ביניהם משמר הגבול בנמלי חיפה, אשדוד ואילת, ויחידת משמר הנמל בנמל הקלשון. בעל המטען, שמטענו ניזוק בתחומי האחריות של הרשות מגיש תביעתו, בדרך כלל, בתחילה לנמל; נמצאה התביעה מוצדקת - מועברת היא לדיון ב"וועדת פשרות" פנימית, המורכבת מנציגי הנמל, הייעוץ המשפטי והחשבות. דחה הנמל את התביעה או לא הגיעו התובע וועדת הפשרות להסכם בדבר גובה הפיצוי, רשאי התובע להגיש תביעתו לבית משפט. בשנות הכספים 1971 - 1977 הוגשו תביעות נזיקין נגד הרשות בסכום כולל של כ-100 מיליון ל"י.
2. בחודשים ספטמבר-דצמבר 1978 בדק משרד מבקר המדינה בהנהלת הרשות ובנמלים חיפה ואשדוד את הנושאים, הקשורים באבטחת שלימות המטענים וסדרי שחרורם. במיוחד נבדקו הגורמים לנזקים ולחסר במטענים; הטיפול בתביעות כספיות בגין הנזקים; וסדרי השמירה בנמלים. על בדיקה קודמת של נושא זה ב-1972 ראה דו"ח שנתי 23 (עמ' 888- 891).