תמיכות בתחבורה הציבורית באוטובוסים ופיקוח על מפעיליה - 1. התחבורה הציבורית באוטובוסים בארץ מופעלת על ידי שמונה קואופרטיבים ומפעילים אחרים, שהגדולים ביניהם אגד ודן (להלן - המפעילים).שירות ההסעה ודמי הנסיעה הם בפיקוח, על פי חוק. משרד התחבורה נותן למפעילים רשיון להפעלת קווי שירות בלעדיים והוא שמאשר את גובה תעריפי הנסיעה וגם שינויים בהם. אם משיקולים של מדיניות שכר ומחירים כללית הממשלה אינה מתירה להעלות את תעריפי הנסיעה באוטובוסים כשבאה בקשה לכך מצד המפעילים, או מתירה להעלותם בשיעור נמוך מהמתחייב מהתייקרות התשומות, היא משלמת למפעילים תמיכה מתקציב המדינה, כפיצוי על כך.
המשרד עורך התחשבנות שוטפת עם כל מפעיל, בנפרד, בדבר הכספים המגיעים לו, בעיקר בגין תמיכות כפיצוי על אי העלאת תעריפים, וכן בסעיפים אחרים, כגון הסעת חינם של חיילים והנחות בדמי הנסיעה הניתנות לסוגים שונים של נוסעים (סטודנטים, תלמידים, קשישים וכיו"ב).
המשך קריאה בקובץ המצורף.
ארגון התובלה בשעת חירום - הרשות להובלה יבשתית במשרד התחבורה (להלן הרשות) אחראית לארגון שירותי תובלה בשביל המשק האזרחי בשעת-חירום ומופקדת על הכנת אמצעי התובלה הדרושים. בראש הרשות המפקח על התעבורה בדרכים, הפועל באמצעות המחלקה לשעת חירום, שמתפקידה לבצע את המדיניות של הרשות בהכנת מערך התובלה בעת רגיעה ולהפעילו בשעת-חירום.
הליכי גיוס הרכב וריחוק כוח אדם להפעלתו מוסדרים בעיקר בתקנות שעת חירום (רישום ציוד וגיוסו), תשי"ז-1956, שתוקפן הוארך מפעם לפעם והוראותיהן תוקנו - לאחרונה בינואר 1976; כן בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967, ובתקנות שעל פיו.
בחודשים אוגוסט-דצמבר 1977 סקר משרד מבקר המדינה את ההתפתחות שחלה במערך התובלה של המשק לשעת-חירום מאז מלחמת יום הכיפורים, וערך ביקורת על הצעדים, שנקטה הרשות כדי להבטיח כוננות ימיידית של אמצעי התובלה ושל כוח האדם הנחוץ להפעלתם בשעת חירום. הביקורתי נערכה במחלקה לשע"ח במשרד התחבורה, ב-11 יחידות תובלה, אצל החשב של משרד התחבורה ואצל המפקחים המרחביים על כוח אדם במשרד העבודה. כן נתקבלו מצה''ל נתונים משלימים בדבר משאיות בבעלות אזרחית, הכלולים במערך התובלה של צה"ל*.
הרשות לחינוך והכשרה ימיים - 1. הרשות לחינוך והכשרה ימיים (להלן - הרשות) המאוגדת כחברה, הוקמה בסוף 1971 על פי הסכם, שנחתם בין הממשלה לבין חברות הספנות באוקטובר אותה שנה. מטרתה היא להכשיר כוח אדם לעבודה במשק הספנות, לענפיו השונים, בכל התפקידים והדרגות המקצועיים וכן לשמש גורם מתכנן ומתאם בתחום זה.
צי סוחר יעיל העומד כיאות במשימות המוטלות עליו מחייב כוח אדם מיומן, מוכשר לעבודה קשה ולעתים אף בלתי שיגרתית וכן בעל רמה גבוהה של משמעת. דרישות אלה קיבלו יתר תוקף עם התמורות, שחלו בשנים האחרונות בצי הסוחר עם המעבר מתובלה באניות קונבנציונליות להובלה באניות מתמחות, מתוחכמות יותר. המצב, ששרר בצי הסוחר הישראלי בשנים האחרונות, לא עלה בקנה אחד עם הדרישות הללו, במיוחד במה שנוגע למשמעת. הפרות משמעת, ריבוי סכסוכי עבודה והשבתת אניות - על כל השלכותיהם הכלכליות והאחרות - העידו על הצורך הדחוף בשינוי השיטות והדרכים לגיוס ולהכשרת כוח אדם ימי.
הצורך בגיוס ובהכשרה מובלטים עוד יותר נוכח העובדה, שכ-27% מכלל הימאים בצי הישראלי היו זרים: 700 מתוך 2,600 ימאים, שמנה כוח האדם הימי בצי הסוחר הישראלי בראשית שנת 1977 , לפי השנתון הסטטיסטי לישראל (1977).
2. בפברואר -אפריל 1977 נערכה, לסירוגין, ביקורת, על הרשות. נבדקו בעיקר תפקידי הרשות והמבנה הארגוני שלה, שאלות הנוגעות לגיוס צוערים והכשרתם וכן נושא הכשרת ימאים דירוגיים (בדבר ביקורת קודמת על הכשרת כוח אדם ימי ראה דו"ח שנתי 17 , עמ 489; בעניין חינוך תיכוני- ימי ראה דו"ח שנתי 23, עמ' 339).